דברים שכתבתי

היא שמעה את אדונה יוצא לסלון, אוכל את הארוחה אשר הכינה לו.
החדר היה חשוך, ביטנה קרקרה, גופה כאב, נשאר בתנוחה נוראית זו.
היא החלה כועסת על עצמה יותר מאשר עליו. הדמעות יורדות מעיניה ללא הפסק. כך למשך זמן אשר נראה לה כנצח, היא לא ידעה כמה זמן הייתה כך קשורה, מעונה, מושפלת.
פתאום, שמעה אותו נכנס לחדר. כל חושיה היו מחודדים, היא הרימה את ראשה, והורידה אותו בחזרה, מצמידה אותו לכרית.
האדון ניגש בשקט לידייה, משחרר אותן מהאחיזה לגמרי, ניגש לרגלייה, מרפה מעט את הקשר, אך לא משחרר לגמרי.
"הארוחה הייתה טעימה". אמר בפשטות. ומשפט פשוט זה מילא את גופה בחום, כמה הייתה זקוקה לאישור הזה, חשה. אולי אני עוד לא מקרה אבוד, חשבה.
"אבל את לא הולכת לקבל אותי בכוס הבוער שלך" אמר, מלטף את שפתותיה התחתונות, מעביר אותה תוך שניות לריגוש מטורף, אך בו בעת, גורם לה לאכזבה קשה, כמה ציפתה.. כמה עבדה קשה בשביל זה.. למרות הכל.
"יש עוד חור שלך שעדיין לא ביקרתי בו" אומר, גורם לה להלם. היא ניסתה למלמל משהו, אך פיה היה קשור.
אדונה שיחרר את מחסום הפה שלה, "לכלבה יש משהו להגיד?" אמר.
"אדוני.. אדוני, אני מבקשת."
"אין לך שום זכות לבקש כלום כלבה" אמר. "אף פעם לא זיינו אותך בתחת?"
"זיינו אותי בתחת, אדוני" אמרה בשקט.
"מתי?"
"לפני שנים, החבר שלי לא אוהב את זה, אדוני"
"ואת? אוהבת את זה?"
"אהבתי אדוני, כן, אבל האיבר שלך כל כך גדול אדוני.. אני לא חושבת.."
"את באמת לא חושבת. ולא מתפקידך לחשוב. זה אולי יכאב בהתחלה, בטוח אפילו." אמר ברוגע, גורם לה לגל של פחד. "אבל את תלמדי לאהוב את זה, כי אני אוהב את זה. ואת נועדת לסיפוק הצרכים שלי. אל תשכחי את זה לעולם."
"דבר נוסף, מעכשיו והלאה את לא מאוננת לפי אישור שלי, ולא גומרת לפי אישור שלי. את רשאית לגמור אך ורק אם אני אחליט שמגיע לך. ברור?"
"ברור אדוני" אמרה, מפוחדת.
שקט הסתרר, חצאיתה הורמה בשנית, חושפת את ישבנה המפושק והאדמדם לאדונה. קול יריקה נשמע, והרגישה את חור ישבנה מתמלא ברוק של אדונה. ובשנית. היא הרגישה את אצבעו הבטוחה סוקרת את פי הטבעת שלה במעגלים, מעבירה בה גלים של תענוג. לאחר מספר רגעים, היא הרגישה את האיבר הזקוף של אדונה בפתח הישבן, היא החלה לקחת נשימות עמוקות, מנסה לשחרר את שרירי ישבנה ככל שתוכל. מנסה להתכונן לבלתי נמנע.
הכאב היה חד, מפלח. בוער. הזין החל מפלס את דרכו לתוך ישבנה הקטן. היא לרגע לא הצליחה לנשום, נשימתה נעתקה. היא הרגישה את כל גופה עולה באש. הכאב היה ברור, ברור בצורה מפחידה. היא הרגישה כאילו היא נקרעת מבפנים. הוא כמעט כולו בפנים, חשבה לעצמה. לנשום עמוק דנה'לה. לנשום עמוק. אמרה לעצמה, אבל תפסה את עצמה נושכת את הכרית.
