כבר לא שותקת

 תמיד ידעתי שאני לא היחידה, שיש עוד כמותי אי שם בחוץ, אבל עד היום לא הצלחתי לפגוש אף אחת. הרגשתי קצת כמו הממותה מעידן הקרח שאיבד את המשפחה ומאז נודד לבד בערבות הקרח. ואז ממש במקרה נתקלת בפוסט מפרגן על מפגש קרוסיות בהנחייתן של קונטראפונט ודיוה די. כמה בירורים קצרים ואישרתי השתתפות. ההתרגשות בשמים, כרגיל מאחרת. בהתחלה קצת מבוכה אבל מהר מאוד הקרח נשבר וכולם מדברים עם כולם ומתגלים סיפורים נפלאים של המשתתפים. האוירה כמו במאנץ אבל יותר סקסית. יש משהו מקסים וחמוד לראות אחרים בצעדים הראשונים שלהם. דיוה וקונטרה עשו עבודה נפלאה והנכונות שלהן ללמד אותנו ולהדריך ראויה להערצה. מקווה שגם אני תרמתי במשהו מנסיוני ליתר הבנות. אז כמו שאתם כבר מבינים אני בעננים. עצרתי לנחיתה קצרה באם הדרך וממשיכה הביתה. מקווה שיהיה לזה המשך.

סופ"ש מקסים חברים

שלי כבר התחיל אש.

מבולבלים?? הינה זה בא.

נכנסתי אתמול לקניון רננים ברעננה לחפש כדורי פילאטיס. במהלך השיטוט עברתי ליד סטודיו פאשה. הזכרתי לעמצי שחייבת להכנס אחר כך כי קולגה שלי אמרה לי ששם היא קנתה מכנס מהמם דמוי עור. עליה זה ישב כמו עור שני. כל פעם שאני רואה אותה אני קצת מרטיבה. במבט אחד היא יכולה להוריד אותי על ארבע אבל היא לא נכללת ברשימת need to know about DANA. קצת נסחפתי, בחזרה לקניון... אני נכנסת לפאשה כבר יודעת מסניפים קודמים שלא אמצא מכנס כזה במידה שלי אבל אולי דברים אחרים. ואז אני רואה את הדבר המהמם ביותר בחנות, את תמר. בת 23 נראת כמו לפני גיוס ובטוחה שהיא כבר זקנה בלה. השיחה קולחת ולמרות שלא הייתי דנה היא פנתה אליה ולא התבלבלה אפילו פעם אחת. תמר, את יפיפיה אמיתית מבפנים ומבחוץ.אחח, אם רק היית מבוגרת בשלושים שנה....                אני הבטחתי שדנה תיכנס למדוד כמה פריטים והבטחות צריך לקיים. ממליצה גם לכם.

סופ"ש לוהט

דנה

נראה לי שגרמתי עכשיו לתאונה קלה. מזדחלת בפקק, משועממת. חסר לי משהו בפה (לא כזה. סוטים. טוב, מודה גם כזה.) בדרך כלל משחקת עם קיסם או קש או כפית חד פעמית. נזכרת בפוסט מהבוקר של שרה לכבודך ורוצה להיות טובה כמוה. שולפת בננה מהצידנית מקלפת אותה בחושניות ומתאמנת בעינוג אוראלי. מזדחלת בנתיב האמצעי ושמה לב למונית בנתיב השמאלי שכל הזמן מתקרבת ובולמת. כנראה שהייתי ממש טובה כי הנהג היה עסוק בי לשניה אחת יותר מדי ואז ראיתי ושמעתי את הבום כשהו התנגש במזדה מלפניו. למזלם זו היתה רק נשיקה של פגושי פלסטיק גמישים אז לא נראה לי שיש נזק אמיתי. קצת לא נעים לי אבל אני המשכתי עם חיוך.

ותזכרו, כשנוהגים לא מציצים!!!!

שבוע טוב ובטוח לכולנו

דנה

כבר אתמול בערב תכננתי איך אני מתקתקת את כל הסידורים על הבוקר ומספיקה לעשות סיבוב בקניון ולהחליף סריג שרונית קנתה לי ולחפש מציאות של סוף עונה. אבל הזמן נזל לי בין האצבעות. אז התלבשתי כמו שרציתי אבל במקום שופינג תליתי כביסה והורדתי גם. ברקע VH CLASSIC בפול ווליום ואני רוקדת משוחררת בדיוק כמו שהקטנה שלי רוקדת מולנו. השירים שגדלתי עליהם ואני מתענגת. דמעה אחת מצליחה לחנוק את גרוני כשאני לא מבינה למה רק דנה מצליחה לרקוד בצורה משוחררת כל כך. יום אחד גם בזה אצליח לצפצף על כולם. עד אז תהנו מסופ"ש מקסים.

