ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 17 שנים. 19 בינואר 2007 בשעה 15:32

לפעמים אני שוכחת לחיות.
מזל שיש משהו שבא ומזכיר לי. אפילו אם זה לוקח המון זמן שבו אני לא חיה.
עכשיו זה היה הזמר הזה שאני לא יודעת את שמו ששר את השיר הזה שגם את שמו אני לא יודעת וכל מה שאני יודעת זה לזמזם את המנגינה.
אז נזכרתי.

פסט - ככה יפה לעשות לו????
כנה - כן
מה זה חשוב? ממתי נהיית רעה היית טובה פעם!
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י