אני יודעת לחכות

Succubus​(אחרת) - הבלוג שלך שובר את הלב.
ואני יודעת שאת תתמלאי מחדש בתום תקופת ההחלמה ההכרחית, אני יודעת כי אדם כמוך לא יכול שלא, אבל עדיין, התמונה ההדרגתית הזאת שאת פורשת פה שוברת את הלב.

עקשנית​(נשלטת) - מבלוגים לא ניתן להכיר אדם באמת רק חלק קטן מההרגשה שלו ומה שעובר עליו.

לדעתי, אילו היית שואלת, אושר ומלאות בחיים לא נובעים מגורמים חיצוניים, יש כאלה שיש להם הכל מכל בחינה ועדיין ריקים. מדובר בד"כ בדברים עמוקים יותר בעיני וזה מאבק פנימי תמיד. מי כמוני יודעת... בהצלחה.

זיקית - צללים מתעמעמים עם הזמן. מי כמוך יודעת..
דכאי אותן ברגל גסה ואל תתני להן להרים את הראש.
קני לך כלניות ונרקיסים ופתחי לרווחה את החלון..
שבת שלום.

Bent - אין לי מה להוסיף כמילות חוכמה, רק משהו מנסיוני, כשהיה ככה קשה זה היה הזמן שבו החברים האמיתיים היו שם והרימו ראש וחיבקו וסחבו. רק צריך להרשות להם.

כוח