כחלק מהדברים שהיו אמורים להתפרסם, את זה החלטתי שאני כן מפרסמת, זה נכתב ב- 14/11/04 ומתפרסם רק עכשיו. מי שזה מיועד לו... יודע!! קריאה מהנה.....
יותר מאוחר בבלוג הזה אני אכתוב את הדברים שהיו אמורים להתפרסם כאן ולהמשיך את רצף האושר שנוצר בי מאז שהכרתי אותו.. אבל התאכזבתי כל כך (וגם איכזבתי) ובזמן קצר הגעתי להרבה הכרות, שונות ומשונות. ואני עדיין אוהבת ואין ספק בכלל שהוא נכנס לי ללב. אבל יש דברים שאני לא מוכנה לוותר עליהם. אם זה נהרס ואם אין דרך חזרה אז הבלוג הזה נכתב כדיי להזכיר לכולם ש"לטנגו צריך שניים" ואין מצב לעולם להפיל את האשמה על מישהו אחד.
אני עדיין אוהבת וכואב לי לכתוב את זה אבל... צריך להתמודד עם הכל- ואם כבר התחלתי את הבלוג שלי אז זה מה שיש לי להגיד.... מאסטר יקר, שאולי יבוא יום ואני אוכל לעשות אותך נאהב ומאושר יותר מאיי פעם. ואע"פ ולמרות הכל תמיד תשאר לך פינה חמה אצלי בלב.
אני בניגוד אלייך לא מאחלת לך שום דבר רע, לגמריי לא. אני רק מאחלת לך שתהייה מאושר, שתמצא את עצמך ואת המישהי הנכונה עבורך. מאחלת לך ים של אושר....
תחייך תמיד.. ויש עוד הרבה דברים שהייתי רוהצ להגיד לך בפרטי, אבל אולי זה חסר טעם!
צר לי שלא הייתי "ממושמעת" ובמובן הזה היה לי קשה להתרגל לעובדה שמישהו ישלוט על חיי!!! קשה לי להיות האישה הקטנה שתרכין ראש ותגיד על הכל "כן אדוני". כזאת אני וכנראה לנצח אשאר כזאת ואע"פ כל הניסיון שלי שהוא פיסי ברובו, כנראה שלא נועדתי להיות השיפחה הטוטאלית של אף אחד!! או שאולי פשוט בשלב זה של החיים שיש לי כל כך הרבה גירויים ואני צעירה ומרגישה צורך לנסות הכל, קשה לי שאומרים לי מה לעשות!
אני לנצח אצטער שלא נפגשנו בשלב הנכון לנו בחיים... ואתפלל שדרכינו יצטלבו שוב כשנהיה במקום אחר מבחינת התובנות שלנו...
ובאמת שהיה לי טוב.. באמת שחשבתי שמצאתי את עצמי, אבל אם הדבר היחיד שהצלחנו להפיק מהמערכת יחסים הזאת זה כאבים בלב ובראש אז היא לא באמת שווה!
ניסיתי להסביר לך ששבוע לא מספיק בשביל לבנות בסיס טוב ואיתן למערכת יחסים, אבל אל רצית להקשיב!
אבל יש סיבה לכל דבר וקטונתי מלתקן את כל אבלות העולם...
אני אחריי מערכת יחסים ארוכה (ונילית) שהסתיימה באכזבה איומה- כך שאני לגמריי מבינה את הפחדים והחששות שלך וכמו כן את הצורך באהבה קרובה ובביטחון בה.. אבל כמו שאומר הפיתגם\ המטאפורה: "אם מחזיקים סבון חזק מידי הוא מחליק מהיד". ואולי התפספסנו, אבל מי יודע לאן החיים ייקחו אותנו!??!
אתה בן אדם מקסים בעיני, אוהב ומעניק.. והיה לי טוב איתך. באמת ואני אסיים כאן את מה שיש לי להגיד לך בפורום הזה.
את השאר אני אעביר לך בדרכי שלי!
מוסרת לך נשיקות , חום, אהבה, אושר, חיוכים וטונות של הצלחות, אהבות ושמחות אין קץ.
תחייך אל החיים ובלישתשים לב בכלל הם יחייכו אלייך!
אתה חי פעם אחת! אל תבזבז את החיים על עצב, כעס או בדידות, תהנה ממה שי שלך. תדע לך שהחיים מלאים הזדמנויות והן אוזלות רק כשמפסיקים לנצל אותן, אז אל תפסיק! ותמשיך עם הראש למעלה.
תזכור שאיי שם קצת אחריי מרכז הארץ- במקון קריר והררי ישמישהי שאוהבת אותך המון...
ומחכה לרגע נכון יותר "להתקלר" לך בגאווה (-:
שלך תמיד.. (אוהבת וכואבת)
אני.
נ.ב
נכון שאולי זה כבר לא רלוונטי לשניינו אבל היה חשוב לי לפרסם את זה!.
לפני 20 שנים. 13 בנובמבר 2004 בשעה 13:21