אני יודעת לחכות

סדקים קטנטנים ראשונים באושר והשמחה עם הונילי הסטלן.
לא ברור לי על מי אני עובדת.
בעיקר על עצמי כנראה.
האם אני באמת יכולה להיות עם סטלן?
התשובה הכי מתבקשת היא לא. העיסוק שלי עם סטלנים הוא על בסיס קצת אחר בדרך כלל. אבל הוא כזה חמוד...
ידוע שעישון מסיבי יום יומי של גראס וחשיש גורם לירידה חדה במוטיבציה. זה קצת מוציא אותי מדעתי. הוא אומר שהוא פשוט ויתר על האגו, שזה יפה וטוב בכמה אשרמים הזויים בהודו, אבל כאן זה לא כל כך עובד.
הוי הוי הוי.
אבל הוא חמוד.
מצד שלישי, אני מתגעגעת אליך.
למה בדיוק? אין לי מושג. לא לשקרים. בטח לא לפרורים. גם לא לזיוף.
אולי אני לא מתגעגעת.
חלמתי בלילה על אישה אחת שמכריחה את החתול הג'ינג' שלה לעשות בנג'י.
אולי הסטלנות משפיעה גם עלי.