בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא שותקת

If you dont go on the edge, you take too much space
לפני 4 שנים. 17 באפריל 2020 בשעה 8:51

אפשר לאמר שכבר מיציתי את כל הפורנו שמעניין

אותי. קרוסיות, לסביות, דו מיניים, אמאות חורגות,

חמות, מבוגרות, מקורננים, פורסד בי ועוד כמה 

שצצים לי מדי פעם. אז הבוקר רציתי שינוי, לקרוא 

או לצפות בחומר ממקורות אחרים אז חיפוש קצר

עבור forced fem ובין יתר הקטעים שראיתי מצאתי

את זה. רק לפני שנתחיל אני רוצה להבהיר (בעיקר 

לרונית) שהסרט לא משקף בדיוק את מצבי ושאיפותי

אבל הוא עשוי היטב (ביחס לפורנו שאני צורכת).

ואהבתי את התהליך שהבחור עובר עד להשלמה 

והקבלה שלה את עצמה. יש מן שקט ורוגע לקראת

הסוף וזה הדבר שקוסם לי.

אז שבת שקטה לכלנו

אוהבת אתכם

דנה 🌹

לפני 4 שנים. 16 באפריל 2020 בשעה 19:30

הגדולה שלי סוגרת שבוע בבסיס, אז אי אפשר

בלי לפנק אותה אחרי שלושה ימים רצופים.

מעבר לעונג שלחבק אותה ולפנק אותה בדברים 

שרונית הכינה עבורה, זכיתי סוף סוף אחרי חודש של יובש

מוחלט להתעטף בפאה שלי יחד עם העגילים,

צמידים וטבעות וכמובן אודם בורדו שאני לא 

יכולה בלעדיו. וכך אני מתפנקת עכשיו בדרכי 

חזרה הביתה. רק עכשיו אני גם שמה לב שכל 

החודש לא שמעתי מוזיקה ולא התאמנתי על

השירים שלי. אבל ברגע שהפעלתי, הכל חזר

אלי כאילו לא הפסקתי מעולם. אז תסלחו לי

שאני מקמצת במילים, הזמן שלי מדוד ואני

מעדיפה לחמם את הגרון עם האהובות שלי.

סופ"ש קסום

דנה 🌹

לפני 4 שנים. 12 באפריל 2020 בשעה 10:45

טוב, לא בדיוק אבל לא מצאתי פתיחה יותר טובה.

כבר שנים שה ושא המרכזי שמניע אותי כאן הוא 

להיות נשלטת לאישה אסרטיבית שיודעת להקטין

אותי ולגרום לי לאהוב את המקום לרגליה ולהודות

לה שהיא בכלל מסכימה שאהייה שם בכלל.

אני אוהבת את תחושת חוסר האונים הזו, כשאין

לי שליטה על עצמי, לא יכולה להביע את רצונותי

ולמרות כל העוצמות הקיימות בי אני מאפשרת

למישהו אחר להוביל אותי. אותה אישה שמובילה 

אותי צריכה להיות מאוד כריזמטית כדי שאוותר

מרצוני על זכות הבחירה העצמית שלי.

בפנטזיות שלי אני גבר שמתפקד היטב מבחינה 

מינית אבל הגבירה שלי יוצרת רושם שהיא ממש לא

מרוצה  מרמת הביצועים שלי ולכן צריכה גבר אמיתי

לצידה בזמן שאני לרגליה צופה ומשרת אותה ואת 

האלפא שבחרה. 

עד כאן הגדרתי את עצמי כגבר עם יכולות טובות

אבל לא מצויינות.

אתמול היתה נקודת מפנה בהגדרה הזו.

אתמול הייתי כישלון.

רונית, שהבינה שהדרמה שיצרה שלשום היתה מוגזמת

התנצלה ללא מילים וכל היום עפו בינינו גילויי חיבה 

ואהבה, בונים את המתח המיני לקראת הערב שבו 

ננעל את החדר נתקלח ונרטיב את הסדינים כהלכה.

כולם מכירים את הפתגם " אין דבר העומד בפני הרצון".

אתמול גיליתי את הגרסה החורגת שלו - 

"מה עושים כשיש רצון והדבר לא עומד".

