במדבר אין ממש זמן, עוברים מיום ליום,
כמה זמן חלף?
שבוע ?
שבועים?
עונת שנה שלמה ?
לקראת שקיעה ענן אבק עולה באופק – סוס דוהר, לא כדרך מהמדבר, לאט בנחת
בחופזה נראה למרחוק – לא בן מדבר דוהר שם אל מולי עיניו
איש מדינות המערב רוכב שם
והאיש עוצר לידו
זמן רב חיפשתיך – הזמן אוזל
3 ימים מהיום
שהשמש תהיה בצהרי היום
וקרן האור שחודרת מחרך הירי תרצד על הקיר הצפוני
תהיה שם
על גג המבצר בו התחיל הכל
תחכה להנחיות
זאת היתה נוסח ההודעה שקיבל מהשליח, ללא פרטים ללא מוסר - הודעה
ואיש המערב מזנק חזרה על סוסו ורוכב צפונה, והנווד חושב, בר מזל היה שהגיע עד לכאן בכלל – האם ימצא דרכו חזרה בחפזונו זה– או שפגעי המדבר יעצרו בו?
והוא חושב על ההודעה
ועל משמעותה....
רכיבה ארוכה יש לו
פגעי דרך רבים עומדים בפניו
ליסטים ושודדים, מצוקים, חיות טרף, חום המדבר העצום, אבל את המדבר הוא מכיר
חושש הוא יותר ממי שיפגוש בצאתו מהמדבר, בטיפוס בהרים
מעט זמן ודרך ארוכה – אז הדבר הנכון הוא ללכת לישון, לחשוב, לצבור כח
לצאת מחר בדימדומים רכים ראשונים – אולי עוד לפני הקרניים הראשונות שיעלו...
להביט בשמיים – לראות את 5 כוכבי הלכת שמחר יהיו מולו לפני עלות איילת השחר
לחשוב את מחשבות הבוקר שלו
ללחוש בוקר טוב – כמו כל בוקר ולקוות שהיא שומעת
ולצאת לדרך הארוכה
שתוביל אותו לגג המבצר
ושם מה יהיה?
מי יחכה לו?
איך ירגיש שרגליו ידרכו שוב על גג המבצר שם חיבק אותה לאחרונה ?
איזה משימה תוטל עליו
ומה יעשה בנדודיו שם בהרים שליד העיר הקדושה והמקוללת?
אורז את מעט חפציו בצרור
נוד של מים – נתח של "ליבה" שהכין ברמץ הגחלים, מעט שמן זית ופרחים ריחניים בצורת כוכב לתה הבוקר שלו
חליל פשוט עטוף פיסת בד
נוצה שמצא בדרך
מאכיל את סוסתו ונשכב במחסה נעים שהכין לו בים הסלעים לצבור כוחות לרכיבה – ובעיקר למה שיתגלה לו בהרים
וכאשר הוא לאט לאט עוצם עיניו
מתערבלות מחשבות בראשו – מחשבות שגלשו הרחק מההרים – ולא ברור לו אם הם מתחברות בצורה נכונה בראשו
הוא יכול בלעדיה ? לה נכון בלעדיו?
האם הוא עולה ללחום?
או למטרה אחרת?
האם יהיה שם זמן רב – או שיחזור חזרה למדבר
איך נראים בכלל ההרים – שכח כבר את הירוק ההוא
ולאט לאט נעצמות עיניו
מחר ברכיבה הארוכה יתכנן את מעשיו