|
|
|
מסיימת עכשיו שעה של מניקור. התענגתי על כל דקה. לפני שנה מצאתי את המקום המקסים beauty lab בכיכר דיזינגוף ומאז בכל סופ"ש של רונית ושלי בת"א אני קודם כל מגיעה לכאן ונכנסת לאוירת חג. בינתיים רונית חוגגת בשופינג בסביבה. את כניסת השבת נחגוג בספא והלילה עוד ארוך. דנג'ן , here we come.
תמיד היתה לי חולשה לריטה אבל מאז שדנה צמחה מתוכי אני פשוט נמסה מהגוון של הקול המהמם הזה. אף פעם לא היתה לי משיכה מיוחדת להופעות חיות. אף פעם לא הערצתי זמרים ולא הכרתי את כל המילים בעלפה. גם היום מעדיפה מוזיקה ללא מילים. הפעם במסגרת חודש חגיגות יום ההולדת הזמנתי לרונית ולי כרטיסים להופעה של ריטה בחיפה. כל כך רציתי לגרום נחת לרונית שאפילו הסכמתי להשאיר את דנה בבית ( למרות שזה הכי דנה שיש ). בהתחלה שמרתי מרחק אבל היה קשה להתעלם מהתאורה מהמדיה והביצועים המהממים. אז נכון ריטה כבר לא מתערטלת על הבמה אבל אני אוהבת אותה בגרסה הבוגרת שלה עכשיו. לאט לאט ההגנות יורדות ובביצוע של "קחי לך" פשוט בכיתי בשקט והגוש בגרון נשאר תקוע שם. למזלי רונית היתה אפופת דמעות עוד יותר ממני וכך הצלחתי לשמור על פסון. אבל מי רוצה את זה בכלל. אני רוצה להתייפח בקול, לא לדפוק חשבון, כמו שאני רגילה. דנה הייתה חסרה לי באותן דקות. כבר תקופה ארוכה שיש לי בראש קליפ לביצוע של "מחכה" . הקליפ קשור לתחביב שלי שתופס נתח משמעותי בחיי. היום כשהקשבתי שוב לשיר, כאילו משום מקום הקליפ השתנה והפעם אני רואה את דנה במקום ריטה. וזה יבוא, אתם תראו. בלי שנרגיש, משהו ישתנה משהו ירגע בי, משהו יגע בה ולא יהיה ממה לחשוש. וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד זה יבוא בטוח בעצמו כאילו היה שם תמיד וחיכה שנבחין בו. וזה יבוא, אתם תראו היידים הקפוצות יתארכו והלב השומר לא להפגע יפעם בקצב רגיל זה יבוא, כמו שהטבע רגיל להיות שלם עם עצמו.
לפני שנה שמעתי את סיפור חייה של ספורטאית פראולימפית. הכח שהיא שואבת מעצמה ללכת בדרך שלה והנחישות הקסימו אותי. יש הרבה עוצמה ומוטיבציה אחרי הרצאה כזו, אבל זה נכון רק אם עושים משהו בנדון. השבוע ראיתי בפייס קטע שבו נכה הודית מגוללת את סיפור חייה והדברים שוב צפו. אז אין לי סיפור חיים שכולל אסון ופריחה מחדש כנגד כל הסיכויים, אבל נראה אתכם מנסים להגיד לאמא מרוקאית וחמה פולניה " היי בנות, תכירו את דנה". יוצא לי לשוחח מדי פעם עם נשים שאני פוגשת באופן אקראי וכבר שלוש מהן ביקשו לצרף אותי למפגש עם חברות נוספות. הן התרגשו מהסיפור שלי וחשבו שהוא מספיק מעניין כדי לחלוק אותו עם מכריהם. בפעם הראשונה חייכתי במבוכה, בפעם השניה הסתקרנתי ובפעם השלישית כבר חשבתי איך אני מתארגנת על ערב נשים או מסיבת רווקות. רונית התחלחלה מהמחשבה שאני הולכת להחשף בפני זרים אבל במשך הזמן נתנה את הסכמתה. אז עכשיו עובדת במרץ על ההרצאה הראשונה ומקווה שבחודש הקרוב כבר אעמוד מול קבוצה סקרנית ואולי אצליח לנפץ כמה סטיגמות וחששות שאני שומעת סביבי כל הזמן.