הוא החל לצאת מגופה באיטיות, ושוב, חזר פנימה, מכאיב לה בשנית, אם כי פחות מבפעם הראשונה.
וכך שוב, יוצא קצת, ונכנס, יוצא, ונכנס, ומפעם לפעם החדירה נהייתה קלה יותר, חור הישבן של דנה הסתגל במהירות מפתיעה לגודל איברו של אדונה, הכאב עדיין היה קיים, אך במקביל אליו, וככל שפחת, כך החלה התחושה הנוסטלגית של איבר נעוץ בישבנה להתעורר בה, היא זכרה כמה אהבה מין אנאלי, כמה ניסתה לשכנע את חבר שלה ללא הואיל.. עד שויתרה, ושכחה.
נשימותיה נעשו כבדות יותר, היא החלה מזיזה את גופה וישבנה בתיאום עם אדונה, עוזרת לו להכנס אליה עוד ועוד, מקבלת אותו באהבה לתוכה. הכוס שלה שב להאדים, להתרטב, לדרוש תשומת לב.
"אדוני..? אדוני..?" אמרה בין התנשפות לגניחה שלה. "אני..? אההההה.. כן.." "אני..? יכולה..? אההההההה אההההה" החלה לגנוח בלי הכרה. "אני יכולה לאונן?" אמרה במהירות, חוזרת להאנח בתשוקה.
"עוד לא." אמר אדונה, מזיין אותה יותר ויותר עמוק, מרעיד את גופה, מענג את ישבנה.
היא הייתה כל כך קרובה, היא הרגישה, רק כמה נגיעות בעצמה והיא מתפוצצת. אני חייבת, היא חשבה, אני פשוט חייבת.
"אדוני? אדוני? אני מתחננת.. בבקשה ממך.. אני אהיה כלבה טובה.." החלה שומעת את עצמה אומרת, לא מאמינה למוצא פיה. "בבקשה אדוני".
"את יכולה, זונה שלי" אמר לה, ותוך שניה, מצאה ידה את דגדגנה, מעשה אותו במרץ, ידה מתמלאת בנוזליה.
"תודה.. תודה אדוני.." אמרה, והמשיכה לענג את עצמה בזמן שאיברו של אדונה נעוץ עמוק בישבנה.
האורגזמה קרובה היא הרגישה, קרובה מאוד.
"אדוני, אני קרובה לגמור.." אמרה.
"עוד לא"
היא הפסיקה לגעת בעצמה, יודעת כי היא קרובה לאורגזמה שתרעיד את גופה. הפסיקה ושוב חזרה, כמוכת אמוק, כחיה רעבת מין, ושוב הייתה קרובה, ושוב הפסיקה, מענה את עצמה. מענגת את עצמה.
היא הרגישה את קצב הזיון מתחזק, מוציא ממנה צעקות עונג בלתי נשלטות שהרעידו את החדר.
"את יכולה עכשיו, אני מרשה לך לגמור" אמר, והיא לא הייתה צריכה יותר מזה, תוך כמה שניות היא החלה מרגישה את זרמי האקסטזה ממלאים את גופה, במקביל לזרמי הזרע אשר זרמו בישבנה והגבירו עוד יותר את עוצמת התענוג. האורגזמה הייתה החזקה ביותר שהייתה לה, כל גופה רעד, היא לא יכלה לשלוט בידיה, בראשה, כולה מתפתלת מעונג.
חשמל עבר בגופה, מהישבן, מדגדגנה הבוער, למעלה, למטה, ממלא את כולה בעקצוצים מדהימים.
לאט לאט הוציא אדונה את איברו מתוכה, מטפטף טיפות אחרונות של שפיך על ישבנה.
"תודה אדוני" לחשה, מעולפת, מסוחררת. "תודה".