שדנה יוצאת בלי לתאם מראש עם רונית. אני מעריכה שרונית לא תתלהב מכך אבל הארוע לא טראומטי. באמצע השבוע נכנסתי לאיל מקיאז רק כדי להתרשם. החוויה שלי במאק עשתה לי חשק לעוד. פגשתי צוות בנות מקסימות שהציעו לי לבדוק את המכללה שלהם ואפילו לזכות במלגה. אז אמנם אין לי כוונות לאפר אף אחת או אחד אבל קסמה לי החוויה ודנה הרבה יותר פתוחה להתנסויות חדשות. אז הבוקר עבר בחפיפה ופן לפאה החדשה ויצאתי עם כל הלבוש בתיק לפגישה בחיפה. באיחור של שעה הגעתי ודנה נכנסה. קבלה אותי סשה והסקרנות העבירה לנו שעה של שיחה רגועה ואנטימית.  הרעיון ללמוד איפור בסיסי דווקא קוסם לי. ההחלטה תהיה של רונית גם עם מלגה של חמישים אחוז זה עדיין פינוק יקר מכדי שאקבל החלטה בעצמי. הגשם לא מפסיק ואני בהיי. עולה לחורב, בדרך עוצרת בשמו לפנק את הבנות בבית בעוגת שמרים עם שזיפים ותפוחים וערמה של פחזניות. עוד עצירה אחת כדי לפנק את רונית בזר ענק של כלניות ונוחתת בששון. היה לי חשק למשהו חם וסמיך (לא כזה, סוטים. עדיין מוקדם לזה.) הסתפקתי במרק עם ירקות שורש ובשר. בכל זאת צריכה לאכול גם אצל חמותי בערב. אוטוטו זה נגמר, אפשוט את דנה ואולי אספיק להתקרבל עם רונית לשעה קצרה.

שבת קסומה לכולנו

דנה

בדרך למשרד, הגשם לא מפסיק, מקשיבה לראיון של ירון ועמית בגל"צ עם עמיר בן עיון. אין לי רגשות מיוחדים לעמיר, לא לטובה ולא לרעה. לא מדקלמת בעלפה את השירים שלו אבל גם את של אחרים לא. בסיום הראיון ירון בוחר להשמיע את השיר "עומד בשער" וכבר במילים הראשונות אני מתחילה לדמוע והגוש בגרון...

לא מבינה למה ומאיפה זה בא. מה עובר עלי בזמן האחרון?

מודה, אני פלרטטנית לא קטנה. אבל זה תמיד נגמר שם. נהינית מהדאלוגים החמים המרומזים, מהחיזור הזה על הנייר. זה תמיד יקרה רק עם חברות. שימו אותי ליד משהי זרה שמוצאת חן בעיני ואני הופכת לדג. לא יודעת אם זו ביישנות, חוסר בטחון או אי נוחות מהסיטואציה. אני כמו כלבה שנובחת על כלבים אחרים רק כאשר יש גדר בינינו. בגלל שאני יודעת מראש שלא יקרה דבר בינינו, אני מרשה לעצמי להיות יותר משוחררת גם פנים אל פנים וגם בכתב. אבל אז כשאני משתפת את רונית בהתרגשות שלי אני חוטפת מקלחת קרה. כל מה שהיא רואה זה איך אני סוללת את הדרך למיטה איתן. אני כל כך נפגעת ממנה כל פעם מחדש. נניח שהיא לא סומכת עליהן ובטוחה שהן רוצות אותי ( לא מבינה למה. אני לא כזו אטרקציה), אבל לא לסמוך עלי שאוכל להציב קווים אדומים אחרי 25 שנות זוגיות (מושלמות)? ואז כשהכעס גואה אני נזכרת באחד הפוסטים האחרונים של מיקה. "האם את יכולה לתאר לעיוור את השמים בזריחה?" 

לא חושבת שמשהו ישתנה בזמן הקרוב אבל הייתי חייבת קצת לפרוק.

סופ"ש רטוב בחוץ וחם בפנים לכולנו. דנה

כבר מאתמול בערב אני מאיימת על הגדולות שלי שאם הן לא תהיינה מוכנות בזמן הן תלכנה ברגל לבית הספר. הבוקר לא יכולה לאחר. דחפו לנו הרצאה וארוחת בוקר במשרד בשעה תשע ויש לי לפחות שעה נסיעה. הבנות כמובן לא מוכנות ואני באטרף מוכנה לממש סוף סוף את האיומים. מעמיסה עלי את התיקים ורק דבר אחד קטן חסר. המפתחות של הרכב. בירור קצר מאשר את החששות שלי, רונית לקחה את המפתחות שלי יחד עם הצרור שלה. הבנות הלכו ברגל בסופו של דבר אבל אני רותחת ואם הייתי יכולה לכופף את רונית על ברכי עכשיו....

אבל כמובן שאתבשל לי עם עצמי ואצטרך להתפרק בדרך אחרת. מתנדב מהקהל, מישהו מישהי??

חייבת למצוא זמן לעדכן את הפרופיל. הפנטזיה לצרף צלע שלישית היתה שלי בלבד (ועודנה). רונית ממשה לי אותה כמתנת יום הולדת מוקדמת (תודה לכם יקירי על הערב הקסום ההוא) ואין לה כוונה להמשיך בכך בשלב זה. אז כל מי שרצה או הציע לזיין את רונית בנוכחותי, תזדיינו בסבלנות. מקווה שהשלב הזה יסתיים במהאה בימינו.

חברה הציעה לרונית לנסות לשתות קצת היום בדנג'ן כדי להשתחרר בקלות. נשמע דווקא רעיון לא רע. אמה מה? בספא אחר הצהרים שתינו כוס קווה וכבר מזה שתינו הרגשנו קצת מסוחררות. אני מקווה שלשועלים תהייה היום מלאכת פיתוי קלה.....