סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. 17 בנובמבר 2004 בשעה 18:09

איזה קטע, מישהו (או סביר יותר- מישהי) כאן עשה סריקה על כל הבלוג שלי כדי למצוא את הקטעים שמהם הוא יכול להסיק כל מיני מסקנות שגם אם יש בהן אמת, אני לא כל כך יכולה להבין, למה היא מעסיקה מישהו שלא מכיר אותי. או שמא כן מכיר אותי..
פתאום אני מרגישה חשובה. אבל גם קצת פגועה (והוא או היא בטח יגידו שאני מחפשת את זה..)
ובכלל לכתוב תגובה בעילום שם. איזו פחדנות.
אני חושבת שאני יודעת מי את.
ואם זו את אני רוצה להגיד לך:
תעזבי אותי כבר בשקט. אני לא אשמה בשום דבר שקרה לך.
קישטה.

דמיאן​(שולט) - ילדונת,תהיי חזקה,אבל יותר מכך אל תתני להירהורים משניים להטריד את השלווה שלך.
הכי חשוב שתרגישי את חשובה.לעצמך.
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י