בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

כבר לא שותקת

If you dont live on the edge, you take too much space
לפני 4 שנים. יום חמישי, 20 באוקטובר 2022 בשעה 17:40

את אופיר הכרתי לפני שנה וחצי.

סיפרתי לחברה שאני מחפשת מורה לפיתוח קול

כדי לממש חלום שלא עוזב אותי כבר מספר שנים.

החברה המליצה לי על אופיר מנסיונה האישי ואני

בהיותי אישה של אנשים סומכת על חוות דעתה

ומבחינתי הסתיימו החיפושים.

לפני המפגש הראשון אופיר בקשה שאשלח לה הקלטה

שלי כדי להבין מהיכן אנו מתחילות. אני ממש חששתי

לשלוח הקלטה שלי כי הייתי בטוחה שהיא תגיד לי שאין

טעם שאגיע אם זו נקודת המוצא שלי. ואז הגיע השיעור

הראשון, זו היתה אהבה ממבט ראשון, כל החששות

התפוגגו ברגע כשראיתי את החיוך שלה. השיעורים היו

חוויה מעולם אחר. אני באמת לא מגיעה מהעולם הזה

ואופיר יצרה לי כניסה חלקה ונעימה עם הרבה סבלנות.

במשך הזמן היא לימדה אותי ללמוד, היכן לשים דגש

וחשיבות כשהזמן מוגבל אבל חייבים להתאמן. גם

בתקופת הסגרים אופיר דאגה לחומר עיוני ותרגילים,

אין עצירה לרגע בתהליך.

אני רוצה שתבינו משהו מאוד מהותי. תלמידות במצבי

בדרך כלל צריכות את המורים הטובים ביותר הקיימים

בשוק שמדי פעם מרשים לעצמם לקחת פרוייקט כתרומה

לקהילה, כנגד כל הסיכויים, כמו בסרט הוליוודי קלאסי

המבוסס על מקרה אמיתי. ואני היא בדיוק הפרוייקט הזה,

אז אתם בטח מבינים עכשיו מי זו אופיר.

יש לי ילדה בגילה ועדיין היא מצליחה להיות אסרטיבית

ולהחזיק אותי קצר כדי שהחלום שלי יתממש.

מבחינתי אופיר היא הרבה יותר ממורה לפיתוח קול, היא

שותפה לדרך, היא חברה לחיים.

אז לסיום קבלו עצה בחינם, תתפסו כל שעה פנויה שיש

לה להציע. תודו לי אחר כך 😉

ואל תשכחו להגיד שדנה שלחה אתכם 🌹

לפני 4 שנים. יום שבת, 15 באוקטובר 2022 בשעה 17:07

בדרך כלל אין לי סבלנות להופעות, בטח שלא

ביולי אוגוסט בירקון. אבל מדי פעם אני זורמת

עם רונית וחייבת להודות שעד היום היו לנו הצלחות.

ממש עכשיו אנחנו סוגרות סופ"ש של חגיגות חמישים

לרונית בלייב פארק בראשון עם דני והחבר'ה.

לא ידעתי שאני יכולה להתרגש ככה, אני כותבת את

המשפט הזה ושתי העיניים שלי מטפטפות כאילו 

שפתחו בהן ברז. אני לא סגורה על מה משפיע עלי יותר,

האם אלו השירים שגדלתי עליהם שכל אחד מהם יכול

לייצג את הישראליות שלנו בזמן כלשהו או שזו הבמה

המדהימה שמכילה עוד עשרה נגנים וזמרים והפעם

אני לשם שינוי מרגישה אחת מהחבר'ה. אני כבר שנה 

מתאמנת על השירים למופע שלי וכבר מרגישה שהזמרות

על הבמה הן קולגות שלי. מדמיינת איך זה מרגיש להיות

מהצד השני של הבמה, כל מיני דברים קופצים לי לראש

כאנקדוטות לקטעי קישור והמוח רץ על מאתיים.

טוב, די, אוטוטו מגיע דון קישוט ואין מצב שאני לא

נותנת את ביצוע חיי במיוחד לרונית.

השיר הזה היה הדואט הראשון שביצעתי עם מש"קית

החינוך המיתולוגית רות מואב בערבות צומת הטנק בג'נין

בדיוק לפני שלושים שנים. (מדהים בעיני שדפוקים כמונו

אחראים לכל כך הרבה הצלחות בתקופת האינטיפדה

השניה. ממש לא ברור מאיליו שיצאנו בחיים ושפויים).

