סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 18 שנים. 14 באוגוסט 2006 בשעה 13:04

מישהו כתב עלי כאן שאני נוהגת בתוקפנות וגסות וצרות מוחין. שאני נגועה בהמון שנאה, ועוד כל מיני דברים כאלה.
אני קצת בשוק מזה, אולי כי אף פעם לא אמרו עלי דברים כאלה, אולי כי אף פעם לא חשבתי על עצמי כעל כזו.
אבל אני לא יודעת, אולי יש בזה משהו?
יש לי נטיה להאמין לאנשים אחרים, בעיקר אם הם אומרים עלי משהו רע.
אני לא מרגישה נגועה בשנאה, אפילו אין לי מושג שנאה נגד מי, את מי הוא חושב שאני שונאת?
אני גם לא מרגישה תוקפנית, או נוהגת בגסות.
אבל אולי יש משהו שאני לא מסוגלת לראות.
ניסיתי לכתוב אליו ולשאול אותו, אבל אני לא יכולה כי אין לי מנוי זהב.
דווקא הוא נשמע כמו מישהו שממש שונא אותי, אבל אני לא יכולה לחשוב על שום סיבה לזה.

לקרוא את הדברים שהוא כתב גרם לי להרגיש ממש ממש רע.

Bent - אין לי מושג מי כתב עליך ומה, אבל להערכתי זה קשקוש.

תרגישי טוב, אנשים קטנים תמיד יהיו באיזור.
לפני 18 שנים
מייפל​(לא בעסק) - אבל זה בדיוק העניין, שהוא לא אדם קטן, אלא מישהו שתמיד קראתי את דבריו בעניין ובהערכה, אדם שמצטייר כנבון רציני וחושב.
זה הופך את זה לעוד יותר גרוע.
לפני 18 שנים
עינבר - זה טבעי שרע לנו לקרוא מישהו שמתאר אותנו כמפלצות,
נדמה לי שאת יכולה להיות בטוחה שאת לא אדם תוקפן , גס וצר מוחין.
מקסימום היית חסרת רגישות במצב מסוים וגם אז התגובה שלו מגוחכת.
לפני 18 שנים
פייה{O} - לכתוב לך כזה דבר נשמע לי תלוש ומופרך למדי.
וכאמור וכפי שאת בטח יודעת - אסור לקחת כל מה שמישהו (שבכלל לא מכיר אותך) אומר עליך ללב.
ובטח לא להרגיש ממש ממש רע בגלל זה.

ורק הערה קטנה אם כבר פתחת את זה -
אני לגמרי לא חושבת שאת נגועה בשנאה וכל זה (אם כבר להפך), ואני מאוד אוהבת לקרוא אותך בד"כ, אבל גם אני קיבלתי את הרושם פה ושם שאת כותבת בתוקפנות-מה כלפי דיעות מסויימות.
זה לא דבר בהכרח רע, גם אני כותבת בתוקפנות לעיתים וזה במקום פה ושם.
לפני 18 שנים
מייפל​(לא בעסק) - תודה פייה על דברייך.
כנראה שבאמת אני יכולה להיות תוקפנית לפעמים. יש דברים שפשוט מוציאים אותי מדעתי. אבל זו לא סיבה לתוקפנות ואני אתחיל לשים לב לזה.
לפני 18 שנים
ונילי בדסמי​(מתחלף) קראתי את התגובה שלו - את חייבת להבין אותה בהקשר שבו נאמרו הדברים.

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=48423&blog_id=9208

התגובה שכתבת ובגללה הוא העיר שהדרך שבה התנסחת היא קצת תוקפנית הופנתה ממך דווקא אלי.

איימי "הוציאה את הערמונים מהאש" כשביקשה שאכתוב לה בפרטי ואמרה שהיא מבקשת עצות אבל את היית מאוד נחרצת בדעתך.

אני חושב שכל דבר שמעירים לנו דווקא צריך להלקח לתשומת ליבנו וכדאי שנחשוב עליו אבל בפרופורציות המתאימות.

