כבר לא שותקת

כל אחת שפוגשת לראשונה את דנה, חושבת שאני בת בית בדאנג'ן ומבקשת להצטרף אלי בפעם הבאה. 

ולא, נורית, זה שאני אוהבת להתעטף בבגדי נשים, לא אומר שאני אוהבת גברים.

מצד אחד כל כך הרבה אנשים צריכים הדרכה בסיסית אבל מצד שני למי יש כח.

לרונית ולי יש שתי חברות שאני הייתי רוצה לשתף מתישהו בעתיד ולהכיר להן את דנה. רונית הטילה על זה וטו חד משמעי בטענה שאם הן ידעו הן יעלמו לנו מעבר לאופק. אף פעם לא חשבתי שאני מצורעת. כולם חושבים שאני אסרטיבי גברי ודומיננטי. גם כשאני מביעה רגשות יש מין זלזול בקהל כי זה לא מסתדר להם מנסיון העבר. אני מצידי מנסה לשכנע את רונית שהחשיפה רק תעניין אותן ותציג צדדים רכים יותר שלי ואולי סוף סוף אזכה לקצת פרגון. בינתיים ללא הצלחה. השבוע אחת החברות בקרה אותנו ורונית והחברה בדקו משהו לבקשתי במייל שלי. אחד המיילים הבולטים היה מהכלוב. אז אומנם לא נחשפתי בפניה בצורה אקטיבית אבל לא נאמר כלום על חשיפה פסיבית. אני לא יודעת עדיין אם היא ראתה את המייל או אם היא בכלל מכירה את הכלוב. אני לא קיבלתי רמז כזה עדיין ולא סגורה עם עצמי לאיזו תוצאה אני מייחלת. אם יהיו התפתחויות מבטיחה לעדכן. בינתיים רצה להתארגן לדייט שציפיתי לו כבר הרבה זמן 😇

קיבלתי עובדת חדשה לצוות. היא כבר חודש יושבת איתי בחדר. צעירה ממני בעשר שנים, גבוהה ממני בחמישה ס"מ ורחבה ממני. בנויה לתלפיות. היום היא הגיעה עם סנדלי עקב לא גבוהים במיוחד ולאחר שחזרה מסידורים הורידה אותם והתהלכה יחפה. החמאתי לה על העקבים והיא מצידה אמרה לי שהיא לא אוהבת אותם כי קשה לה ללכת איתם לאורך זמן. ציינתי בחצי פה שעקבים הם הפטיש שלי והיא שאלה מה המידה של רונית. עניתי שאני לא זוכרת את המידה המדוייקת אבל בכל מקרה העקבים שאני קונה לרונית לא מיועדים להליכה. כשיצאתי מהחדר היא שאלה אותי מה המידה שלי. כשעניתי 43 היא אמרה בעצב "זה בטח מסובך למצוא במידה שלך". אמי מלמלתי "כן בהחלט" והמשכתי החוצה. הלב רוצה לקפוץ החוצה והדופק מזנק ל 200.

כשחזרתי לאחר מספר דקות אמרתי לה שחשבתי על רונית בעקבים האלה אבל אהבתי את המחשבה שלה. היא צחקה צחוק משוחרר ואמרה שזה לא ממש יתאים לי כי הן שופעות נשיות ואני, מה לעשות, גבר גבר. אני נמסתי באותו הרגע. כל שהצלחתי להצטדק הוא שבתוכי שוכנת נפש של משורר. והלב בוכה, אם רק יכולתי לספר לה שדנה נמצאת במרחק נגיעה....

אולי זה יגיע ביום מן הימים. ואולי לא. אתן לה עוד זמן להכיר את הגבר גבר ואני אותה.

שבוע מקסים 

דנה

אז חודש וחצי אחרי שקנינו את השוט זנבות הראשון שלנו ומצבטים, מצאנו את ההזדמנות לנסות אותם. המצבטים עשו עבודה נפלאה. הרגשתי את ההשפעה שלהם גם אחרי חצי יום עבודה. השוט כבר היה סיפור קצת יותר מורכב. רונית תכננה להאדים את ישבני אבל במקום זאת הביצים שלי עלו באש.

כאן הבנו שאנו נזדקק לקצת עזרה והדרכה לגבי אופן השימוש. אז ישבן יש שוט יש, כעת נשמח לצרף מדריכה מנוסה.

שבוע טוב

דנה

שוכבת כעת על מיטת הטיפולים. תקלה במכשיר מאפשרת לי כמה דקות לעצמי. בחמישי האחרון בילינו רונית ואני בדאנג'ן ואני הייתי בעננים. רונית הרגישה יותר נח מבפעמים קודמות ונתנה את הטון בהתנהלות שלנו. זכיתי להמון תשומת לב ונהניתי לפלרטט. ליטפו אותי וליטפתי, נישקו אותי ונישקתי. הייתי בכזה היי שבקשתי מרונית רשות לעשות משהו שרק פנטזתי עליו עד היום ואפילו קיבלתי את אישורה לכך אבל הרגע המתאים לא הגיע וכל שיכולתי היה לראות את הארץ המובטחת ולא....

