סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 19 שנים. 29 ביוני 2005 בשעה 3:09

טוב, טוב, אני נכנעת לכל ההודעות האוהבות שאני מקבלת.
הכל בסדר.
הנה. בוקר. וקמתי ומיד אני נוסעת אל עיר האורות חיפה היפה כדי לעשות עוד מבחן שלא למדתי אליו כמו שצריך.
והכל בסדר.
מיד אכניס את גופי השמנמן אל המקלחת, ואלך לטייל בגן עם השחרחר הישנוני והמתוק שלי.
אחר כך אסע ברכבת ישראל ואסתכל מהחלון על חוף אחד וחוף אחר ואזכר במגע של המים מיום שישי בלילה עם ת. מחמדי. כמה שהם היו קרירים ונעימים, זוחלים על הרגליים שלי למעלה.
ואגיע לאוניברסיטה עם המבנה הארכיטקטוני הכי לא ברור, ואשב בכיתה ושיאלו אותי כל מיני שאלות על חוק הלפרט וליברליזם מול סוציאל דמוקרטיזם וכאלה.
ואחר כך אחזור ברכבת ישראל הביתה.
ואלך לישון.

זיקית - בוקר טוב יקירתי.
בהצלחה !
}{
לפני 19 שנים
en1 - בהצלחה!
לפני 19 שנים
venus in our blood​(שולטת) - בוקר טוב מייפל }{
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י