אז אני רוצה לנצל את הפורום הזה, אם מי מכם מכיר

אישה מקסימה בסביבות גיל חמישים העונה לשם רות

מואב, תמסרו לה שדון קישוט רוצה להודות לה על שזרמה

עם השטויות שלי ובתת מודע נזרע שם הזרע לחיי הבמה

הבאים עלי לטובה.

שבוע קסום לכם

חוזרת למה שחשוב

מתרגשת ואוהבת ❤

דנה🌹

לפני 4 שנים. יום שבת, 15 באוקטובר 2022 בשעה 6:18

ממש במקרה קפצה לי פרסומת להצגה בקאמרי

בדיוק בתאריכים של הסופ"ש שלנו בתל אביב.

לא בדקתי מי משחק ועל מה ההצגה ומיד הזמנתי.

ההצגה נקראת "בוא נפתח את זה" ועוסקת ברצף

של תובנות שגויות שגורמות לחשיפת סודות שכל

הדמויות רצו להסתיר, כשהמסקנה המתבקשת 

היא שכל ההסתרה הזו היתה מיותרת מתחילתה 

ועד סופה, חלקה אף היתה כבר ידועה לכולם וששום

דבר טוב לא צמח מעצם קיומה.

גם אם הייתי ממש משתדלת, לא הייתי מצליחה להביא

לרונית את האמת הזו ככה לפרצוף. בדרך כלל

אחרי שאנחנו יוצאות מסרט או הצגה שיש בה 

איזה מוסר השכל, אני שואלת את רונית אם היא

לקחה משהו ממה שחוינו כעת. ואז מתחיל ויכוח

שהורס את כל הכיף שהיה עד לאותו הרגע.

הפעם התאפקתי, היה כיף, צחקנו, התפוצצנו מצחוק

אבל בתוכי ידעתי שהיא לא תיתן לשום דבר לסדוק

את החומה שהודפת כל חשיפה מול הקטנות שלנו.

זו עדיין חגיגת יומהולדת חמישים של רונית אז אני

מתבאסת בלב ונותנת לה את כל הגבר שלה שאני.

אין זכר לדנה ולמרות שאני נהנית עכשיו עם רונית

גם כגבר, עדיין צובט לי.

יש לנו עוד יום עמוס לפנינו אז חוזרת לפנק את 

רונית ומאחלת לכם להגיע ולהגיד לי שלום, ולהציג

את עצמכם בפמדום של אורדורה במוצ"ש הבא.

אוהבת 

דנה 🌹

לפני 4 שנים. יום שבת, 8 באוקטובר 2022 בשעה 14:46

אני עפה עכשיו, צוחקת בוכה משתינה והכל מתערבב.

מה בסך הכל רציתי? קצת שקט מרונית עם החברות 

שלה והקטנות שלי. אנחנו במלחמה קרה ממוצאי 

כיפור וזה הורס לי כל דקה טובה אז עליתי לחדר, נכנסתי

למיטה ושוטטתי במרחבי הנטפליקס. האנטואיציה הנשית

שלי מיד צעקה לי שיש כאן משהוא ששווה להשקיע בו

פרק או שניים. הסיפור בקיצור הוא על חמש חברות

שיוצאות לחופשה כשאחת מהן חולה בסרטן. הן כותבות

בעילום שם משהוא אחד שהיו רוצות לנסות/לעשות, כזה

שביום יום אין מצב שיתממש. בינתיים אני אחרי שתי

משימות, הראשונה היתה להיות עם אישה והשניה היתה

לעשות סמים ביחד. חייבת להודות שכזו חופשה בדיוק

אני מאחלת לעצמי (אפשר בהחלט לוותר על הסרטן).

אני רוצה להיות חופשיה מעכבות, להיות חשופה וגלויה

ולאפשר גם לחברים וחברות שלי להחשף בפני באמת.

מעבר לצחוקים והסקס והחזה החשוף יש כאן הרבה

עומק ותהליכים לא פשוטים שהבנות עוברות.

טוב, חוזרת לפרק שלישי.

