אני יודעת לחכות

המון זמן לא כתבתי.
הימים זורמים במין שגרה שלפעמים היא נפלאה ולפעמים היא הדבר הכי מלחיץ שיכול להיות.
היום אנחנו עושים ליל סדר אלטרנטיבי. עשינו הגדה בעצמנו. הגדה של חופש, עם שירים וקטעים שעוסקים בחופש, ויצא נורא מרגש.
מעניין איך זה ירגיש הלילה, לא להיות עם המשפחה שלי אלא להיות איתו.
אני מקווה שזה ירגיש טוב.
כשלא היה לי חבר חשבתי שחבר זה הדבר הכי נפלא שיכול להיות.
ברור שזה לא ככה.
אבל זה בכל זאת די נפלא. לפחות רוב הזמן.
כשאני מסתכלת בראי אני רואה שהפנים שלי קצת השתנו. אולי התבגרתי מעט. אולי אני פשוט עייפה.
רוצה שיחזרו הבועות שקופצות לי בבטן כשאני מתרגשת.
ועכשיו אני הולכת לאפות פאי כרישה ובטטה. חופש חופש, אבל לבשל ולנקות אני בכל זאת צריכה.
חג שמח.