סופ"ש לוהט יקירי
דנה
אז עוד שנה עברה. אני בכלל לא מרגישה בוגרת יותר או מבוגרת יותר. אם כבר אז ממש להיפך. רונית טוענת שנולדתי זקנה וכל שנה אני מתילדת יותר ויותר. אני לא אוהבת להיות במרכז תשומת הלב אבל היה נעים לראות את הפרגון והערכה של הצוות והחברים. את החגיגות התחלנו כבר בחמישי האחרון ונמשיך בסופ"ש הבא כשנקרע את תל אביב.
שנה טובה ומאושרת לכולנו
דנה
יושבת עם רונית לארוחה בקניון לסיום יום הפינוק שלי. אני מרחפת מעונג. מאופרת כמו ליידי ומקושטת בטכשיטים. לפני סיום חייבת להתפנות. מטיילת באלגנטיות לשירותי הגברים ובוחרת בכוונה במשתנות. נעמדת בין שני גברים ומשחררת. גם כשנכנסתי וגם כשיצאתי היו גברים שמצאו לנכון לידע אותי ששירותי הנשים זה בצד השני. ואני הודתי להם על המחמאות בחיוך ענק.
זו היתה התחלה מצויינת של הסופ"ש
תכננתי יום חופש מהעבודה עם עוד חברים מהמשרד. כצפוי תכניות לחוד וחיים לחוד. כבר חשבתי לבטל את החופש אבל רונית הציעה שניקח את הזמן לעצמינו. הייתם צריכים לראות את החיוך שלי. את הבוקר פתחנו בדרום תל אביב מצטידות בשרשראות עגילים וצמידים. עכשיו רונית במסע קניות באחד הקניונים בזמן שאני מתפנקת בהדרכת איפור ב MAK. אחר כך נשב לאכול ונקנח בבחירת פאה חדשה (הפעם שיער טיבעי). ציינתי כבר שאין ולא תהייה עוד שותפה כמו רונית. בורכתי ואני מודה לה על כך יום יום, גם כשיש חילוקי דעות ואני רוצה לפרוץ את הגבולות אני משתדלת להרגע ראשונה. אני יודעת שיש דברים שידרש עוד זמן לרונית להפנים ולהבין. טוב חייבת לסיים.
סופש נעים לכולכם
דנה
בחמישי הייתי פקעת התרגשות. תכננתי דייט ראשון עם יקירה מכאן. זה התחיל בטיזינג המשיך בהרמה להנחתה, שיחת טלפון וקבענו לחמישי ערב מוקדם. אבל כמו כל דבר בחיים שלי גם זה צריך להיות קשה. הרכב שלה נתקע, הלך היום. ואז מגיעה נפילת מתח וחזרה לשיגרה. מתנחמת בכך שכשסוף סוף זה יקרה, זה יהיה מתוק הרבה יותר. היום שיניתי את כל התכניות שלי כדי להסיע את הקטנות שלי להצגה בחיפה. ממש עכשיו הן מבלות באולם ואני... אני החלטתי שחבל לבזבז את כל הביגוד והאביזרים שהעמסתי לרכב בחמישי ואני במוד לפיצוי. אז עליתי לכרמל, עצרתי בסמטה חשוכה ועליתי על א' עם טייץ עקבים חולצה שחורה עם מחשוף עמוק חזיה מרופדת בסיליקון (שלא תבייש אף אחת מקורית) פאה בלונדינית קולר אדום ושפתון בורדו. מתופפת על העקבים לבר הקבוע שלי בצפרירים1. השעה מוקדמת, הגעתי לפני הבלאגן אבל הפעם באתי בשבילי. רוצה להרגע ולא צריכה באמת שותפים למרות שלא מתנגדת...
מתפנקת במנת חצילים שאתם חייבים לטעום ומתענגת עם עצמי. עוד מעט זה נגמר. קפיצה קטנה לאימא (ברוררר שמחליפה בגדים לפני) אני רוצה אותה בחיים לעוד כמה שנים ואחר כך לאסוף את הקטנות.
