לפני 19 שנים. 6 בפברואר 2005 בשעה 5:35
יום ראשון בבוקר זה זמן מאד בעייתי. מאד.
ביום ראשון בבוקר יש עוד שבוע שלם עד שיגיע סופו ואני אוכל לנשום כמה נשימות איטיות ולהביט אל העולם בנחת.
ביום ראשון בבוקר אני ממהרת ולחוצה ומאיצה בשחרחר שלי כשאנחנו מטיילים את הטיול של הבוקר.
ביום ראשון בבוקר בדרך כלל בא לי לבכות.
אני לא בוכה כי ביום ראשון בבוקר אני אדם אחראי ומתפקד.
אבל היום. היום אתה חוזר. ואני שמחה.
