תחזוקה גבוהה

תכנס אלי הבייתה. באמת שאין צורך שתדבר. אני אוהבת מילים, אבל עכשיו - עכשיו הגיע תור המעשים. דברנו הרבה, עברת את כל השלבים. אם הזמנתי אותך להרמון שלי, סימן שלפחות על הנייר אתה מתאים ונמצאת ראוי. כן. זה כבוד עבורך (אני יודעת), אבל אין צורך בהתחנפות של מילים כעת. ברגע זה כל מה שחשוב הוא שאתה כן, על סיפו של הרמוני ועושה צעד ראשון פנימה. את הצעד הראשון אתה חייב לעשות בעצמך. מהצעד השני - אני מובילה אותך.

תתפשט. אין לך צורך בבגדים יותר. לא לידי לפחות. בגדים נועדו להסתיר אותך ולתת לך חומת מגן מול אנשים אחרים. בגדים נועדו לתת מכסה לזונה שאתה. להסתיר אותה מהעולם. אני רואה אותה. היא נמצאת לך בזווית הפה כשאתה מחייך, היא מביטה אלי דרך העיניים שלך. היא מתחננת שאשחרר אותה לחופשי. היא רוצה להוריד את התחפושת של האלפא המחושב "השולט". היא זקוקה לי, לבד לא תצליח לשחרר אותה.

תגיש לי את ידיך, ואכבול אותם באזיקים. אזיקי חופש, אין משוחרר ממך כשאתה אזוק. 

הרכן את ראשך ואענוד עליך את הקולר שלי. אתה תמיד הרבה יותר יפה כשהצבעים שלי עליך

כמו הכנה של זה לטבח, אני מכינה אותך להכנס לקודש הקודשים. שם אין מקום לסודות ומסתורין, שם אתה מגיש לי אותך על מגש של כסף.

אני אקבע את האזיקים שלך לראש המיטה שלי ואת הרגליים שלך כל אחת לצד אחר של המיטה, כך שתהיה מפושק ובלי יכולת לזוז. זה אזור הנוחות שלך. עכשיו הקנבס שלי פרוש לפני ואפשר להתחיל לשחק. הציפורניים שלי יטיילו לך על כל הגב. משאירות סימנים יפים ואדומים. אני ארשום את השם שלי עליך, זה תמיד מרגש אותי לשמוע את הקולות החנוקים של הכאב שיוצאים ממך כשאני חורטת עליך מילים של אהבה. אני אעטר את הגב שלך בנשיכות מתוקות שישאירו עליך סימנים לימים שבהם לא תהיה לידי. סימנים שיזכירו לזונה שלי למי היא שייכת.

עכשיו הגיע זמן הבעילה. הזונה שלי מקצועית. הכינה את עצמה היטב. לא צריך עדינות ולא צריך מצפון מיותר. מחברת את הדילדו הגדול מבין השניים לסטרפאון. תמצצי את הזין שלי זונה, אין היום שום סיכוך מעבר לרוק שלך. אני רוצה שתרגישי את החדירה היטב. אני רוצה לשמוע אותך גונחת מכאב ועונג. ואתה תמצוץ כאילו חייך תלויים בזה. אדחף לך אותו כל-כך עמוק לגרון שלרגע תרגיש שאתה לא יכול לנשום. אני אשבש את דעתך עליך. מהפה שלך, הדילדו יכנס לתחת. באבחה אחת מושלמת. זונה טובה יודעת לפעור את הכוס ההדוק שלה בשביל גבירתה. זונה טובה יודעת שזה מה שהיא צריכה. פנימה מהר, החוצה לאט, ושוב. אני אפיק ממך קונצרט של גניחות. בדיוק כמו שאני אוהבת.

אמשיך בטפטוף שעווה על הגב שלך, מקרוב. להשאיר סימנים קלים של כוויות עגולות ויפות. הקולות שזה יוציא ממך יגרמו לי להירטב כל-כך שאני אצטרך להתאפק עד שאסיים לפני שאתיר אותך מקשריך ואצמיד את הפנים שלך לכוס החם שלי. תלקק זונה טובה, תלקק, אד שאגמור לך בפה. הרווחת את הפרס שלך היום.

