אני יודעת לחכות

אני רוצה להתחתן עם גבר שיהיה פרופסור לספרות באוניברסיטת קולומביה. אני רוצה שהוא יהיה ממושקף ומזוקן, אבל יוריד את הזקן בשבילי כי אני לא אוהבת.
אני רוצה שהוא יהיה נורא נורא חכם ואני אוכל להסתכל עליו קצת בהערצה.
אני רוצה שהוא יתאמן בחדר כושר ויהיה לו גוף מדהים והוא ישחק טניס לפעמים ויהיה נורא סקסי במכנסיים לבנים קצרים.
אני רוצה שנגור במנהטן בדירת ארבעה חדרים בקומה ממש גבוהה לא רחוק מאוניברסיטת קולומביה, על גבול הרלם. בערבים נלך לפעמים לשמוע קונצרטים בקולג' התאולוגי שעל ברואדווי.
אני רוצה שנאכל סושי במסעדות יפניות קטנות ואגרול במסעדה הקבועה שלנו בצ'יינה טאון ומנות צמחוניות מופרעות בזן פאלאס.
אני רוצה שנתנשק במוזיאון פריק מתחת לציור של ורמיר ונזדיין בשרותים של המטרופוליטן לפחות פעם בשבוע.
בשרותים של המוזאון לטבע אני רוצה למצוץ לו. לא רחוק מהשלד של הדינוזאור.
אני רוצה שנטייל בסנטרל פארק ונלך להופעות של ברוס ספרינגסטין ושל פוטיסהד.
אני רוצה שהוא יחשוב שאני האישה הכי מקסימה בעולם. אני רוצה שהוא ינשק לי את השדיים כל הזמן ושיהיו לו נשיקות עמוקות ורטובות ואני ארגיש כשהוא מנשק אותי שאין אף אחד מלבדו בעולם.
אני רוצה שנסתכל על השלג מבעד לחלון ושהוא ילביש אותי בסוודרים סרוגים ביד כדי שלא יהיה לי קר.
את כל זה אני רוצה.
אבל אם היו מציעים לי לבחור, בין כל זה לבין זה שתבוא אלי היום בלילה, הייתי בוחרת באפשרות השניה.
אבל זה רק בגלל שאני בחורה שלא יכולה לדחות סיפוקים ותקועה עמוק בשלב האוראלי.