אוי לבושה, בעצם אני לא דואגת לבושה, אני דואגת

לרונית. היא גם כך מוטרדת מזה שלאחרונה יש לי

פנטזיות דו מיניות שבהן אני משרתת גם גברים

והם חודרים אלי עם אחד אמיתי, בלי רתמות. היא

כמובן שם איתנו כדי לנווט את כל האנרגיות האלה

כי אני לא באמת מפנטזת להיות לבד עם גבר.

מה עובר לה בראש עכשיו, היא התיפייפה עבורי

והשקיעה בפיתוי ואני אפילו לא מצליחה להראות

סימן קטן של גירוי. רק שלא תרגיש שהיא הבעיה,

שלא תקח את זה למקום שהיא כבר לא מושכת אותי.

אני בעצמי לא מבינה עדיין אם זו היתה נפילה חד

פעמית או שמתחילה כאן תקופה חדשה שמחייבת

התמודדות אחרת עם המצב. רונית תמיד היתה ותמיד

תהיה השמש של חיי, מושא הערצתי ותשוקתי ואעשה 

הכל כדי שתרגיש כך. וכעת המחשבות שמתרוצצות לי

הן שאולי בסופו של דבר רונית כן תבחר לה גבר אלפא

שיספק אותה מינית בזמן שאני רק מחזיקה לה את היד.

אבל הפעם אני בעמדת הכשלון שמחייב פתרון אחר

ולא בעמדת הגבר המוקטן לצרכי משחק ושעשוע.

הפעם זה לא תרגול אלא אזעקת אמת ואני כבר 

מאתמול אוכלת לי את הראש בנסיון להבין מה אני

מרגישה בקשר לזה. האם זה כמו בפנטזיה? האם

יש שם דאון רציני? האם זה חד כיווני?

אני מנסה בכל זאת לא להתעסק עם זה יותר מדי

כי אתם בטח יודעים שנבואות נוטות להגשים את עצמן

ואין לי שום כוונה לעזור לנבואה הזו להתגשם, אז

ממתינה בסבלנות להמשך כדי לוודא שזו היתה 

בסך הכל מכה קטנה בכנף ולא שחר של יום חדש.

לפני 4 שנים. 10 באפריל 2020 בשעה 21:17

יושבת אתמול בלילה מול  הטלויזיה יחד עם רונית

ועם הגדולה שלי, צופות בסרט "לחיות בגדול".

הסרט מספר על ילדה גדולה שמקבלת השראה 

מהדודה הגדולה שלה בזמן שאמא שלה מנהלת 

תחרויות יופי מקומיות. היא מחליטה להתמודד 

בעצמה בתחרות כדי לסגור מעגל שהדודה פתחה.

בדרך היא נאלצת להתמודד עם כל הסטיגמות

והדעות של הסביבה הרחוקה והקרובה. לשעה אחת

הרגשתי בוסט ענק לחלומות שלי. אני מביטה ברונית,

אני יודעת שהיא מתמוגגת מהדרך שהילדה האמיצה 

הזו מתמודדת, אבל אפילו לשניה אחת היא לא תשליך

את הסיטוטציה עלי. היום בבוקר צפינו על הדרך בפרק

של עדי אשכנזי שבו היא רוצה להיות זמרת. ואני, אני 

בעננים, יכול להיות שמישהו למעלה רומז לי משהו?

כן, אני תקועה בסטטוס קוו הזה, מי שמכיר את דנה כבר

מכיר אבל אין אישור להרחיב את מעגל המכרים. בטח

שלא חברים, עבודה ומשפחה.

אני כבר שנה מריצה בראש את המופע שלי ויש

להקת ליווי מהממת שהיא השראה עבורי ויש מנחה 

מטורפת, בחרתי את השירים שאשיר, את המוזיקה לארוע,

יש רשימת מוזמנים. בקיצור אני כבר בחצי הדרך

בפרוייקט הזה. ויש פרוייקט נוסף שעלה כרעיון של

מור המאפרת שלי ובהתלהבות מצד אמה ואחותה 

המהממות. מור הציעה שאעביר מפגש להעצמה נשית.

אתם מאמינים? אני מעבירה הרצאה להעצמה נשית.