ומחר? מחר תתחנן אלי שוב להיות הזונה האנאלית שלי...

זה היה הדבר הראשון שאמר לי י'. הוא ישב, עם המבט הכי חצוף בעולם, במרפסת שלי, ואפילו הכנתי לו קפה. מעשנים, מדברים, ואני עדיין תוהה מה הוא עושה אצלי. רק היום ראיתי אותו בצ'אט בפעם הראשונה וכבר הוא יושב לו אצלי בבית, כאילו נולד להתאים לי לריהוט. הוא כל הדברים שאני מנפנפת מראש: צעיר, מזוקן, בהיר עור, פרא אדם. אבל היה בו משהו שמשך אותי לגמרי, בניגוד לכל היגיון. אולי זאת הדרך שהוא שם את עצמו שם עבורי בלי לשחק משחקים. ,אני נשלט" הוא הודיע לי (מה אתה אומר?????) וזה מה שאני רוצה להיות. אדם צריך לדעת מיהו.

אם הייתי יודעת איך זה יגמר, אולי הייתי עוצרת שם. אולי לא הייתי נסחפת. אבל נסחפתי.

אולי לא הייתי צריכה לקחת את מה שהוא רצה לתת לי. ואולי עדיף שדווקא אני לקחתי את מה שהיה לו להציע. רק אלוהים יודעת איך מישהי אחרת הייתה שומרת עליו, אם בכלל.

בחשבון הנפש שלי עכשיו עם עצמי... אני לא בטוחה שאני מתחרטת, גם בידיעה הברורה של איך זה נגמר.

אני יודעת שאתה עכשיו בגמילה ממני. לא קורא ולא מגיב. זה עצוב לי, אבל אני מבינה אותך לגמרי. שמן ומים לא יכולים להתערבב.

אחרי מספר ימים שאנחנו מדברים בצ'אט, ומתחילים להכיר קצת יותר לעומק, הוא קיבל הזמנה להגיע אלי הביתה. ישבנו במרפסת לשתות כוס קפה, להביט בעיניים. הוא יושב מולי, אני עם הרגליים עליו, מדברים תוך כדי שעושה לי מסאג' ברגליים (בכל זאת - מפונקת וזה). הוא מצחיק אותי. אני אוהבת זכר משעשע. הוא מספר לי על מסעותיו בעולם. ועל חוויות שחווה. נחמד לי.

אני מודיעה לו שלמרות שהתקלחתי לפני שהגיע, אני צריכה עד מקלחת כי חם לי מאוד. נכנסים למקלחת. הוא מסבן אותי ודואג ללטף לי את כל הגוף תוך כדי. אין סנטימטר שהוא מפספס. אני נותנת למים לזרום עלי, בזמן שאני מקבלת ממנו סיבון מקצועי. אני מאוד אוהבת מגע, במיוחד כשהוא מושקע כל-כך. יוצאים מהמקלחת. הוא מנגב אותי, איש שירות מושלם. נכנסים לחדר השינה ואני נותנת לו את בקבוק קרם הגוף שלי. אחרי מקלחת - חייבים קרם גוף! אני מודיעה לו, והוא מחייך, כאילו קבל את פרס חייו. קבלתי מסאג' מענג שני, כשאני מרחפת בין עונג לנמנום. הכי כיף כשלא צריך לתת הוראות נוספות, או לשמור שיעשה מה שטוב לי ולא מה שטוב לו... 

