ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. 9 בנובמבר 2004 בשעה 19:06

הרבה דברים עברו עלי מאז שנכנסתי לאתר הזה.
רובם היו טובים, חלקם מוזרים, חלקם מכאיבים.
מה שעבר עלי בימים האחרונים הוא משהו שמעולם לא חשבתי שאחווה.
כל כך כואב לי שאני מרגישה שהגוף שלי נקרע לגזרים ושהלב שלי יוצא החוצה מתוך הגוף.
אי אפשר להמשיך ככה נכון?
אני חושבת שזה הסוף.

SexyRed​(שולטת){Woody} - אני מאחלת לך לדעת רק ימים טובים מאלו.
בסוף כל כאב מתגלה גם אנחת הרווחה של עוד משהו שגברנו עליו ורק חיזק אותנו וחישל כברזל.
לפני 20 שנים
crazy_toast​(שולט){אליס} - זמני חרוט בשיריי
כשנות העץ בעיגוליו
כשנות חיי בקמטי מצחי.

אין לי מילים קשות
שסתומי הזייה.
תמונותיי,
שקופות כחלונות בכנסייה.
מבעדן אפשר לראות איך משתנה האור שבשמיים
ואיך נופלות כציפורים מתות,
אהבותיי.

(לאה גולדברג)
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י