ממליצה בחום

דנה 🌹

 

לפני 4 שנים. יום חמישי, 6 באוקטובר 2022 בשעה 17:30

תכננתי היום להיות על מדי דנה לפני 

שיעור פיתוח הקול שלי. רציתי להתאפר 

ולהתקשט כמו שאני אוהבת. כל ההכנות

האלה הן חלק מההנאה למרות שאני 

חווה אותן בתנאים לא תנאים.

אבל לא בכל מחיר, מריבה מטופשת

אתמול בערב עם רונית הוציאה לי את 

כל האויר והחשק וכך מצאתי את עצמי

עם כל האביזרים ברכב ל"מקרה חרום"

אם פתאום תנחת עלי המוזה בכל זאת.

אז המוזה לא נחתה עלי (היא פשוט יצאה

ליום הולדת של חברה בצד השני 😉😘),

אבל מזג האויר כל כך נעים בחוץ שלא יכולתי 

לוותר על סיבוב קצר בנווה צדק בשקיעה

וארוחה קלה ברוטשילד.

אוטוטו מסיימת וחותכת הביתה, עדיין עם

צביטה בלב על מה שעובר על רונית בעיקר

בגלל שהפעם אני באמת לא אשמה. כואב

לי שראיתי את זה בא ולא יכולתי לעצור את 

זה. מקווה שהנפילה הזו תסתיים במהרה בימינו,

יש לנו יותר מדי על הפרק מכדי להתעסק בברוגז.

סופ"ש קסום

דנה 🌹

לפני 4 שנים. יום שני, 3 באוקטובר 2022 בשעה 12:37

לא יודעת מה אתכם, אבל אני התמכרתי...

 

מאחלת לכולנו שנה טובה

וחתימה טובה

 

ואם פגעתי כאן במישהו, אני מקווה שפגעתי בול 😘

 

אוהבת

דנה 🌹

לפני 4 שנים. יום חמישי, 15 בספטמבר 2022 בשעה 5:56

בתחילת השבוע באמצע ישיבה עם לא מעט

משתתפים, פונה אלי אחת ממנהלות פרוייקטים

ואומרת "xxx, תזכיר לי מה מידת הנעלים שלך"

אני עונה לה 43 במבט שואל והיא מחזירה לי 

לא בלחש "אני עדיין זוכרת שיש לנו התערבות

שלא מימשנו". בשניה אחת הישיבה המשמימה

הפכה למעניינת ביותר. זה התחיל לפני מספר 

שנים עם קיטורים מצידה שהחננו את הרכבים 

רחוק מדי ואם היא היתה יודעת היא לא היתה

מגיעה עם העקבים הגבוהים. אני מצידי בחרתי

לחמם את האוירה ואמרתי לה שתפסיק להתלונן

ושאם הנעל במידה הנכונה, אני לא מבינה מה כל

כך קשה. והיא בתמימותה נפלה בדיוק לאן שרציתי,

"אתה קשקשן גדול אבל אין סיכוי שאתה  היית שורד

שעה על עקבים כאלה". הרבה זמן פנטזתי להיות

בנעליה, גם מטפורית וגם תרתי 😉 ולא התכוונתי

לוותר על ההזדמנות הזו אז הצעתי לה בנונשלנטיות

התערבות קטנה... "אם את מוצאת נעל עקב כמו שלך

במידה 43, אני מתחייב לנעול אותן במשרד במשך יום

עבודה שלם". החיוך שזה העלה על פניה היה שווה 

הכל, למרות שנדמה היה שאחר כך היא קצת נבהלה

מעצמה. אולי גם לה יש כמה סודות שהיא  היתה

רוצה לפתוח אבל לא בטוחה בפני מי לעשות זאת.

בקיצור, אני כבר שבוע מפנטזת על יום עבודה בעקבים

עם תירוץ לגיטימי, אולי אפילו נריץ קצת הימורים...חחח.

אתמול נגשתי אליה והעלתי בפניה שלא קבענו 

מה הפיצוי שלי אחרי שהיא מפסידה. היא מחייכת 

אלי ואומרת לי "אני בדיוק עכשיו מחפשת בשיין עבורך"

ואתה צודק, איזה פיצוי אתה רוצה? תרצה שארוץ עירומה

במסדרונות, אין לי בעיה אני אבצע. וכאן הייתי חייבת 

לעצור ולנשום, היא באמת אמרה את זה? היא באמת

חושבת על זה? זה נפלט לה סתם כאמירה ללא כוונה

או שהיא מפנטזת על זה וחיפשה הזדמנות לשתף?

