ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. 25 במאי 2004 בשעה 17:10

"בוא אלי הלילה, כמה פעמים נכתב המשפט
והעביר צמרמורת בגוו העייף של הזמן
וההיסטוריה קימטה את פניה בזעף?
ועדיין איני יכולה לאחוז בך ורק ממלמלת באזני האיילה הרכונה לשתות מכפי את מעגל השינה,
הו, לו היית בתוכי. במקום שאינו מקום, בין הפנים לשיער הערווה, לו היית בבריכרה הצלולה, הכהה, שאינה רועדת ואינה מתחממת גם כשאני לפותה סביבך כקיסוס והרוח תולשת אחד לאחד קוצים ועלים ופירות אדומים קשים ומרים."


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י