אני יודעת לחכות

הייתי איתו כמעט כל היום בבית.
חוץ מגיחה קצרה לפגוש שתי חברות בחוץ, במזג האויר הנפלא הזה כשתל אביב לבנה כמעט באור שמאיר עליה, אור של תחילת החורף.
היינו בבית.
הוא עם הפיג'מה שלו. אני עם שלי. לומדים. כל אחד את הלימודים שלו. טוב, הוא לומד ואני מתבטלת. זו האמת.
בכל פעם שנפגשנו במסדרון או במטבח התחבקנו והתנשקנו כאילו לא ראינו אחד את השני שנתיים.
אני אוהבת אותו כל כך לפעמים.
אכלנו אספרגוס לארוחת צהריים.
גבעולים ירוקים חוורים וארוכים.
שבת יכולה להיות יום כל כך נעים.
ככה היא הייתה היום.