לא מזיק, ברובו

היות שעברנו השבוע מסביבת בדיקות לסביבת פרודקשן בעבודה, נזכרתי בפנינה הזאת:

אותי זה (שוב) הצחיק. אתכם, ובכן, פחות משנה לי 😏

בהחלט עבר זמן מה מאז שכתבתי בפעם האחרונה.

העניין הוא, שאני בדרך כלל לא כותב כשאין לי משהו ספציפי לכתוב עליו, או לכל הפחות משהו לכתוב לקראתו.

אז על מה יש לי לכתוב עכשיו? אני אפילו לא יודע. אני כן יודע שאני צריך לכתוב את המחשבות הללו, כדי שהמוח שלי יפסיק להשתולל.

אני גולש ב - Reddit די הרבה בזמן האחרון, וכל מי שאי פעם ביקר ב - Subreddits זימתיים יודע שמדי פעם מקבלים הודעות פרטיות מנשים שמנסות לקדם את עמוד ה - Onlyfans שלהן. אז קיבלתי לפני בערך חודש הודעה כזאת, שהייתי משוכנע שזאת עוד בחורה שמנסה את מזלה (לא שיש לי בעיה עם זה, להיפך, אני רואה את זה כעסק לגיטימי וכדרך לגיטימית לקדם אותו), אבל משהו בי גרם לי לענות לאותה בחורה (בעיקר כי נכנסתי לפרופיל שלה והוא לא נראה כמו פרופיל OF, היו שם כמה פוסטים כתובים, ופוסט עם תמונה שלה שבו היא מתלהבת מתהליך שעברה). מאז יצא שאני מדבר עם הבחורה הזאת באופן די יומיומי, היא משתפת אותי בכל מיני דברים מהחיים שלה, אני מציע לה אוזן קשבת, עצות חיוביות ומחמאות על פעולות שהיא עושה כדי לשפר את עצמה ואת המצב שלה. היא נפתחה בפני, אחרי ששאלתי אותה איך עבר לה חג המולד, שאין לה עם מי לחגוג, המשפחה שלה רחוקה ממנה מאד ובקושי יש לה חברים מסביבה (היא עברה ממדינה אחת לאחרת בארה"ב), ושכנראה גם לא יהיה לה עם מי לחגוג את יום ההולדת שלה (שהיה לא מזמן). אני החלטתי שאני רוצה לשמח אותה ליום ההולדת שלה וקניתי לה משהו קטן מ-Wish שעלה חי כלום כסף (וגרם לה לחייך מאוזן לאוזן כשהיא קיבלה את המשלוח).

עכשיו, במהלך השיחות שלנו היא אמרה שהיא כן מוכרת תוכן מיני/אירוטי, אבל היא מעולם לא מכרה לי תוכן כזה (את מתנת יום ההולדת שלה היא לא ביקשה ולא ממש הבינה למה אני מבקש את הכתובת שלה). למעשה, היא משתפת איתי את התוכן הזה בלי שום קשר ל"מנויים" שלה.

למה אני מספר את כל זה? כי כבר דיברנו על זה שהיא אולי תבוא לישראל, לכל הפחות לביקור, כדי להיות עם קושקה ואיתי. אני, מצד אחד, לא רוצה לפתח אשליות שהיא אשכרה תצליח לבוא לפה באופן קבוע (אפילו לחופשה אני לא משוכנע שהיא אשכרה תבוא). מצד שני, היא כל הזמן מציינת, מצידה, שהיא ממש רוצה לבוא להיות איתנו, ושהיא מתה לפגוש אותנו.

אני לא מחפש עצות, אני לא מחפש תשובות. אני כותב את זה כדי להוציא את זה ממני.

לגבי השאלה "מה הלאה?" או "לאן זה ימשיך מכאן"... אני בעיקר לא יודע. כלומר, חלק בי ממש רוצה שהיא תבוא, שהיא תהיה איתנו ושנעשה המון כיף יחד (מבחינתי סתם להתכרבל שלושתנו ולצפות בסדרות גם מוגדר כ"כיף"). חלק בי היה רוצה לחבק אותה חזק חזק, ולהרגיע אותה שהכל בסדר בכל פעם שהיא מתלוננת/בוכה לי (ליטרלי בוכה) על כמה קשה לה. חלק בי היה רוצה להיות האיש שבמילים שלה "fucks her to sleep at night".