מאחלת לכולכם סופ"ש לוהט ושקט
אוהבת
דנה
משהו שקראתי כעת אצל שוקה, "גדולתו של האדם אינה נמדדת בכמות המשרתים שיש לו, אלא בכמות האנשים שהוא משרת"
הציטוט מפי הכומר ג'ון האגי
למחרת הביקור אצל המטפלת הרגשנו טוב והקדשנו את הבוקר לעצמינו. באמצע הזיון רונית החלה לפנטז בקול כיצד אני לוקחת אותה ומשגלת אותה בשירותים של הבר, מחוץ לרכב במגרש חניה שומם ועל שולחן פיקניק בכרמל. היא יודעת עד כמה זה מדליק אותי ומביא אותי אל הקצה ואני מתאמצת ונלחמת להמשיך ולהביא אותה לעוד רצף ארוך של גמירות. עבור רונית אלו רק פנטזיות שמתבלות את הסקס שלנו. עבורי זה סשן שאני חייבת לממש. עבר עוד יום והגיע שישי. בדרך כלל אני פוגשת את רונית כשהיא מסיימת לעבוד ואני בדרך לעיסוקי. עוצרים במגרש חניה די עמוס מחליפים חוויות ועדכונים שוטפים, כמה נשיקות, נפרדים ונפגשים שוב רק בערב. הפעם שלחתי לה הודעה שתשאר אחרונה בעבודה תשטוף היטב את גן העדן שלה ותמתין לי במגרש. אבל רונית לא מוכנה לקבל ממני הוראות והכיוון הזה לא מצא חן בעיניה אז היא ויתרה על השטיפה אבל המתינה לי. כשהגעתי סימנתי לה להכנס לרכב שלי ונסענו. היינו קרובים לאזור חקלאי וחיפשתי מקום חצי מוסתר בין מטעים וכרמים. עצרנו מתחת לנקודת תצפית, שמענו את קולות הרכבים מהכביש הראשי אבל היינו מוסתרים. אם מישהו יעבור בקרבת מקום יהיו אלה התילנדים שעובדים שם. רונית שכבר הבינה מה היעד הצהירה שאין סיכוי שהיא מתכופפת על מכסה המנוע ונותנת לי לזיין אותה כך לאור יום. זכרתי את המשפט של המטפלת על החרדות אז שלפתי הצהרתי משלי שאני מוכן לוותר לה הפעם אבל אין סיכוי שאנו עוזבים את המקום לפני שאני מקבל את מציצת חיי. רונית הסכימה ורצתה להתכופף לכיווני אבל לי היו תכניות אחרות. יצאתי מהרכב פתחתי את הדלת שלה ואמרתי לה , עכשיו את יכולה להתחיל. חצי נבוכה רונית הפשילה את מכנסי ואת התחתון ומולה עמד לתפארת הזין היפה שלי. הוא באמת יפה. לא מפלצת אבל יפה חזק ונותן עבודה. רונית החלה למצוץ ולשפשף ואני התנחמתי בידיעה שאם מישהו יעבור ליד ויראה אותי מחוץ לרכב, יבין בדיוק מה קורה פה. מכירים את המשפט כשהזין עומד השכל בתחת? זה תופס גם אצל נשים. הסיטואציה הזו הדליקה את רונית ואחרי שתים שלוש דקות של מציצה ושפשוף היא יצאה מהרכב, הפשילה מכנסים ותחתון ודרשה בתקיפות, "זיין אותי עכשיו. לא חבל לבזבז כזה זין?" והתכופפה על המושב שלה כשהתחת בחוץ. בלי לשאול שאלות קיטבג חדרתי ותוך שניות רונית מגיעה לרצף של אורגזמות ומרטיבה את הבגדים המופשלים. לאחר שנרגענו והתנקינו רונית הודיעה לי שגם בשבוע הבא היא רוצה את אותו הטיפול. ואני, אין מאושרת ממני. עברנו שיעור ראשון בטיפול בחרדות בלי ללחוץ ובלי לכפות. תזכירו לי על אילו עוד פנטזיות רונית דיברה??....