האמת, שכבר שתי חברות נפרדות הציעו לי להרים

מיזם כזה אבל באותו הזמן עדיין לא הייתי בשלה לכך.

ואת שני הפרוייקטים האלה אני רוצה לתעד לדורות

הבאים, לפחות ברמה של מחוברים, (ואם הראלה

תתקשר במקרה, אני משדרגת לרמה של יס דוקו).

בקיצור כדרכם של חלומות להתנפץ על שובר הגלים

של המציאות כך מתנפצת הזוגיות של רונית ושלי.

סוף סוף הצלחנו לפנות אחר הצהרים שעתיים של שקט 

לעצמנו. קצת לפרוק מתחים בסקס פראי שהיה דליל

בזמן האחרון. אני רגליה לזרוק לרונית כל מיני שטויות

בקשר לדנה ולרצונות שלה, רונית יודעת שאלו סתם

פלירטוטים בדמיון שלי. כל שנותר לי הוא לפנטז.

אבל כל אבן שאני זורקת לבריכת הפנטזיות, גם אם

בלחישה, יוצרת צונמי של פחדים ומראות אימים

במוחה של רונית ומשם הדרך מאוד קצרה להציף

את כל החרא שהצטבר במרווחים שבין קטעי האושר.

אז כמו שאתם בטח כבר מבינים, סקס פרוע כבר לא

היה היום ולמרות שקצת נרגעו העניינים הם לא באמת

התאדו. הם יצופו שוב בהזדמנות הקרובה. 

ואני, אני נמאס לי לבכות ולאכול את עצמי מבפנים

מתוסכלת מחוסר אונים. אני לא אצליח לשנות את 

צורת החשיבה והפחדים של רונית, את זה רק היא 

יכולה לעשות, לבד עם עצמה ובעזרת משהיא מקצועית.

מקווה שגם אחרי מספר ימים כשהכל יתערפל היא עדיין

תהייה נחושה להתחיל בתהליך בהקדם האפשרי. אני

לוקחת בחשבון שרונית יכולה גם להגיע למסקנה 

שעדיף לה בלעדי אבל אני לא מאמינה שהאהבה שלה

אלי קטנה משלי אליה וזה קצת מרגיע אותי.

בינתיים הולכת על ביצים.

 

לפני 4 שנים. 7 באפריל 2020 בשעה 18:26

ולא רציתי להכניס לפרופיל במקום סרטון אחר.

השבוע גיליתי את השחקנית הזו, ואל תטעו, היא

שחקנית. אהבתי לראות את הראיונות איתה לפני

ואחרי הצילומים.

וכן, אני הייתי קונה חוברות הפורנו בגלל הסיפורים.

 

https://xhamster.com/videos/party-anal-13530600

לפני 4 שנים. 6 באפריל 2020 בשעה 18:10

כשספרתי לאחרונה את מספר הבלוגים שאחריהם

אני עוקבת הגעתי ל 80.

זה הרבה מדי בלוגים לתחזק ולעקוב. למזלי רובם לא כותבים בתדירות גבוהה אבל עדיין יש די הרבה.

יש את אילו שכאילו חיים בראש שלי. מעלים גיפים 

שאני מפנטזת להיות חלק מהם והם מככבים 

בפנטזיות שלי וכשאני מענגת את עצמי.

יש את המצחיקים והשנונים שהרבה פעמים 

מרימים להנחתה ואז לאעומדת בפיתוי וחייבת

להשחיל תגובה מתחכמת.

יש את אלו שאני באמת רושמת תגובה רצינית

עניינית כאילו ישבתי באיזה פאנל.

ויש את החברות הקרובות שלי שאני אוהבת בכל ליבי.

הבלוגים שלהן הם תמצית חייהן ובמרבית הזמן

החיים האלה ממש לא פשוטים. כדי לקרוא את הבלוגים

האלה אני חייבת לנקות את הראש.

בדרך כלל לא יכולה אחר כך לעבור לפוסטים שטותיים

ולכן אני מבטיחה לעצמי למצוא זמן רגוע במהלך היום

ולהשאב לחיים שלהן. אבל כמו שאתם כבר מתארים

לעצמכם, זמן רגוע בחיי זה מושג אמורפי וכך יוצא 

שדווקא את החברות שהכי קרובות לליבי אני מזניחה 

כאן.

