ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 18 שנים. 14 בספטמבר 2006 בשעה 19:22

אתמול אחרי המפגש הרגשתי טוב, והרגשתי שזה נורא טוב לחזור להתערות בקהילה הזו, לפגוש אנשים, להכיר, לדבר. פתאום הקהילה נראתה לי כמו משהו נהדר שאני רוצה באמת להשתייך אליו.
היום, אחרי השרשור שנפתח ואיך שהוא התפתח, אני בעיקר זוכרת למה לא רציתי יותר להיות חלק מהקהילה, למה לא רציתי לפגוש אף אחד, למה התרחקתי.
חבל שזה ככה.
יש כאן כמה גברים שהחליטו שהם יודעים עלי כל מיני דברים. איך אני חושבת, מה אני חושבת, מה הדעות שלי. הם קוראים לי בכל מיני שמות- מתלהמת הוא רק אחד מהם.
כל הזמן הקשבתי לזה וניסיתי לחשוב שאולי יש אפשרות שהם צודקים. ניסיתי לעשות לעצמי אינטרוספקציה ולנסות להשתפר.
היום, אחרי קריאה של דברי חלק מהם בשרשור המדובר ברור לי שאולי אני מתלהמת, אבל הם מתלהמים לא פחות.
ביטחון עצמי- ברוך הבא.

השולט אור​(שולט) - מייפל מדהימה שכמותך,
את חלק מהקהילה וחלק מהדברים היפים שבה. לצערי את גם זו שנחשפת לא אחת לרוע שיש בחלק מהדומים ולניצול שהם מנצלים. אבל עדיין, יש הרבה יופי בחלק גדול מהאנשים שכאן. החכמה היא להיות מסוגלת לסנן, לבחור עם מי נמצאים בקשר ועם מי לא, ולבחור את המלחמות בהן את רוצה להילחם.
מתוקה שלי,
את אחד האנשים הטובים שהכרתי בחיי. אני גאה להכיר אותך.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י