לא הבנתי שהוא אמר שאת אדם תוקפני או מפלצת באופן כללי.
הוא ביקר את הדרך שבה התנסחת בפוסט ההוא.
לפני 18 שנים
זאלופון​(שולט) - גם לי אין מנוי זהב ולכן אגיב פה.
קודם כל, השתמשתי במילים תוקפניות, אולי תוקפניות מדי בתגובתי, וזאת משום שדברייך כלפי ונילי בדסמי, שלדעתי דווקא נהג ברגישות ובהגינות, בהחלט "דרכו לי על יבלת".
(למגיבים הנייטרליים שלא הבינו, האיש הרשע הוא אני)

כתבת שם דברים כמו:
"חבל שאת נותנת מקום ובמה לכל מיני בורים חסרי שכל לשפוך את האג'נדות הלא מבוססות שלהם"
"נמאס כבר מכל המטיפים האלה.
ותמיד, תמיד הם גברים"
"מקריאה של כל מילה שנכתבה בעניין ברורים לי לגמרי שני דברים:"

מהתנסחויות אלו ואחרות הצטיירה אצלי תמונה של תוקפנות וחוסר סובלנות כלפי מי שחושב אחרת ממך או במקרה נמנה על המין השני. החושבים בצורה שונה ממך, כך הבנתי, הם "בורים חסרי שכל" או "מטיפים" שנמאס מהם. הדברים ש"מאד ברורים לך" חיזקו את הרושם שיש לך אמת אחת שאין בלתה ולא יכולה להיות. ההכללה המיותרת כלפי גברים (ואגב, קריאת כל התגובות מעלה שהיא גם אינה נכונה עובדתית) שיקפה לי עוינות כלפי המין הגברי בכללותו, למעט אולי כמה יחידי סגולה. וכל זה, כל האגרסיביות הזו, נאמר לא בנימה תוקפנית אלא בנימה של התגוננות מפני האנשים האיומים הללו, אותם מטיפים, בורים, גברים.

על סמך הרשמים האלה שנוצרו אצלי הגבתי כפי שהגבתי. יכול להיות שבחלק מהמקרים הבנתי אותך בשונה משהתכוונת ואני מתנצל אם כך הדבר.

אני לא שונא אותך. אני גם לא חושב שאת צריכה להאמין לי או לרושם שנוצר אצלי. רק לקרוא את דברייך ולשפוט בעצמך.
לפני 18 שנים
King of Hearts - מייפל יקרה,
כמה קשה לאחוז באמת כשהיא כול כך לא פופולרית.
99% מהגברים עוד לא הפנימו אף לא שמץ של הבנה מהי תוקפנות כלפי נשים, ובחברה כול כך מדוכאת כמו שלנו,
התוקפנות הזו היא כנראה המפלט האחרון של תחושת עליונות שעוד נותרה להם.
עצם העירעור או אפילו ההירהור על כך נתפס כהתנהגות
תוקפנית. זהו אולי הסוד הגלוי ביותר של החברה שלנו,
והפוסט שבו עלו הדברים רק מחזק ומעצים את מה שכתבתי.
אין בכלל ספק שאיימי נפגעה, וראי כמה התנצלויות ואשם מלווים את האמירה: הוא פגע בי.
כמה צודקת קריאתה: אתם לא מוכנים לקבל את זה שאני הקורבן.
אף אחד לא ירים גבה אם מישהו שפרצו לביתו יתלונן על כך.
אבל אישה שנפגעה: או שלא ביררה מספיק, או שלא ידעה מספיק (שלא לאמר פשוט טיפשה)
או שהייתה תמימה מדי, קרוב לודאי שמשהו בהנהגותה ממש הזמין את הפגיעה.
כול עירעור על כך מהווה איום עלינו, הגברים, כי בעצם,
ביננו, ככה בסוד, אם אין אישה שלא נפגעה, כנראה שאין גם גבר שלא פגע.
כול מה שכתבת הוא האמת שלך, המציאות כפי שכולנו רואים אותה וחווים אותה - ושותקים.
הפרת השתיקה הזו, איננה תוקפנות שלך, ויהיה חכם ונבון אותו גבר שהערכת, גם הוא חייב להתגונן.
ועוד לא כתבתי כלום על יחסי שליטה, כפי שהם באים לידי ביטוי, לעיתים קרובות מדי.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י