לפני 18 שנים. 23 ביוני 2006 בשעה 10:00
החופש מתקרב אלי ומעורר בי גלים של חרדה.
"את פשוט מהממת," אני אומרת לעצמי, "כל הזמן מקטרת שאין לך זמן לכלום ועכשיו כשמגיע החופש את בחרדה ממנו."
עוד כמה דברים קטנים וזה כאן.
ותכף אנחנו עוברים לגור יחד ואני תוהה אם זה משמח אותי.
ועוד משהו שצריך לעשות, ועוד חצי יום בבית החולים, ועוד מיילים שצריך לשלוח, ועוד כמה דאגות כלכליות.
אבל בקיץ הזה אני אכתוב את מה שאני רוצה לכתוב כבר זמן רב.
ובקיץ הזה אני אעשה הכרות עם עצמי.
הגיע הזמן.