אז מכאן אני רוצה להתחייב לעצמי שמחר אחר הצהרים

מפילה את העט, סוגרת את המייל של העבודה ועד כניסת

החג למחרת אני משלימה  את כל תשומת הלב 

שהחסרתי מכן אהובותי.

ובהזדמנות זו מאחלת לכולנו

חג שמח

 

 

לפני 4 שנים. 4 באפריל 2020 בשעה 20:40

הפוסטים שהכי מחייכים אותי הם אלו של

ותיקות הכלוב שכולם מכירים ועדיין מקבלות

הצעות מפגרות מכל מני זבי חותם שלא 

השקיעו אפילו את המינימום בקריאת הפרופיל.

בזמן האחרון התחלתי גם אני לקבל כל 

מיני הצעות לשלוט בכל מיני "ילדים" שיכולים 

להיות הבנים שלי. בדרך כלל אני מנפנפת בנימוס

אבל היה אחד שהתקרצץ אז חשבתי להתיש אותו

ולראות מתי ישבר. נדרשו לו יומיים להבין

שלמרות שהגדרתי את עצמי כאישה בפרופיל,

אני לא האישה הסטנדרטית שאותה הוא מפנטז

לשרת. גם אחרי שדרשתי שיקרא את הבלוג שלי

ויקרא פעמיים נוספות את הפרופיל שלי, הוא עדיין

היה שבוי בקונספט שאני אישה ולא הבין למה אני 

מתנהגת כגבר מדי פעם. גם ויקיפדיה לא עזרה 

לו להבין את המשמעות של קרוסדרסר.

בסופו של דבר הייתי חייבת להאכיל אותו בכפית

ורק אז הוא נבהל כאילו הרגע התנשק עם חולת

קורונה מאומתת ובא לציון גואל.

מאתמול בערב, שקט סוף סוף.

שיהיה לכולנו שבוע קסום עד כמה שניתן

ואל תנקו חלונות מחר...

אוהבת אתכם

דנה 🌹

לפני 4 שנים. 1 באפריל 2020 בשעה 21:54

משב הרוח על אוזנו כשהיא לחשה לו בחושניות

"איבדת משהו?" העביר רטט בכל גופו. אי אפשר

היה לפספס את זה. היה לה מאוד משעשע לראות

אותו מתפתל ומאבד את הלשון. למרות השעשוע 

היא החליטה לא להתעלל בו יותר מידי, הושיטה את 

ידה אמרה "נעים מאוד, סנדרה". דניאל הצליח סוף 

סוף להתעשת, לוקח את ידה בידו ומרגיש כיצד היא

מובילה את ידה אל שפתיו. הוא נושק בעדינות לגב 

ידה ואומר "נעים מאוד, דניאל". 

סנדרה: אתה חייב להפסיק להתבייש, אם אתה סקרן, 

פשוט תיגש, תציג את עצמך ותשאל.

דניאל: כן, צודקת, אני עובד על זה.

סנדרה: תיארתי לעצמי שהמבט והחיוך שלי לא יספיקו

כדי להביא אותך אלינו אז באתי בעצמי להזמין אותך

להצטרף לשולחן שלנו. ובלי לחכות לתגובה מדניאל 

סנדרה חיבקה את כתפו והובילה אותו אל השולחן 

בפינה. היא הרגישה את רצועת החזיה מתחת לחולצה 

והעבירה יד לאורך גבו כדי לוודא שהיא לא טועה. 

סנדרה: דניאל, אני רוצה להכיר לך את בעלי, רון.

רון קם ממקומו ולחץ את ידו של דניאל. דניאל הרגיש

בשניה כיצד הוא מתגמד מול רון שהתנשא בראש מעליו

ואת לחיצת היד שלו הוא ירגיש גם בעוד יומיים. למרות

העוצמה שרון הקרין הוא היה עדין ומנומס. הם פינו לו

מקום בין שניהם והזמינו סיבוב נוסף של משקאות. 

