לפני 13 שנים. 18 בנובמבר 2011 בשעה 23:38
משועממת.
יושבת מול המחשב, תוהה מה לעשות עכשיו: עוד פרק של דקסטר, עוד פרק בספר, עוד ג'וינט, עוד פעם להביא ביד.
וגשם, וקר.
אין לי ממש סבלנות לכלום, אבל גם לא מצליחה לקום מהכסא.
מגיעה למסקנה שהלך לי הסטרטר. אין לי כרגע יכולת הנעה.
עוד ערב אבוד.
אז אני עושה את הדבר היחיד שנותר לעשות במצבים כאלה, והוא ללכת למקום שבו קורים הדברים הטובים באמת - הלא הוא הצ'אט של הכלוב.
בבת אחת עשרה ניקים מביעים בי עניין. מאז הגן לא הייתי כזאת מבוקשת.
כצפוי, אני לא מתאכזבת.
נשארתי שם מספיק זמן (משהו כמו 3 דק'. גג.) בשביל שמישהו ישאל אותי אם אני רוצה לראות אותו במצלמה, גומר לעצמו בפנים.
וזה בהחלט הספיק.
עכשיו אני מוכנה ללכת לישון.
