אני יודעת לחכות

היום הוא בא אלי בהפתעה באמצע העבודה עם זר פרחים ביד. הוא בדיוק הסתפר קצוץ קצוץ, כמעט קרחת, ופתאום הוא נדמה לי כמו מישהו אחר, גבר זר, וזה ריגש אותי כל כך עד שכמעט נבהלתי כי חשבתי שאולי רק גבר זר יכול לרגש אותי ככה והוא לא.
אבל אחר כך הבנתי שזו הייתה הזרות הפתאומית בו שריגשה אותי, ושאם הוא לא היה שם, אלא רק גבר זר, לא היה שם שום דבר שהיה מרגש אותי בכלל.

אחר כך דיברנו בטלפון על הקיצוץ במשכורת, ואיך נסתדר, ומין שיחה כזאת של חרדה, וכל הריגוש נעלם כי שוב היינו שנינו במציאות היומיומית הדורסת.
אבל עוד מעט הוא יבוא שוב ואני אחבק אותו ואתרגש.
ושום קיצוץ במשכורת, ושום מציאות יומיומית לא תהרוס לנו את זה.