מצד שני, אין לי מושג איך והאם זה בכלל אפשרי. אני לא חי באשליות, אני לא הטיפוס הזה, אני בדרך כלל מאד "עם הרגליים על הקרקע" ומשתדל להיות מציאותי ככל האפשר. ואני, במלוא הכנות, לא מצליח למצוא דרך מציאותית שבה זה בכלל יתאפשר.

דגלים אדומים, דגלים אדומים בכל מקום

נכנס לכלוב הבוקר ומסתכל בחצי עין (כי השניה ישנה עדיין) על הבלוגים, לא מחפש משהו ספציפי, סתם מסתכל על אלו שהפאנל מצד ימין מציג. בין אלו שמנסים להרשים (ככל הנראה את הנשלטים/ות החדשות/ים באתר) עם מדריכי בדס"מ למיניהם, לבין אלו שמנסים לצוד נשלטות/ים חדשים/ות בפרופילים שנראים לי כאילו כתבו אותם אנשים שאתמול סיימו לקרוא את כתבי המרקיז (ואני מאד אופטימי, סבירות גבוהה יותר שהם פשוט נתקלו בפורנו של kink.com והחליטו ללכת על זה) והחליטו שהם יודעים משהו…

אני לא יודע אם לגחך, להזדעזע או לקוות שאלו החדשים שנכנסים לעולם (ולאתר) רק עכשיו, ועושים את צעדיהם הראשונים, לא יפלו למלכודות האלה. הן אמנם נראות מאד יפה מבחוץ, אבל כמי שראה דבר או שניים, חווה דבר או שניים ויודע איזה משהו על העולם הזה - הן לא נראות לי אפילו כמו מלכודות דבש.

אני חושב לעצמי, עם זאת, איך הדברים הללו יראו עבור מישהי חדשה, שרק אתמול התוודעה לעולם הזה, ראתה איזה פורנו או שניים או קראה איזה ספר שהדליק אותה, ורוצה לחקור, להתנסות ולחוות משהו חדש. אותה מישהי נכנסת לפה, קוראת בלוגים של אנשים שכותבים, במקרה הטוב,תיאור עצמי שמנסה להציג חזות מנוסה ואני באמת חושש שעבור אלו שאינם מנוסים זה עשוי להשמע אמיתי, ובמקרה היותר גרוע פנטזיות מאד מופרכות כאילו היו סיפורים אמיתיים תחת אמתלה של "מדריך" (אילו רק יכולתי להביע את גלגול העיניים שלי…).

טוב, לאחר שהצלחתי, ללא ספק, להשמע כמו הזקן הנרגן מדירה 8, שצועק על ילדים שמשחקים בחצר כי הם מפריעים לו לצפות ב"חמש עם רפי רשף", אנסה לעדן את זה.

אני לא מתיימר להסביר לאנשים איך עושים בדס"מ, ואני לא מתיימר להיות השולט הטוב בעולם, או גבר אלפא (מה גם שבדרך כלל אלפא זו הגירסה מלאת הבאגים שנותנים לבודקים חיצוניים לנסות, אני המוצר הסופי, לא אלפא, לא בטא ולא RC) או כל דבר בסגנון. אני גם לא מתיימר לדעת מה נכון לכתוב על מנת לתאר את עצמך.

אני כן יודע, עם זאת, מה זה לא בדס"מ, איך נראה בדס"מ במציאות ואיך הוא נראה בפנטזיה (הם שונים, האמינו לי). אני גם יודע, אעפס, איך נראה תיאור עצמי גרוע, ואיך נראים דגלים אדומים. אני יודע ששולט, נשלט, מתחלף, והמקבילים הנשיים שלהם (למתקשים: שולטת, נשלטת ומתחלפת) הם קודם כל בני אדם. בני אדם שמציגים את עצמם בצורה שמציגה רק פרט אחד באישיות שלהם הם, איך נאמר זאת בלי להיות בוטה מדי, כנראה שיש להם רק פן אישיותי אחד(?) עכשיו, יבואו חכמים (שוב, אילו הייתי יכול לבטא את גלגול העיניים שלי...) ויגידו לי "אבל מוסטלי, אולי זה רק הפן האישיותי שהם בוחרים לבטא, למה לשפוט אותם על כך?" אז, קודם כל, ואוו! כל הכבוד לכם, הקולות בראשי, שבכלל עקבתם אחר כל מה שכתבתי עד כה. דבר שני, אם אדם בוחר לבטא פן אחד באישיות שלו, בצורה כל כך מובהקת, לכל הפחות סביר להניח שזה הדבר היחיד שהוא מציע, שכן אם הוא היה מסוגל להציע דבר אחר הוא ככל הנראה היה מציג זאת.