כשסיים את המסאג' בקש יפה ובנימוס לתת תשומת לב גם לתחת שלי. נתתי לו אישור והוא הזיז בעדינות ובאהבה את החוטיני החמוד שלי, כך שתהיה לו גישה מלאה לישבן  המלכותי וקבר שם את פניו. לשון מיומנת. ליקוקים מטריפים, מלמעלה, למטה ואז את החור עצמו תוך כדי שהוא מקפיד להכניס את הלשון שלו כמה שיותר עמוק. הוא יודע עד כמה אני אוהבת את זה. עוד ועוד ועוד רימינג, אני יכולה להשאר כך שעות. להרגיש את הנשימות שלו בתחת שלי, זה עונג מיוחד.

 
הבעיה הייתה שהוא עורר את החרמנות שלי, אז הסתובבתי על הגב ודחפתי את הראש שלו לכוס שלי, שיתחיל ללקק. אם קודם הוא היה מלקק נלהב, עכשיו הוא כבר היה בטירוף. מצץ, ליקק, הרגשתי שהוא יכול ממש לחיות בכוס שלי, ולא יהיה מאושר ממנו. היד שלי הייתה על הראש שלו, והרגליים שלי על השכמות, כדי לרתק אותו כמה שיותר לתוך הכוס שלי מבלי שיוכל להרים ראש, לנשום או לעצור לרגע.

גמרתי לו בפה פעם אחר פעם, עד שהגעתי לרוגע. ואז הרשיתי לו ללכת הבייתה, כשכולי מרוחה על הפנים שלו.

"אל תשטוף פנים עד מחר בבוקר" אמרתי לו.

"ברור גבירתי" הייתה התשובה המחוייכת.

והוא נסע לדרכו.

בגלל שאני ידידותית לסביבה, אני אקח אותך ואיישר אותך (טיפול שאין לי ספק שאתה זקוק לו).

בגלל שאני טובה אליך, אני אעשה לך את זה כשאתה עם פלאג שחור וגדול, וכלובון.

אוגר עם עיניים של כלבלב זה הדבר הכי מתוק שקיים.

*לא לנסות לבד בבית, האחריות היא על המשתמש בלבד

** אוגרים הם מכרסמים שנושכים, בשביל זה יש גאג כדורי ורסן ;)

*** כן, אתה עדיין מוזמן לנסות :D

.I know we've been talking for a whole day

.I know you are interested and curious

.I know my words have an effect on you

.I know you are tired and horny

.I know you wish you were here

.I Know you've been playing with yourself since morning, wishing you could cum

,But you can't

!because I said so

פוטנציאל לעניין אותי ברמת השיחה יש למעטים. זה די נדיר למצוא מישהו שניתן להעביר איתו שעות של שיחות ולא רק על BDSM. זה נדיר שיש מישהו שאני מרגישה בטוחה לשתף אותו בחיים שלי, מעבר לפרטים הטכניים (סטטוס, גיל, מקצוע).

זה עוד יותר נדיר למצוא אחד כזה שמבין את הצורך שלי להכאיב לו ואת הצורך שלי לאהוב.

ואם כבר עבר את שני המכשולים האלה, זה פי אלף נדיר שאותו אחד גם מבין את הצורך בסבלנות.

ואני? אני רוצה את הכל. לא בא לי להסתפק במועט. בא לי להיות מסופקת.

בהצלחה לי

אני צריכה השראה. בד"כ כשאני מעלה מחשבות על בלוג, אני כותבת לאדם מסויים, מיוחד יותר מהשאר שהעיר בי ניצוץ השראה. מישהו שהייתי רוצה שידע עד כמה הוא מיוחד בעיני, ברמה כזאת שאני חולקת את המחשבות שלי עליו עם העולם, כי הוא עושה לי ממש שמח בלב, או ממש עצוב. ככה אני אוהבת.

חיפושיי אחרי האחד המיוחד ממשיכים. מידי פעם מנצנץ מישהו עם פוטנציאל, מישהו שגורם לי לעצור רגע ולהריח את הפרחים, כמו שאומרים. אני אוהבת את ההרגשה הזאת של משהו חדש. את ההתרגשות הראשונית. לדעת שהוא קורא אותי ורק שנינו יודעים במה מדובר, זה הסוד הכי גלוי לעין. גם את זה אני אוהבת.

