סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 17 שנים. 26 בנובמבר 2006 בשעה 17:25

מי אמר פעם שצדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים?
מי שלא היה הוא צדק.
פשוט ככה.
ואולי אני קצת דיכאונית בזמן האחרון, אבל לפחות אני אדם אמיתי ובעל ערך. אחת כזו שיודעת שחשיפה של החולשות שלה לא תמעיט מערכה אפילו במילימטר.

ולכל הדואגים שקוראים את הבלוגים האחרונים שלי ומתלחששים לחישות שכנותן שנויה במחלוקת לגבי הדאגה כלפיי- אין מה לדאוג. עברתי תקופה קשה, אבל היא נגמרה, ואני ממשיכה הלאה בחיים שלי שמורכבים מהרבה טוב ויופי וקסם ורגעים של חסד וגם מכמות מסוימת של כאב. ככה זה, יש בהם מורכבות. כמו שיש בי. כמו שיש בעולם שבו אני חיה.
ולאלה שדאגתם כנה- תודה לכם. זה מחמם את הלב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י