בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

צפון מזרח

לפני 13 שנים. 2 בספטמבר 2011 בשעה 23:38

כשניסיתי להרגיש שוב את המקום ההוא זה היה מוזר.

פעם הוא היה מקום כל כך מוכר ונגיש המקום שהעניק לי בטחון ואהבת אין קץ בעיקר.

עבר זמן ארוך כל כך, ארוך מדי.

כשאני עוצמת עיניים אני עוד יכולה להרגיש אותו בדיוק כמו אז.

כשאני פוקחת אותן, אני חוזרת ברגע אחד לריק של העכשיו.

A v​(שולט) - אולי..כשאת עוצמת עיניים את נמצאת עמוק במקום שאת רוצה ומייחלת.

וכשאת פוקחת זה לא בדיוק זה,הסצנה,מי שאיתך.או את.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י