מרגישה שאני פנויה לאהוב. פנויה למשהו חדש ומסעיר. פנויה בראש, ובלב. ובא לי. כל-כך בא לי. גם אם יודעת שקשה למצוא את המדוייק לי. את זה שיהיה הנכון לי. את זה שיצליח להתאים את עצמו אלי. בגילי המופלג יודעת שעדיף לנסות ולהתאכזב מאשר לא לנסות בכלל. כבר פחות אכפת לי מה אומרים, איך מסתכלים או איך שופטים. מרגישה בשלה, אוהבת את הגוף שלי ואת ניסיון החיים שלי. אוהבת לאהוב, כמו שאוהבת להכאיב.

פחות הססנית מפעם, יותר מודעת לעצמי ולאחרים, יותר לוקחת אחריות. יותר שמחה בחיים שלי. זמן טוב לאהבה. זמן טוב להתעסק. אני אוהבת להתעסק.

קודם חודרת לראש, אחר-כך ללב ורק בסוף לתחת. ככה אני רוצה את זה. ככה זה יהיה.

סדיסטית-רומנטית, אמרתי כבר?

בהצלחה לי

בכל בוקר הוא מגיע אלי... והוא לא שלי בכלל. מחכה על ארבע ליד הדלת עד שאכניס אותו, ונשכב לרגלי... רק שאגע בוא...

אני תמיד אני

לטוב, לרע וללא נורא.

לא מתעסקת בתככים, מדברת עם כולם בגובה העיניים, מכבדת כל פנייה, ברמת הסביר. אוהבת כנות, נמשכת לאנשים חיוביים. מצפה לקבל את אותו היחס בחזרה. אז נכון, יש לי אגו מפה ועד צפת. אז? ככה טוב לי. לא לוקחת את עצמי יותר מדי ברצינות. יודעת, ואוהבת לצחוק. זורמת ולא מקובעת. 

את הסדיסטית שבי אני שומרת למישהו מיוחד, לא לכל אחד. למישהו שיראה לי עד כמה אני מיוחדת בעיניו. למישהו שירצה להגיש לי את עצמו על מגש של כסף. 

יש דברים שאני אוהבת לעשות, יש דברים שלא. הכי חשוב לי החיבור בין שני אנשים. היכולת להסתכל בעיניים ולהישיר מבט. לדעת שמה שקורה בתוך מערכת יחסים הוא טהור וחף מהעמדת פנים. אני רוצה התמסרות טוטאלית, כיוון שגם אני נכנסת כולי לתוך הקשר. אני נוכחת, מחנכת על פי דוגמה. יש לי אוצר מילים נרחב, ואני לא חוששת להשתמש בו. כשמדברים אפשר לפתור הכל בתוך קשר, וזה מרומם ומעצים. ככה אני רוצה את זה.

זה בהחלט לא מתאים לכל אחד/ת וזה בסדר. אני לא רוצה כל אחד/ת. אני רוצה את זה שמסוגל להתנהל כך. אני רוצה את זאת שמבינה שזאת הדרך היחידה להיות בסביבתי. אני בטוחה בעצמי ובדרך שלי, כיוון שלקח לי זמן להגיע לכאן. עשיתי כמה פניות טועות בדרך, אבל עכשיו אני הולכת במסלול הנכון לי, ויש לי מקום לשותפים לדרך.

אני לא אוהבת להסתפק במועט, ואין לי שום כוונה לעשות זאת. אני רוצה להיות מאושרת, ואני יודעת איך להגיע לשם. אני רוצה 100% ממך. ואם לא אקבל זאת כבר בפגישה הראשונה, אתענג על קילוף המגננות שלך עד שזה יקרה. 

כל פעם שמשהו חדש עומד להתחיל, אני מתרגשת. מתרגשת מהאפשרויות. יודעת לשמור על עצמי ועל סביבתי. לוקחת את התפקיד שלי במערכת היחסים כמתוות הדרך ברצינות מלאה. 

