ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 18 שנים. 24 בינואר 2006 בשעה 18:28

רוב היום הזה אני שוכבת במיטה.
מחר אני כבר אקום, ואזקוף את הראש ואצעד הלאה כי זה מה שאני תמיד עושה.
ויש לידי איש שבאמת אוהב אותי כמו שלא אהבו אותי אף פעם, וחשבתי שזה יכול להיות נהדר לקשור את גורלי בגורלו ולהביא לעולם את היצירה שיצרנו יחד.
"זה קרה כי היית מוכנה לזה", הוא אומר. "כי היית פתוחה לזה."
אבל כנראה שלא הייתי מוכנה מספיק.

אלילה בעליל - עדיין לא היית מוכנה .. יבוא יום וכן תהיי מוכנה וגם תהיי שלמה עם זה.

המון הצלחה מתוקה, המון!!!

שולחת חיבוקים }}}{{{
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י