לפני 19 שנים. 13 בנובמבר 2004 בשעה 14:06
זה מה שעבר לי בראש בשניה שיצאתי מהבית שלו (שלך). מתוך התחושות שלי...
רציתי לשתף....
התחלה הזויה..
כמיהה מהירה..
אני מקווה שלאורך זמן אמלא את מקום החלק החסר,
ו"כל עקבה לטובה" אמרתי לך שאסור למהר!
בסטטוס הזה הכי כיף לי בעולם-
לחבוק אותך כשאתה נרדם..
לכאוב את התענוג שאתה מעביר,
כל רגע איתך אותי מסעיר..
מהרגע הראשון לא יצאת לי מהראש,
אני איתך ולעולם לא אנטוש..
עכשיו אתה עמוק בתוך הלב..
מאסטר VIP גרמת לי להתאהב..
מחדש.
לא שהשיר הזה כבר שווה משהו אבל.. הוא כאן בכל זאת.
מקווה שהמסר עבר.