היא תעשה את זה מרצונה או שהיא זקוקה לפקודה

מצד שלישי? אני רוצה להיות זו שנותנת את הפקודה?

אני רוצה שזו תהיה הפקודה שאתן? כי בעצם זה הפרס

שאני זכיתי בו ולא פרס קולקטיבי, אני רוצה אותה לעצמי.

אז אולי אני בעצם רוצה לשחק איתה לבד? לבדוק את

הגבולות שלה, להורות לה להבריק את העקבים שהיו

עלי כל היום, עם הלשון שלה. ואולי אחר כך לתת לה

לאכול ממתק מהיד שלי כהוקרה על ביצוע מושלם.

אולי היא תעדיף שזה יקרה כשבן זוגה לצידה? זה  

פתאום פותח עולם חדש ושלם של פנטזיות.

 

שמתם לב לאן אני נסחפת כשאני לא מפוקסת

במשימה תובענית?

אני לא באמת חושבת שההתערבות תתממש בזמן

הקרוב אבל זה לא יעצור אותי מלפתח את הפנטזיה

הזו ולהתענג על כל הסתעפות שלה.

טוב, השקעתי בכם מספיק להיום, הולכת לפנק את עצמי.

מנחשים איך...??

להשתמע

דנה 🌹

לפני 4 שנים. יום חמישי, 8 בספטמבר 2022 בשעה 16:47

אז לשם שינוי הפעם כיף לי, ממש כיף לי.

סיימתי שיעור פיתוח קול שהיה ממש 

מוצלח הפעם. קיבלתי מחמאות מהמורה שלי

שהבטיחה לי שקיבלתי אותן בזכות והיא לא

מרחמת עלי אף פעם. הפעם התרכזנו יותר 

בתרגילים ובשירה ופחות בשיחות נפש. כן, יש

לנו הרבה כאלה. למרות האיחור הלא אופנתי שלי 

התעקשתי להתלבש בדרך, ויתרתי על האיפור

והסתפקתי בשפתון בורדו. הרגשנו שהשיעור היה

משודרג בזכות הנוכחות של דנה. אחרי השיעור

רציתי לשבת לשתות משהו אבל כל החברות שלי

לא זמינות באפס התראה אז התישבתי במסעדה 

הוייטנאמית ברוטשילד ועכשיו אני מלקקת את 

האצבעות. מדהים אותי שמספיקה כוס אחת

של ג'ין וטוניק כדי לסחרר אותי. זה תירוץ טוב 

להמשיך לשבת ולכתוב עד שאלך שוב רק 

על הקווים. אני מנסה למצות את הכיף הזה 

עד תום כי מחר ומחרתיים יש לי משימות לשבוע

ורק מלחשוב על זה אני נגמרת.

אז מקווה שאתם נהנים לפחות כמוני

מאחלת לכולנו סופ"ש קסום

דנה 🌹

לפני 4 שנים. יום ראשון, 28 באוגוסט 2022 בשעה 9:20

תמיד נהגתי לחשוב שהחבורה המיוחדת

שמאכלסת את האתר הזה באמת מבינה

מה המשמעות של BDSM לעומת יתר

העולם הונילי שבמקרה הטוב ראה 

"חמישים גוונים של אפור".

אבל אז בסופ"ש שלא נגמר כשזיעה חודרת 

לעיני כאילו שאני מתחת לדוש במקלחת

והגוף רופס באפיסת כוחות הגעתי לאיזו

התעלות רוחנית ותובנה מאוד עגומה שאני

יכולה לתמצת אותה למשפט הבא:

"מי שאף פעם לא היה נשוי לגננת, לא יכול

להבין את המשמעות האמיתית של  bdsm 24/7 

אז לכל המלכות שמחפשות עבד נקיון, הסעות,

תליית תמונות והרכבת מדפים.. אל תבנו עלי.

אני, לצערי תפוסה עד 2037 😱😱☹☹

למרות שמקבלת באהבה את רוע הגזירה.

מה שעושה טוב לרונית, יעבור תחת ידי באהבה.

טוב, התבכיינתי מספיק

חוזרת למשימות

שבוע קסום חברים

עדיין חיה

דנה 🌹

לפני 4 שנים. יום שישי, 5 באוגוסט 2022 בשעה 14:26

חברה טובה גילתה לי את הביצוע הזה

 

סופ"ש קסום חברים וחברות

דנה 🌹