בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 3 בספטמבר 2004 בשעה 22:31

הלילה בפעם הראשונה הרגשתי סאבית. וזה היה טוב. זה היה כל כך כל כך טוב.
אני רוצה שתדע, שלמרות שחשבת שהכל היה לי לא נוח ולא נעים, כשישבתי לרגליך והבטתי למעלה אליך הייתי במקום שלי. במקום שבו אני רוצה להיות בפעם הראשונה מזה זמן רב. וכשהבטתי בך ידעתי שאעשה כל מה שתאמר לי, וידעתי שאתה תשמור עלי מכל משמר, ולא תתן לשום דבר רע לקרות לי. ובפעם הראשונה מזה זמן רב מאד הרגשתי מוגנת ובטוחה.
ואהבתי אותך.
לא יכולתי להגיד לך את כל הדברים האלה. אולי עוד אוכל. אבל רק למקרה שלא- אני רוצה שתדע, שלא חשוב מה יקרה ולאן, אם בכלל, נמשיך מכאן- אהבתי אותך, והלילה- אתה היית אדוני. האדון שלי. ואני הייתי שלך.

CaveM - מזל טוב יקירה מפרגן לך עם הרבה אהבה ושמח בשבילך
לפני 19 שנים
פלוס מינוס​(אחר) - בהצלחה
לפני 19 שנים
בל{SK} - אה..אין כמו להרגיש סאבית,
ואם הרגשת בכאלה עוצמות
ובכזאת רמה של אינטימיות,
אז נשמע לי ממש שווה :).
בהצלחה בהמשך...
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י