הם נכנסו לאולם הראשי
והיא הונחה על השולחן הענק שבמרכזו
והוא החל לגעת בה
אצבעותיו לוחצות
הנסיכה נושכת את שפתיה מנסה לא לפלוט אנקה של כאב
מנסה להבין את שעובר עליה....
כאב בפטמה, רעידות בבטן
ורטיבות שמתחילה שם למטה והיא ממש מרגישה אותה
האבירים חמושים מכף רגל עד ראש
והנווד עטוי גלימה קלה - אינו חמוש ואולי משהו מוסתר על גופו ...
והוא מסיט את ידו
וכל האבירים סביב כורעים על ברכם השמאלית
ומשפילים מבט
אחד מהם קם לבקשתו ומוזג מנוד העור שעליו לכוס כסף גדולה יין שנבצר מגפני החווה
הוא מושיט את הכוס לנווד וחוזר לכרוע ברך
והנווד מוזג את היין לאט לאט
מעט בפיה
ואז טיפה גדולה יותר על טבורה
והיין האדום כדם זורם במורד בטנה הבהירה אל עבר החיבור שבין רגליה
והנווד רוכן
טועם את היין מפיה
ואז נפנה לטעום אותו בשביל שיצר על בטנה החלקה
עד לנקודה בו היין נקווה
ושהוא טועם את היין משם היא כבר לא יכולה להחניק את הקולות היוצאים מפיה ....
רגליה נמתחות - היא רוצה להצמיד אותן זה לזו ולא יכולה
ידיה מושכות בחבלי המתנן שקושרות אותן היא חייבת לשלוח את ידה למטה - ולא יכולה
והנווד טועם מהיין עוד ועוד ומרטיט אותה ....
ואז הוא נסוג במעט לאחור
מרמז לשני אבירים שיתקבו
יתקרבו
יפשטו מעליהם את השריון וכל שעליהם
יכרעו ברך קרוב קרוב אליה
ויריחו את ניחוחות הגוף שלה
וידיו של הנווד ממשיכות לשוטט להן
ללטף
לאחוז בחוזקה
לצבוט ולשחרר
לבדוק את שינויי גוון עורה מול עוצמת כפות הידים
ואז הוא אומר לכל האבירים לפנות אחור
להפנות את גבם אל הנסיכה
את מה שיתרחש מעכשיו הם לא יראו אלא רק ישמעו
וירגישו את המתח העצום באויר אולם הטירה ...
הוא המשיך לגעת בה ולענג
ואז אדווארד האמיץ באבירים אמר פתאום
נווד מדבר אנחנו כבר נלחמים ובורחים 5 חודשים
איש מאיתנו לא ראה אישה
איש מאיתנו לא חווה פורקן
ועכשיו אתה משחק כך בנסיכה מולינו...
גם הנזירים בטירה מההרים לא היו עומדים בכך...
הנוןד חיכה לזה
הוא חייך ואמר
צודק אדווארד
התחלקו לכם לזוגות זוגות
צאו לשדות התבואה סביב
הלחמו על זכותכם
מי שיחזור כאשר השמש תגע בראש עץ הברוש הגבוה שם במערב והוא עומד על שתי רגליו - יזכה
זוג שיחזור ישאר בחוץ
ומי שלא יחזור הרי שאינו ראוי להיות בין אנשי...
צאו.....
והנווד רק לא ידע שגם אדווארד פגש בה שם בעיר הנמל הרחוקה, ועשה בה דברים שאיש לא ידע....
האבירים נפוצו בשדות
זוגות זוגות
רעש החרבות נשמע מכל עבר
זעקות כאב
ושקט
והוא יושב לצידה
אצבעותיו מלטפות בסבלנות
גופה רועד ורוטט
והחבלים עוצרים מבעדה....
