סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. יום שישי, 11 באוגוסט 2006 בשעה 19:27

טוב. נרגעתי.
עכשיו שוב כל מה שקורה מסביב וקול המסוקים הבלתי פוסקים בשמיים נראה חשוב הרבה יותר.
ואני אוהבת אותו, אפילו שהוא איטי כל כך.
רק השחרחר שלי מסתובב עם נפיחות בגודל כדור טניס במרפק שלו.
לפני יומיים הוא נתן לי כמה טפיחות על הטוסיק.
זה הצית בי געגועים.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י