סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 18 שנים. 23 באפריל 2006 בשעה 16:04

היום אני אכתוב.
אני לא נפגשת איתו היום. זה אומר שיש לי קצת זמן לעצמי, דבר שלא קורה כבר כמעט בכלל.
אז היום אני אכתוב.
נכון שישנתי עכשיו שעתיים ושזה כל מה שאני רוצה לעשות, אבל היום אני אכתוב.
ממלא אותי מין לחץ מעיק של תחושת חובה ויאוש.
אבל היום אני אכתוב.
אולי אם אני אכתוב, אולי אם אני אכתוב הרבה, תתפרק קצת הבועה שמקיפה אותי ואני אוכל קצת קצת להרגיש את התחושות שחשים אלו שלא מוקפים בבועה.
אני רוצה להרגיש.
לפעמים אני מרגישה שאני אוהבת אותו.

CaveM - בהצלחה חומד
לפני 18 שנים
venus in our blood​(שולטת) - להתיר בעדינות את הקורים העוטפים את הבועה..לא קל, אבל אפשרי..בהצלחה }{
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י