אפשר לטעון, גם, שמי שמציג רק דבר אחד מכל מכלול האישיות שלו עושה זאת כי הוא מחפש דבר ספציפי. אבל הטיעון הזה לא מחזיק מים, כי זה לא באמת משנה מה אתה מחפש ומה אתה מנסה להשיג, הסבירות שתשיג את מה שאתה מחפש היא גבוהה יותר אם תראה מי אתה ומה אתה בצורה טובה יותר מ"אני שולט כבר מרחם אימי, יש לי המון ציוד ואני מחנך בראטיות מגיל 6" (I'm paraphrasing).

עבורי, מי שמציג את עצמו בצורה חד-מימדית הוא בדרך כלל כזה שלא מעוניין להציג את המימדים האחרים שלו. הרי אם נחשוב ברצינת רגע (אני יודע, קשה) אין באמת אדם שהוא חד-מימדי באופיו, או אפילו דו או תלת מימדי, לכולנו יש המון רבדים ושכבות, כולנו אוהבים דברים מסוימים ופחות אוהבים דברים אחרים. לא, אני לא מדבר על "אני אוהב מחטים" מול "אני אוהב ביזאר", יש עוד הרבה מאד דברים שאני אוהב, מחוץ לסקס או לבדס"מ. יצא לי לדבר עם מישהי לא מזמן וכששאלתי אותה מה היא אוהבת היא ענתה לי עם רשימה של קינקים מיניים, היא מאד הופתעה כששאלתי אותה חזרה מה היא נהנית לעשות כשהיא לא "Good little cum monster for daddy" ואז היא התחילה להפתח ולספר לי על עצמה, וגיליתי עולם שלם (מי היה מאמין?! כל אדם הוא עולם ומלואו, וכו').

אז מה שאני מנסה להגיד הוא, ובכן, אני לא משוכנע, אני עייף, התעוררתי לפני דקות ספורות ואני תיכף מתחיל לעבוד (עבודה מהבית היום! יאיי לי!). אבל בכל מקרה - אם אתם מציגים את עצמכם, נסו לספר על עצמכם, ולא על השולט שהוא אתם, אם אתם רוצים לכתוב פנטזיות - נהדר! אבל אל תציגו אותן בתור "מדריכים" למיניהם.

ובמחוה ליצחק קלפטר, זכרו לברכה:

שיהיה לנו בהצלחה.

There's a demon inside me

It's still lurking within

Never tires, never sleeps

What if he will ever win?

There's a battle within me

I'va been fighting for years

I'll never tire never quit

I fight the darkness and the tears 

But all I do is wipe my tears.

And then you came along

Smiling, loving, touched my core

Then you came along

And made my heart begin to soar 

Because you came along

My little love forevermore

I used to give up on my dreams

Now something's changed in me it seems

Angels falling from the sky

Can't catch'em all if I try 

And though I might seem rough and witty 

The music changed because I found my perfect kitty 

And then you came along

Smiling, loving, touched my core

Then you came along

And made my heart begin to soar

Because you came along

My little love forevermore 

Well, actually more like black October.

I do NOT like this month.

Stay away from me.

Seriously though, stay the fuck away.

קושקה ואני בדרך חזרה מקניות, מדברים על הדמות שהיא רוצה להעלות עכשיו ב - World of Warcraft

• קושקה: "אתה תעזור לי עם הפאלאדין, נכון? אני צריכה שתסביר לי איך לשחק אותו" (כי אני משחק פאלאדין, Protection למי שיתהה)
• אני: "זה פשוט, הפיתרון של פאלאדין הוא 1) זרוק על זה פטיש, אם זה לא עובד אז 2) זרוק על זה מגן ואם גם זה לא עובד אז 3) תפיל על זה פטיש מהשמיים."

כמה דקות מאוחר יותר, כשרואים מישהו עושה את הדבר הכי מטומטם שניתן לעשות על הכביש (נכנס לרחוב חד סטרי מהכיוון הלא נכון, ברוורס...)

• אני: "נראה לי שהמקצוע שלו לחיים הוא ליטרלי לדפוק מסמרים על שולחנות עם הראש"
• קושקה: "ובכן, כשנגמרים כל הפטישים..."
• אני: "כי הפאלאדינים זרקו את כולם"

כן, זה קרה, אמיתי לגמרי.

אז יש כבר התחלה של הייפ לקראת הסרט הבא של דדפול.

כולל העובדה שיו ג'קמן הולך להופיע שם בתור וולברין!

