ימי חורף כאלה... ערפל... גשם חזק לא מפסיק לרדת.. והבטחתי שאני אגיע לראות אותם עד שפעם בכמה שבועות אני בבית. אז התלבשתי חמים, לקחתי את מעיל הפרווה הלבן והגדול ויצאתי.
אני נוהגת לאיטי במזג האוויר הזה, לא רואה ממטר מהערפל, מנסה לעקוף את הפקקים של היציאה מהעיר בדרכים חלופיות... ובעודי נוהגת בחשיכה ובגשם הטלפון מצלצל. אני עונה ו.."מ" על הקו (השם המלא שמורבמערכת). מ הוא "אדון"- או ככה לפחות הוא מגדיר את עצמו והוא רצה שנשוחח על מה כבר עשיתי ועוד כל מיני דברים בשאיפה שאולי נקיים סשן ביחד. דיברנו.. קצת הבהרתי שיש לי מישהו... ואם יש משהו שאני שונאת זה הטון הזה שלהם- כאילו את ילדה מפגרת?! אז התחלתי קצת לחתוך אותו ולהבהיר לו חד משמעית עם מי הוא מדבר והוא.. כולו בסרטי השליטה שלו. ואני תוך כדיי נהיגה מקבלת עצבים יותר ויותר.. הדם המרוקאי שלי מתחמם עוד יותרוגם ככה בכביש אני מלאת אהבה לבריות (עלק) והשאלות המעצבנות שלו בטון האינפנטילי הזה בכלל גרמו לי להתפוצץ. אז יצא שקצת יצאתי עליו בצעקות ונתתי לו "מחמאות" שיבין מה באמת מקומו.. ואז קרה דבר מצחיק: סוף סוף אחריי 25 דק' שיחה הבחור קלט שאני לא נחמדה אליו ("למה את לא נחמדה אליי") ואז בשיאחוצפתו הוא העיז להגיד לי: "אל תצעקי עליי! תסתמי! תני לי להרגיש כמו אדון!" ואני תפסתי צחוק.. ומזל שעצרתי ברמזור אחרת בטוח לא הייתי משתלטת על הרכב... כשנרגעתי השאלה הראשונה ששאלתי אותו היתה: "מה אתה מפגר"? כל כך הצחיקה אותי הסיטואציה הזאת, וכל הסיפור הזה גרם לילתהות- אם הוא באמת אדון או שהוא צריך כל מיני מחוות בשביל להיות כזה?!? אם אין את הרצון והתחושה להיות, בפנים אז אין את זה! לא אני ולא אף טון דיבור שלי היה אמרולשנות את מה שהוא מרגיש שהוא (האמת שבכללי הוא פשוט בחור שהייתי שולחת לאיבחון אבל בקטנה..) אחר כך הוא ניסה לפצות על האגו שלו וכשאמרתי לו: "אני צריכה לסיים. הגעתי. ביי" הוא אמר לי: "לא! את תסיימי כשאני אחליט שסיימנו!" what the fuck!??!!? נראה לך באמת?? פשוט ניתקתי לו! אני מצחיקה את עצמי לפעמים (-:
וזהו.. סתם צחוקים. הרבה אנשים כאלה מסתובבים ביינינןו ולעיתים זה משעשע אך לעיתים מסוכן. בנות (במיוחד.. אבל גם בנים) שימולב טוב טוב עם מי אתם מתעסקים!
וכמובן.. תהנו ותשתעשעו תמיד.
חיים פעם -1
ושיהיה סופשבוע רגוע (and again: love you B.R)
ביי!.
לפני 19 שנים. 17 במרץ 2005 בשעה 9:24