בהצלחה לנו :)

השבוע האחרון היה לי גן-עדן. טוב יותר ממה שאי-פעם היה לי. החיבור איתו היה חזק ומיידי. שילוב של מבט והתמסרות שטרם ראיתי כאן. חיבור שגרם ללב הקטן והשברירי שלי לרקוד ולעוף גבוה. זאת לא הייתה התמסרות לשולטת. זאת הייתה התמסרות אלי. וזה הרגיש לי טוב ומושלם.

אהבתי את הריח שלו, הייתי מסניפה אותו הכל הזדמנות שהגיע, ובשבוע האחרון הגיע הרבה. לא רק הריח שהיה לו כשהיה נקי ומבושם, אלא הריח שהיה לו אחרי שמלאתי לו כל חור אפשרי. מעולם לא אהבתי ככה ריח של מישהו. 

יש לו עיניים יפות. אין ספק. נקודת ההתחלה שלו טובה. אבל מה שהכי אהבתי בהן היה את המבטים שהיה נותן לי. אם זה מבט חצי מסטול, רק כי הוא כבר חצי שעה עם באט פלאג, או מבט מתמסר כשהוא סופג בשבילי את הכאב שהוא לא אוהב. אין לי איך לתאר את המבט הזה, אבל די לי להיזכר בו עכשיו ואני שוב חרמנית. 

הוא הגיע אלי בלי שום אזהרה מוקדמת. בלי רוח, בלי צלצולים. פשוט הגיע. לא ציפיתי לו בשלב כל-כך מוקדם של חזרתי לכלוב. כאילו קיבלתי מתנה בלתי צפויה ומשמחת מאוד. הוא ידע לשים את עצמו במקום הנכון מולי, בטבעיות, כאילו ידע באיזה חוש פנימי כי כך הדברים צריכים להיות מראש. בלי מלחמות, בלי הכנעות. טבעי. לאט לאט הוא התקלף מולי ונתן להגיע לכל המקומות שרציתי.

ההתמכרות למגע בינינו הייתה הדדית. אני מכירה כל סנטימטר בגוף שלו, ויודעת איך להוציא ממנו את הקולות הכי יפים. ואהבתי את הקולות האלה שיצאו ממנו. כמו שיר שהושמע במיוחד עבורי. אני רק צריכה לעצום את העיניים ואני יכולה לשמוע אותו שוב.

והיינו מדברים... ומדברים... ונוגעים ("הגעת ללב שלי דרך התחת"). 

הראש אמר לי - תזהרי. אתם מעולמות שונים מאוד.

הלב שלי - ריחף בשמיים.

היה לנו טוב ("אני מכיר אותך שבוע, וכאילו אנחנו כבר חודשים יחד. רוצה להתחתן איתי?") אבל שנינו הגענו למסקנה שהשבוע האחרון הוא כל מה שיוכל להיות. המציאות חזקה יותר מהכל בסופו של דבר.

זה הכי קשה בעולם לעשות את הדבר הנכון עבור הנשלט שלך, כשכול מה שאת רוצה זה לקשור אותו למיטה שלך ולא לתת לו ללכת לעולם. זה הדבר הכי קשה בעולם לוותר על מה שיכול היה להיות, למען מה שצריך להיות. זה הדבר הכי קשה בעולם לנחות לקרקע, אחרי טיול בעננים. במקרים כאלה, הכי לא כיף להיות המבוגר האחראי.

והלב הקטן והשברירי שלי קצת נחבל. קצת מקרטע. 

אבל לא הייתי משנה דבר. גם אם נגמר לנו הביחד, יש לנו זכרונות מאוד מתוקים.

אני מקווה שהצלחתי לאסוף אותך ולנשק את הפצעים שלך שלא יכאבו כל-כך. אני מקווה שהחוויה שלנו יחד הייתה חזקה עבורך כמו שהייתה עבורי.

מעולם לא היה לי קשה כל-כך לומר משוחרר.