סנדרה לקחה לידיה את ניהול השיחה ודאגה להוריד

את רמת ההתרגשות של דניאל. הוא לא רגיל לתשומת

לב כזו מאישה שכאילו יצאה מתוך הפנטזיות שלו, 

במיוחד לא כאשר בעלה צופה בשניהם. הקוקטילים 

המשיכו לזרום לשולחן וסנדרה נתנה לדניאל את

התחושה שהוא בידיים בטוחות. השיחה עברה די מהר

לפסים מיניים וכשדניאל אמר להם שהוא כבר הרבה זמן 

ללא בת זוג, שניהם פלטו אנחת אכזבה אבל העיניים

שלהם, נצצו כאומרות הדג נלכד ברשת. וכשהעולם החל

לנוע לאט יותר סנדרה פונה לדניאל ואומרת לו שהיא לא

יכלה שלא לשים לב שהוא לובש חזיה. היא לא מחכה

לתגובה שלו ושואלת אם יש עוד פריטים שהוא לובש

שעושים לו נעים. דניאל, שכבר לא יכול להציב גבולות

מספר להם על התחתונים והגרבונים שהוא לובש עכשיו.

סנדרה מתמוגגת ואומרת לו שזה מאוד מרגש את רון

ושרון ישמח אם שניהם יכנסו לשירותי הגברים ודניאל

יראה לו מה הוא לובש מתחת לגינס. דניאל, שכבר

מסוחרר ונהנה מכל רגע במחיצת סנדרה ומכל ליטוף 

שלה שבוי בקסמה ומסכים. רון תומך בו כמו בילד קטן

ויחד הם נעלמים מאחורי הדלת. בזמן שסנדרה מטפלת 

בחשבון, רון נועל את דלת השירותים, נצמד לדניאל

ומתחיל לפתוח את מכנסיו. הוא מדרבן אותו להראות לו 

מה יש מתחת לגינס וגם לחולצה. בתוך התחתון מתחבא

זין קטן שמרוב אלכוהול לא מצליח להתרומם ללא היד

המלטפת של סנדרה. רון מחמיא לדניאל על הגוף החלק

והנשי משהו ומעביר את ידיו על עכוזו ירכיו והחזה שעטוף

בחזיית תחרה. רון מצמיד את שפתיו לצוארו של דניאל

ונושק לו תוך כדי שידו האחת צובטת קלות ובחושניות את

הפטמה שלו. אותו הרטט שהרגיש כשסנדרה לחשה באוזנו

בתחילת הערב עבר בו גם כעת ודניאל התמוגג ונכנע

לתחושה המשכרת. פתאום דמותה של דנה עולה מולו.

והיא בכלל עדיין בארון במלון. רון מרחיק את עצמו אך

בקושי מדניאל ומסדר את בגדיו. רון שוטף לדניאל את 

הפנים והם יוצאים חזרה לפאב. סנדרה קמה ממקומה

ושלושתם פונים לצאת כשהמלצרית מודה לסנדרה על

הטיפ ואומרת לה בחיוך "בהצלחה" תוך כדי קריצה.

סנדרה מובילה את דניאל לרכבם ומתיישבת לצידו 

מאחור כשרון נוהג. ידיה מטיילות באטיות על זרועותיו 

של דניאל כשהיא שואלת אותו אם יש עוד דברים שהוא

אוהב ללבוש. דניאל שבמשך שנים קבר בתוכו את הסוד

שלו התפרץ כמו הר געש והחל לספר בהתלהבות על

דנה ועל החיים שלו ביקום מקביל. רק במעלית ביתם

סנדרה הצליחה לעצור את שטף דיבורו בעזרת נשיקה

לוהטת וליטוף חזהו.

לפני 4 שנים. 28 במרץ 2020 בשעה 21:15

הטיסה עברה ללא בעיות מיוחדות, צק אין זריז

ודניאל מתרווח באמבט מלאה וחמה בחדר.

הוא מקפיד לבדוק שאין שערה מיותרת על גופו

ויוצא מהמקלחת רך וטעים. דניאל פורק את המזוודות

ומסדר בעדינות את כל הבגדים והפריטים שלה.

