ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 17 שנים. 2 בינואר 2007 בשעה 19:55

אני רוצה להגיד תודה לכל מי שנתן לי עצות ותמך בי אתמול.
זה עזר. לקחתי איתי את ספר השירה האהוב עלי והזכרתי לעצמי כל הזמן שתמיד הפחד צובע את הדברים בצבעים הרבה יותר גרועים ממה שהם באמת, וזה ממש עזר.
זה היה יום ארוך ומאד קשה, אבל עברתי אותו בשלום, ועכשיו אני בבית.
מחר עוד יום, עם עוד פחדים, אבל יהיה לי יותר קל. בזכותכם.
תודה.

התבגרות מאוחרת - איזה יופי (:
אני שמחה שהוקל לך קצת ושאת מרגישה שיהיה לך קצת קל יותר גם מחר. זה נהדר.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י