סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 20 שנים. 1 ביוני 2004 בשעה 20:35

תגיד לי רק זאת- האם היית שם ביום שלישי ההוא כשישבתי וחיכיתי לך כל כך הרבה שעות?

מצאתי את דירת חלומותיי. אני עוברת אליה עוד כמה ימים ובפעם הראשונה בחיי אגור לבדי. אחרי 19 שנים עם ההורים שלי, 8 שנים עם בן זוג ועוד 4 שנים עם שותפים, סוף סוף לבד. כלומר- כמעט לבד- אני וא. כלבי האהוב והמתוק.
וזו דירה כל כך מקסימה.....עם מרפסת שאוכל לשבת עליה בערבים החמימים של הקיץ ולקרוא...ובחורף אוכל להתכרבל בה בתוך פוך ולהסתכל על הגשם.
כיף לפעמים להיות אדם, להיות אשה. זה שיש לי דירה חדשה גורם לי להרגיש נורא נשית.....אישה אורבנית עם דירה קטנה ומקסימה...ובמגרות הנסתרות יהיו הסודות הקטנים שלי- הקולר שלי למשל..ועוד כל מיני סודות שאני עדיין לא מגלה.

CaveM - הייתי ליד הלב אני שם תמיד

בהצלחה מתוקה במעבר לדירה החדשה אולי פעם הבוא למרפסת הזו שלך ונתכרבל בא יחדיו
לפני 20 שנים
פלוס מינוס​(אחר) - אכן הרגשה נהדרת
ויהיה לך ממש כיף
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י