כבר מזמן לא כתבתי בבלוג. איכשהו הצורך פחת, והאירועים חקוקים לי בזכרון גם בלי הכתיבה.
אבל לא יכולתי שלא לכתוב כאן היום.
אנחנו כבר שנה וחצי יחד, ואתה עדיין מדהים אותי, עדיין גורם ללב שלי לקפוץ, עדיין גורם לרטיבות הזאת בין הרגליים...
אף פעם לא היה לי קשר כזה כמו שיש בינינו. קשר שממלא אותי בכל הכיוונים ובכל המובנים.
זוגיות שיש בה גם בדס"מ ובדס"מ שיש בו גם זוגיות.
כשהכרנו היו אלה שאמרו לי שאין כזה דבר ואי אפשר להיות גם בזוגיות וגם לעשות בדס"מ, אבל הם טעו לשמחתי.
זכיתי זכות גדולה כבר שנה וחצי להיות שלך ואיתך.
והנה כמה מילים שכתבתי למאסטר שלי, שהן יותר אישיות אבל אני משתפת:
כבר שנה וחצי שאני לומדת עליך דברים:
שאתה אדם נדיב עם לב ענקי
שאם חבר שלך צריך אותך אתה שם במלוא מובן המילה
שאתה יודע לתמוך שאתה אוהב לישון צהריים :)
שאתה אוהב להכאיב ולראות נשים כואבות שאתה אוהב שמכאיבים לי
שאתה אוהב לאכול ארטיק אבטיח...
שיש לך חוש הומור שיש לך חיוך מקסים שתמיד גורם ללב שלי לקפץ וגם גומות
שיש לך יד גדולה שנותנת לי בטחון כשהיא עלי, בין אם היא מכאיבה או מלטפת או סתם מונחת
שהחיבוק שלך זה אחד הדברים הכי כייפים שיש (אחרי הכאב שאתה מעניק)
שאפשר לדבר איתך על כל נושא שאתה אכפתי
שאתה אבא מדהים, אכפתי ורגיש כלפי הבן שלך
שאתה אוהב מוזיקה של שנות השישים והשמונים ומאוד אוהב את אלביס
שאתה אוהב כלבים וחתולים
שיש לך ראש מדליק (בעיני)
שאתה סוטה (כמו שצריך!)
ושאני אוהבת אותך המון!!!!! }{