מבעד לחרך בקיר הוא ראה את השמש נוגעת בראש הברוש
ולאט לאט צעדו פנימה 8 מתוך 16 לוחמיו
חלקם מדממים חלקם שלמים
מבחוץ לא נשמע קול
הם נעמדו במעגל סביב
והנווד נגש לנסיכה
הסיר את רצועות הבד שכיסו את שדיה הצחורים וקשר בהן את עיניה
ואז רכן לנשק את שפתיה
ואמר לאביריו
אתם לוחמי לקרב הבא
זכיתם למה שאסרתי עליכם בחודשים האחרונים
התפשטו כולכם...
אתם יכולים לצפות בנסיכה היפה
אתם יכולים לגעת בעצמכם
לענג את עצמכם
אבל איש מכם לא יתיז את זרעו
אני צריך אתכם דרוכים וטעונים לקרב הבא
מי שלא יעמוד בכך ימצא עצמו עם שמונת האחרים
האבירים התפשטו
ושעה ארוכה צפו בנווד
מפשיט את הנסיכה לחלוטין
חוץ מהכיסוי על עיניה
נוגע בכל חלקי גופה
מענג אותה בליטוף ובצביטה
בידיו ובלשונו
בנוצה דקיקה אך אינו נצמד אליה ולו לרגע קט
והם נוגעים בעצמם
מתפתלים אבל מתאפקים
והנסיכה
גונחת ונאנקת
מלאת בושה משמונת הגברים שצופים בה
מלאת תשוקה ממגעו של הנווד
מתפרקת בזעקות חרישיות ומתמלאה תשוקה שוב ושוב
כאשר השמש נגעה בקו האופק עצר הנווד
לבשו את השריון אמר
הקיפו את החווה
בלילה הברברים יגיעו....
ושהם יצאו החוצה
בעדינות שחרר את החבלים
הסיר את כיסוי העיניים מהנסיכה
עטף אותה היטב בגלימתו
ונשא אותה במדרגות התלולות אל גג המבצר
הוא פרס את השמיכה שהיתה מגולגלת דרך קבע מאחרי אוכפו
גרר סלע ענק כמשענת לגבו
נשען על הסלע עטף את הנסיכה בגלימתו וזרועותיו
ונשק נשיקה ארוכה לפיה המשתוקק
הניחי את ראשך הצמדי אלי חזק
לכי לישון ילדה לחש לה...
הנסיכה
מותשת מהסערה
מבולבלת לגמרי מהתחושות הסותרות שעברו בראשה
הצמידה אליו את גופה
עצמה את עיניה
ונרדמה מיד
מרגישה בטוחה בזרועותיו כפי שלא הרגישה מעולם
והוא, כל הלילה עין אחת פתוחה, ישן וקשוב לקורא סביב...
וכשהקסיופיאה הגיע למחצית השמיים, סגר את עינו העירנית ופקח את השנייה...
.וכך חיבק אותה כל הלילה ממתין לברברים שיגיעו
סומך על אביריו הדרוכים סביב
אבל יודע שעל הנסיכה רק הוא ישמור מכל משמר....
כי היא יקרה לו כל כך
ואחרי שאבד אותה כבר פעמיים בחייו
הוא לא יאבד אותה שוב
כך חשב....
כאשר התעוררה הביט בה
ולחש לה בשפה שלמד מחבריו הטובים שוכני המדבריות של הדרום הרחוק והחם
"עינאכ חילווה יא עיין, עינאכ עיון רז'לה"
והצמיד אותה אליו
ואז זעקה נשמעה מראש הגבעה – נווד – זקוקים לנו בדרכי המדבר
והוא נישק בפעם האחרונה את שפתיה הרכות, זינק על סוסתו הכהה כלילה, קרא לאביריו לרדוף אחריו
ואת אדווארד, האמיץ והאכזר באבירים – השאיר אחריו – לשמור על הנסיכה....
הוא והאחרים התחילו לרכב במעלה הואדיות לעיר הקדושה כל כך והארורה עד אין קץ
ולנער שאיתו אמר – קח אתך יונה מיונות החווה – ושמור עליה מכל משמר!