לפני 20 שנים. 16 בנובמבר 2004 בשעה 17:06
כואב לי לחשוב כמה שאהבתי אותו.
הוא נכנס לי ללב. ממש פנימה.
כשהייתי רואה את השם שלו הייתי מחייכת בלי שליטה. חיוך גדול מאד, בין שתי האוזניים. חיוך של חיבה גדולה ואהבה קטנה שהלכה וגדלה גם היא.
כואב לי לחשוב כמה שאני טיפשה לפעמים.
כמו ילדה שרק עכשיו נולדה ועוד לא יודעת איך מתנהגים בעולם של המבוגרים.
כמו ילדה שיודעת רק לאהוב.
שלא יודעת כמה סכנות טמונות כאן.
כמו ילדה שכשהיא רואה גור כלבים היא מחבקת אותו
וכשהיא רואה גבר שהיא יכולה לאהוב היא נותנת את עצמה. את כל כולה.
