כבר לא שותקת

שוכבת כעת על מיטת הטיפולים. תקלה במכשיר מאפשרת לי כמה דקות לעצמי. בחמישי האחרון בילינו רונית ואני בדאנג'ן ואני הייתי בעננים. רונית הרגישה יותר נח מבפעמים קודמות ונתנה את הטון בהתנהלות שלנו. זכיתי להמון תשומת לב ונהניתי לפלרטט. ליטפו אותי וליטפתי, נישקו אותי ונישקתי. הייתי בכזה היי שבקשתי מרונית רשות לעשות משהו שרק פנטזתי עליו עד היום ואפילו קיבלתי את אישורה לכך אבל הרגע המתאים לא הגיע וכל שיכולתי היה לראות את הארץ המובטחת ולא....

אתמול רונית שיתפה בחוויה את אחת החברות הטובות שלה ( ושלי ). היא היתה גם המומה וגם סקרנית ובקשה להצטרף אלינו בפעם הבאה. היא כמובן לא מכירה את דנה ולרונית אין שום כוונה להכיר לה אותי בעתיד הנראה לעין. רונית משוכנעת שהיא תתנתק מאיתנו אם היא תחשף לדנה כאילו אני מצורעת. קשה לי מאוד עם צורת החשיבה הזו של רונית בעיקר לאור הדרך הארוכה שהיא צועדת לצידי ונותנת לי חופש פעולה שלא פגשתי אצל זוגות אחרים. אני בהחלט מרגישה ברת מזל שזכיתי לבת זוג מפרגנת כמו רונית ועדיין יש מעט טעם של החמצה. אני עדיין מלאת תקווה שבעתיד הקרוב יהיה שינוי בגישה שלה וכמו שכבר אמרתי אין ממש זכות להתלונן. צריכה להתחיל להתרגל לרעיון להגיע לדאנג'ן במוד גברי. לא פשוט. ממש לא פשוט.

חמש אחר הצהרים, אני מזדחלת בפקק בדרכי הביתה. לשמאלי עוברת יגואר שחורה ומתוכה מביטות בי שתי נשים יפיפיות עם החיוך הכי כובש שאי פעם ראיתי. החלון שלהן יורד וגם שלי והנהגת צועקת אלי שבדיוק חברה כזו היא רוצה. אמרתי לה שאפשר לסדר את זה בלי בעיה וסימנתי לה לעצור בשוליים. ירדתי הצידה ולא ציפיתי שגם הן יעצרו לצידי אבל זה קרה. לא רציתי להיות חשופה לשמש אז נכנסתי למושב האחורי של היגואר והיתה לנו שיחה מרגשת למשך מספר דקות כולל סלפי של שלוש בלונדיניות מהממות. קרן וטוני, רציתי לומר לכן תודה על הפירגון ואשמח להיות החברה שאת מחפשת. מצפה לטלפון ולתמונות שצילמנו. כבר הרבה זמן לא התרגשתי כך .

שיהיה לכולנו סופ"ש חם ורגוע.

שלי כבר לוהט

רונית ואני מתכוונות לבלות את חמישי בדנג'ן. מעניין את מי נפגוש שם....

אחרי שבוע וקצת של יובש מסיבות טבעיות וכעסים מיותרים אנו פוצחות בהפנינג של אהבה. תחנה ראשונה, הערב הפינה הקבועה שלנו בחוף הים. שם רונית משתחררת מכל העכבות והמלכה שבה שיודעת לדרוש את שאוהבת תופסת פיקוד. לצפיה הקישו 1, להצטרפות 2, למענה קולי כיתבו אדומה מעניינת.