אתמול רונית שיתפה בחוויה את אחת החברות הטובות שלה ( ושלי ). היא היתה גם המומה וגם סקרנית ובקשה להצטרף אלינו בפעם הבאה. היא כמובן לא מכירה את דנה ולרונית אין שום כוונה להכיר לה אותי בעתיד הנראה לעין. רונית משוכנעת שהיא תתנתק מאיתנו אם היא תחשף לדנה כאילו אני מצורעת. קשה לי מאוד עם צורת החשיבה הזו של רונית בעיקר לאור הדרך הארוכה שהיא צועדת לצידי ונותנת לי חופש פעולה שלא פגשתי אצל זוגות אחרים. אני בהחלט מרגישה ברת מזל שזכיתי לבת זוג מפרגנת כמו רונית ועדיין יש מעט טעם של החמצה. אני עדיין מלאת תקווה שבעתיד הקרוב יהיה שינוי בגישה שלה וכמו שכבר אמרתי אין ממש זכות להתלונן. צריכה להתחיל להתרגל לרעיון להגיע לדאנג'ן במוד גברי. לא פשוט. ממש לא פשוט.

חמש אחר הצהרים, אני מזדחלת בפקק בדרכי הביתה. לשמאלי עוברת יגואר שחורה ומתוכה מביטות בי שתי נשים יפיפיות עם החיוך הכי כובש שאי פעם ראיתי. החלון שלהן יורד וגם שלי והנהגת צועקת אלי שבדיוק חברה כזו היא רוצה. אמרתי לה שאפשר לסדר את זה בלי בעיה וסימנתי לה לעצור בשוליים. ירדתי הצידה ולא ציפיתי שגם הן יעצרו לצידי אבל זה קרה. לא רציתי להיות חשופה לשמש אז נכנסתי למושב האחורי של היגואר והיתה לנו שיחה מרגשת למשך מספר דקות כולל סלפי של שלוש בלונדיניות מהממות. קרן וטוני, רציתי לומר לכן תודה על הפירגון ואשמח להיות החברה שאת מחפשת. מצפה לטלפון ולתמונות שצילמנו. כבר הרבה זמן לא התרגשתי כך .

שיהיה לכולנו סופ"ש חם ורגוע.

שלי כבר לוהט

רונית ואני מתכוונות לבלות את חמישי בדנג'ן. מעניין את מי נפגוש שם....

אחרי שבוע וקצת של יובש מסיבות טבעיות וכעסים מיותרים אנו פוצחות בהפנינג של אהבה. תחנה ראשונה, הערב הפינה הקבועה שלנו בחוף הים. שם רונית משתחררת מכל העכבות והמלכה שבה שיודעת לדרוש את שאוהבת תופסת פיקוד. לצפיה הקישו 1, להצטרפות 2, למענה קולי כיתבו אדומה מעניינת.

שופינג זה הכי, אחותי!!!!                   מי היה מאמין שאני אהנה למדוד בגדים? לפני שהכרתי את דנה הייתי נכנסת לחנות בגדים ובוחרת חולצות כשהן מקופלות. מה שלא תפס לי את העין בשניה הראשונה לא נכנס לעגלה שלי. היום הכל כבר השתנה ואני נוגעת בבדים כאילו שאני מלטפת את רונית בעיסוי חושני. אני אוהבת להצטלם בחנות עם כל מה שאהבתי אבל לצערי לא יכולה לשמור את התמונות. אז אחרי שרונית וחברותי שמכירות את דנה זוכות לראות את הקולקציה החדשה, אני נאלצת למחוק אותן והן נשמרות רק כזכרון מתוק עד ליום שבו אני דופקת הופעה ביציאה הגונה עם רונית. היום בצהרים לקחתי פסק זמן מהטירוף במשרד ויצאתי למדוד כמה פריטים שצדו עיני בקטלוג של פיפה. התקבלתי בזרועות פתוחות ושירות מעולה. המדידות עצמן היו הנאה צרופה כשאני מתופפת על העקבים שלי בין הסטנדים של הבגדים ובחברת לקוחות נוספות. מצאתי טוניקה מדהימה ועליונית שתתאים לי לחורף. הסופ"ש שלי מתחיל עם חיוך, מקווה להמשך אפילו טוב יותר.

מצטערת שלא יכולה להעלות תמונות. כנראה שתצטרכו לפגוש אותי פנים אל פנים. אז לא כולם ביחד, יש מספיק דנה לכולם.

איך מסבירים לה שגם אני מרגישה? ועכשיו ההרגשה ממש מזופתת. אז מה אם אני לא בוכה לפני כולם, לא מיללת שרע לי במצב שנוצר, שבעצם אני רוצה בדיוק את מה שהיא רוצה, אנחנו באותו צד רק שההגיון שלנו עובד אחרת. בעבר הרחוק הייתי יותר קשוחה, הכל היה שחור או לבן, אני תמיד צודקת וכל היתר תמיד טועים. גם היום אני עדיין תמיד צודקת אבל פחות מנסה לחנך את כל היתר. הבנתי שזה חסר סיכוי אז לרוב אפילו לא מנסה להסביר את עצמי ואז הרושם שמתקבל הוא שאני סוציומאטית מתנשאת וקרה. איך מסבירים לה שאני אוכלת את עצמי מבפנים מתסכול? עוד מעט הכל ישוב לקדמותו, בעיקר בגלל שהשבוע החודשי יסתיים אבל אני אשאר עם תחושת החמצה על אובדן שבוע יקר בחיינו וקרב מיותר שלא היתה שום סיבה הגיונית שיפרוץ. אני צריכה להפנים שיהיו עוד גלים כאלו בחמישים שנות הזוגיות הבאות שלנו. אולי אפילו לנתק את ההגיון ואז זה לא יכאב. שלא תבינו לא נכון, אני לא צדיקה, אבל נמצאת בין הפטיש לסדן. צריכה לבחור בין תוצאה גרועה ובין תוצאה ממש גרועה. בסך הכל רציתי קצת הבנה. זה לא היה פורס לי שטיח אדום אבל יכולנו לחלוק יחד את אותו התסכול. ממתינה בסבלנות לשלווה שאחרי השקט שאחרי הסערה.