את שלו הוא לא תורח להוציא בכלל. הוא מתארגן לשהייה

של שבוע בחדר. ההרצאות והמפגשים מתחילים רק

בצהרים אז יש לו זמן להתחקן ולהחדיר את הפלאג

הבינוני. הוא הבטיח לעצמו שהפעם הוא יצליח לקבל

את הדילדו שקנה לפני שנה ושעד היום תמיד נשבר 

באמצע. במהלך היום הוא הכיר כמה משתתפים 

חדשים ויחד הם יצאו לאכול ארוחת ערב ומשם לפאב 

שהמארחים המליצו.

את הערב השני הוא רצה לבלות לבד. אחרי המקלחת

הוא לבש את תחתון הליקרה בצבע פנינה שכל כך אהב 

את המגע המלטף במפשעתו, את חזיית התחרה

השטוחה שקנה במיוחד באתר הלבשה תחתונה

לגברים. האתר מציע הלבשה תחתונה של נשים

בגזרות המתאימות לגברים. המוצרים נחטפים שם

כמו לחמניות. ואת רגליו הוא עטף בגרבונים שחורים

עם סיליקון. מעל זה דניאל לבש גינס וטישרט ויצא 

ברגל לאחד הפאבים השכונתיים. הוא אהב את האוירה

היותר אנטימית, בלי הרעש של התיירים.

הוא בחר לשבת על הבר ולהשקיף על כל המבלים.

המקום לא היה גדול אבל די מלא. היו בו זוגות וחבורות

וגם בודדים כמותו. המוזיקה ליטפה את המחשבות, 

והשקיטה את הנפש. הוא מביט על האנשים ומנסה לנחש

מה הקשר ביניהם ועל מה מדברים. כבר פעמיים שהוא

מביט על הזוג בפינה. הם יושבים אחד לצד השניה סביב 

שולחן קטן, הגבר שותה ומנשנש והאישה מביטה בו 

בחיוך קטן בצד הפה כאילו משחקת איתו. ממרום 35 

שנותיו הם נראו לו מבוגרים בהרבה ממנו, להערכתו 

שניהם היו באמצע הארבעים שלהם. כשהחזיר את מבטו

אליהם בפעם השלישית, היא נעלמה לו. דניאל ניסה

לסרוק במהירות את כל הפאב ולאתר אותה ואז שמע

מאחורי אוזנו את הקול הכי סקסי וחושני "איבדת משהו?".

לפני 4 שנים. 27 במרץ 2020 בשעה 9:14

זו היתה עוד נסיעה לכנס משמים  שהבוס כפה עליו.

דניאל היה היחיד בצוות  שאף פעם לא התנגד לצאת 

לכנסים האלה. כולם חשבו שזה בגלל שהוא רווק

ואין געגועים ולחצים של משפחה שמחכה בבית,

אבל רק  הוא ידע שזה החופש האמיתי שלו. רק שם

הרחק מכל מכריו הוא הרשה לעצמו להפתח, לתת

קצת אויר לנשמה הכלואה, לשחרר את כל המתח

ולהרגיש איך זה יכול היה להיות בעולם אחר. הכנס

הזה נמשך רק שלושה ימים אבל הוא הסכים להשתתף

בו בתנאי שהוא נשאר שם לכל השבוע. הפעם הוא

לא ישתפן, הפעם לא מעגלים פינות, לא מוותרים 

על אף פריט ואף שלב. הפעם הגולם יהפוך לפרפר

יפיפה ואפילו ישאר בחיים מספר ימים. שבועיים לפני

הטיסה דניאל כבר הכין מזוודה שמספיקה למשפחה.

נכון שהמזוודה מיועדת לשניים אבל החלק שלה תפס

כמעט את כל הנפח (כמו בחיים). הוא לא רצה לפספס

אף פריט מהמלתחה שלה, את כל האיפור והפרפומריה

שלה הוא ארז הוא עבר על כל ההלבשה התחתונה שלה 

והגניב כמה פריטים לצד שלו. בכל זאת הכנס די משמים

והוא חייב משהוא שיעיר אותו.

בבידוק הפקידה מחייכת אליו ושואלת איפה אשתו, הוא

מביט בה כלא מבין מה היא שואלת והיא משיבה בקריצה 

" מזוודה וטרולי " המזוודה בטוח שלה. כך שתי מזוודות

לשני אנשים עלו לטיסה עם כרטיס אחד.