שופינג זה הכי, אחותי!!!!                   מי היה מאמין שאני אהנה למדוד בגדים? לפני שהכרתי את דנה הייתי נכנסת לחנות בגדים ובוחרת חולצות כשהן מקופלות. מה שלא תפס לי את העין בשניה הראשונה לא נכנס לעגלה שלי. היום הכל כבר השתנה ואני נוגעת בבדים כאילו שאני מלטפת את רונית בעיסוי חושני. אני אוהבת להצטלם בחנות עם כל מה שאהבתי אבל לצערי לא יכולה לשמור את התמונות. אז אחרי שרונית וחברותי שמכירות את דנה זוכות לראות את הקולקציה החדשה, אני נאלצת למחוק אותן והן נשמרות רק כזכרון מתוק עד ליום שבו אני דופקת הופעה ביציאה הגונה עם רונית. היום בצהרים לקחתי פסק זמן מהטירוף במשרד ויצאתי למדוד כמה פריטים שצדו עיני בקטלוג של פיפה. התקבלתי בזרועות פתוחות ושירות מעולה. המדידות עצמן היו הנאה צרופה כשאני מתופפת על העקבים שלי בין הסטנדים של הבגדים ובחברת לקוחות נוספות. מצאתי טוניקה מדהימה ועליונית שתתאים לי לחורף. הסופ"ש שלי מתחיל עם חיוך, מקווה להמשך אפילו טוב יותר.

מצטערת שלא יכולה להעלות תמונות. כנראה שתצטרכו לפגוש אותי פנים אל פנים. אז לא כולם ביחד, יש מספיק דנה לכולם.

איך מסבירים לה שגם אני מרגישה? ועכשיו ההרגשה ממש מזופתת. אז מה אם אני לא בוכה לפני כולם, לא מיללת שרע לי במצב שנוצר, שבעצם אני רוצה בדיוק את מה שהיא רוצה, אנחנו באותו צד רק שההגיון שלנו עובד אחרת. בעבר הרחוק הייתי יותר קשוחה, הכל היה שחור או לבן, אני תמיד צודקת וכל היתר תמיד טועים. גם היום אני עדיין תמיד צודקת אבל פחות מנסה לחנך את כל היתר. הבנתי שזה חסר סיכוי אז לרוב אפילו לא מנסה להסביר את עצמי ואז הרושם שמתקבל הוא שאני סוציומאטית מתנשאת וקרה. איך מסבירים לה שאני אוכלת את עצמי מבפנים מתסכול? עוד מעט הכל ישוב לקדמותו, בעיקר בגלל שהשבוע החודשי יסתיים אבל אני אשאר עם תחושת החמצה על אובדן שבוע יקר בחיינו וקרב מיותר שלא היתה שום סיבה הגיונית שיפרוץ. אני צריכה להפנים שיהיו עוד גלים כאלו בחמישים שנות הזוגיות הבאות שלנו. אולי אפילו לנתק את ההגיון ואז זה לא יכאב. שלא תבינו לא נכון, אני לא צדיקה, אבל נמצאת בין הפטיש לסדן. צריכה לבחור בין תוצאה גרועה ובין תוצאה ממש גרועה. בסך הכל רציתי קצת הבנה. זה לא היה פורס לי שטיח אדום אבל יכולנו לחלוק יחד את אותו התסכול. ממתינה בסבלנות לשלווה שאחרי השקט שאחרי הסערה.

כבר תקופה לא קצרה אני בתחושה של סחף והדרדרות בשליטה שלי על הזמן שלי. כשאני מצליחה לארגן את המחשבות שלי אני שמה לב שבהרבה תחומים אני מאוד טוטלית ולעיתים קרובות מפספסת את העיקר. בחצי השנה האחרונה אני מבלה כאן בקהילה לפחות שלוש פעמים ביום. בבוקר זה נמשך יותר משעה. עדיין לא מיציתי את הבלוגים הנהדרים בכלוב, את הסיפורים ואת כל מי שרצה לשגל את רונית מולי. רוב הזמן אני קוראת, לפעמים מגיבה. כבר הרבה זמן לא כתבתי, כנראה שלא סובלת מספיק. למעשה אני מאושרת מהזוגיות של רונית ושלי למרות שהחזון שלי מקדים אותנו במספר שנים. אבל בואו נחזור לעיקר, אני מרגישה שאני נותנת לזין שלי לשלוט בי ולא להיפך. אני מאחרת באופן קבוע לעבודה כי רוצה לקרוא עוד פוסט עוד סיפור עוד סירטון. כל איחור מרחיק את חזרתי בערב לנסיכות ולגבירה בבית. לעיתים נחמץ לי הלב לראות את הקטנה שלי שקועה בשינה עמוקה לאחר שחיכתה לבואי. ואני חושבת לעצמי איזה מן הורה אני אם אני לא מצליחה לשחרר את האחיזה מהזין בבוקר כדי שאוכל לבלות קצת זמן איכות עם בנותי בערב. אני בטוחה שלא אחסר לכם ומקווה שאוכל להסתדר בלעדיכם. אני לא פורשת אבל מתכוונת להוריד קצת פרופיל. בכל מקרה מבטיחה לעדכן אם יעבור עלינו משהו מעניין.

