סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני יודעת לחכות

כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.
לפני 21 שנים. יום שבת, 2 ביולי 2005 בשעה 5:45

"שבת בבוקר, יום יפה
אמא שותה המון קפה
אבא קורא המון עיתון
ולי יקנו המון בלון..
אפשר ללכת לירקון ולשוט שם בסירה
או לטייל עד סוף הרחוב ולחזור בחזרה
אפשר לקטוף פרחים, כאלה שלא אסור,
ואפשר ללכת עד הגן, ולראות שהוא סגור..."

כשהייתי ילדה הייתי הולכת כל שבת לבקר את סבא שלי. מהגג של הדירה שלו היה אפשר לשמוע את הקולות של האוהדים בבלומפילד ולדעת כל פעם כשיש גול עוד לפני שאמרו על זה משהו ב"שירים ושערים".
סבא שלי מת מזמן.
הייתי רוצה לחזור לשם. לגג הזה, עם הסוכה שעמדה כל השנה.
הייתי רוצה לחזור להיות ילדה.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י