אני יודעת לחכות

רכות גדולה עטפה אותי מרגע שנכנס יום כיפור , ולא עוזבת אותי עדיין.
אני שמחה על הרכות הזו. בזמן האחרון הייתי מלאה קוצים , דוקרת ושורטת. לא אהבתי את עצמי ככה.
עכשיו, עטופה ברכות , אני אוהבת את עצמי הרבה יותר.
אני שומעת את בת' גיבונס שרה. היא אומרת:
god knows how i adore life
when the wind turns on the shore lies another day
i cannot ask for more
and when the timebell blows my heart
and i have scored a better day
well nobody made this war of mine

ואני מרגישה שהכל יהיה כל כך טוב. שאני בדרך הנכונה.
הרכות שעוטפת אותי מתערבבת עם שמחה, ועם קצת דמעות, וכל הערבוביה הזו ביחד נעימה לי כמו גלים קטנים של מים חמימים בסתיו.
כבר כמה ימים שאין לי שום עניין בגברים. זה כל כך כיף. זה בדיוק מה שמבשר לי שהכל עומד להיות נפלא.
אני לא יודעת איך להסביר את זה. זה פשוט כך.
ומי שמבין מבין.