סופ"ש נעים

דנה

אהבת חיי הקטנה אתמול אחר הצהרים - אבא, זו הרכיבה הכי כפית שהיתה לי. מחר תחזור מוקדם ונצא שוב.

היום בבוקר - אבא, עזוב, אתה לא מבין כמה אני אוהבת אותך.

ואני מתמוגגת ומחבקת אותה בגרון חנוק.

אין סיכוי שנשארת אפילו דקה מיותרת אחת היום במשרד.

היה ניצוץ של סקרנות שובבה. זרקתי משפט והעיניים שלה נפתחו אבל לא יכולנו לדבר באותו הרגע. הצעתי להמשיך לשתות משהו בבר שמתחת למשרד אבל היא לא היתה פנויה, אז למרות שהדופק שלי זינק למאתיים הייתי חייבת להשאר קולית ולתת לזמן לעשות את שלו. כבר הרבה זמן חשבתי לשתף אותה בסיפור של דנה. שתי קולגות שלנו כבר מכירות את דנה והרגשתי שגם איתה יהיה חיבור מצויין. התקרבנו קצת לאחרונה ומאד רציתי לדבר איתה בחופשיות. ארבעה שבועות של טיזינג ומחשבות של        if she only new הסתיימו אתמול בערב בשיחה פתוחה בקפה שכונתי שנמשכה עד השעות הקטנות. לא רציתי לסיים את הערב אבל החיים ממשיכים. אז השארנו קצת לפעם הבאה. אולי אז דנה תופיע במלוא תפארתה.

אז רציתי להודות לך על הפתיחות והקלות שבה קיבלת אותי איך שאני. לפעמים הנימוס והמבוכה קצת הפריעו אבל מבטיחה שזה יעבור.     לחיי עוד הרבה דייטים כאלה.

אז רצינו להעלות שלב ולצרף מישהו או מישהי לסשן או לפחות לצפות בנו. יותר נכון לומר שאני רציתי ורונית הסכימה לחשוב על זה. בינינו, לא בניתי על מימוש הפנטזיה הזו בזמן הקרוב, אבל שיחה שהתגלגלה עם מכרה מהסביבה הובילה לוידוי שלה שהיא קבלה בעבר הצעות מזוגות להצטרף אליהם אבל היא דחתה אותן כי לא היתה משיכה וכימיה עם הגבר. כששאלתי אותה ( סתם מתוך התגרות ) אם אלי היא נמשכת, פתאום נמתח חיוך שובב ומבויש מאוזן אל אוזן. הבטחתי לה שאעלה את ההצעה שלה בפני רונית ונקווה לטוב. רונית שעדיין שומרת בקנאות על פרטיותנו סירבה להצעה כי היא לא רוצה שאותה מכרה תפגוש במקרה חברים או מקורבים משותפים. אין לי מילים לתאר את אכזבתי. בעיקר מהסיבה שגם אם נבחר באדם שעל פניו אין בינינו שום קשר שנראה לעין, הרי שמספיקה שיחה של חמש דקות כדי לגלות כמה מכרים משותפים בארצנו הקטנטונת.

נקודת האור בספור היא שרונית לא דחתה את הרעיון על הסף אז אני ממשיכה לקוות לפגוש בהקדם את הצלע השלישית המיועדת.

רעיונות, מישהו....?