ואני מתחיל להתרגש לקראת הדמות האהובה עלי שחוזרת למסך הגדול עם עוד סרט מבית היוצר של ראיין רינולדס (הגאון!).

אז הנה כמה עובדות שלא (או אולי, ככל הנראה, כן) ידעתם על שכיר החרב עם הפה (The merc with the mouth):

• אחד מהכוחות שלו הוא שהוא מודע להיותו דמות קומיקס. זה לא שהוא סתם שובר את הקיר הרביעי, זה לא שהוא סתם עושה שטויות (בלשון הקומיקס זה נקרא fumbling) - הוא פשוט מודע להיותו דמות קומיקס, וזה אחד הכוחות הכי משמעותיים שלו.
• הוא לא יכול למות. לא סתם, לא בקטנה, הוא באמת לא יכול. הוא קולל ע"י ת'אנוס, כי שניהם רצו את Lady Death, לכך שהוא לא יוכל למות.
• הוא מאד מאד מאד (הבנתם את הקטע?) רוצה למות. שוב, לא בקטנה, הוא ממש מנסה שוב ושוב. הסיבה היא שהוא מאוהב ב - Lady Death ורוצה להיות עם אהובתו.
• הקללה הוסרה, למשך זמן מאד קצר, שבו דדפול סוף כל סוף מת והתאחד עם אהובתו. הקללה הושבה די מהר והוא חזר לחיים ולא הפסיק לקלל למשך כמעט עמוד שלם (בערך שעה במונחי קומיקס, פלוס מינוס).
• בין שאר הכוחות שלו יש מהירות-על, גמישות-על, כוח פיזי עצום, בינה על אנושית ויכולת ריפוי קצת יותר חזקה מזו של וולברין.
• לדדפול יש מערכות יחסים מאד מורכבות עם כמה וכמה דמויות קומיקס. את חלקם הוא מאד אוהב, לחלקם הוא אשכרה נמשך (פיזית, מינית וכו') ואת חלקם הוא מעמיד פנים שהוא אוהב אבל בעצם מתעב.
• דדפול פעם רצח את כל היקום של מארוול. כן, כולל כ-ו-ל-ם.
• דדפול רצח עוד פעם את כל היקום של מארוול, הפעם כולל כותבי הקומיקס.
• שתי הפעמים הללו היו בניסיון לגרום למישהו לעצור אותו על ידי כך שיהרגו אותו.
• יש לו לפחות שלוש קולות בראש, והוא מדבר איתם באופן אקטיבי ושוטף.
• אחד הקולות הללו הוא קול נקבי. זה הקול שדדפול לפעמים פשוט מתעלם ממנו כי הוא, בערך, נחשב "קול ההגיון".
• קול אחר שייך, על פי הסבר רטרואקטיבי, לדמות בשם מדקאפ, נבל ואויב של קפטן אמריקה.
• החרבות שלו עשויות מווייברניום, או מאדמנטיום... תלוי את מי שואלים ומתי.
• לא מזמן נטען, על ידי אחד הכותבים (גארי דוגאן) בראיון שדדפול הוא פאנסקסואל.

אז עכשיו שאתם יודעים כמה עובדות משעשעות על הדמות הכי צבעונית בקומיקס בכלל ואצל מארוול בפרט - אני מקווה שאתם מצפים לסרט החדש לפחות כמוני.

נ.ב: רגע, חשבתם שאני הולך לדבר על חדירה כפולה?! סוטים!

https://www.youtube.com/watch?v=vkOJ9uNj9EY

מה יהיה עם פוסטים בקבוצות בדס"מ בפייסבוק והנטייה שלהם לגרום לי לרצות לחנוק אנשים?

בכל מקרה, בעקבות (עוד) פוסט אנונימי בקבוצת פייסבוק (תראו מופתעים), The rant is due...

מישהי פרסמה פוסט שבו היא כתבה על קשר שלה עם בחור, ש"הגדיר את עצמו כשולט שלה" (I'm paraphrasing) לאחר זמן קצר מאד. היא מתארת מערכת יחסים שבה היא לא מקבלת שום דבר שהוא חלק ממערכת יחסים זוגית, אלא רק בדס"מ. הבחור מסביר את זה בכך ש"זו שפת האהבה שלו" וכשהוא לא יודע להביע את אהבתו במילים ושהיא "צריכה להרגיש את זה" במהלך הסשנים / זיונים שלהם. מבחינתו, מעצם היותו גבר דומיננטי הוא אחד שלא מביע רגשות במילים, ועצם זה שהוא "לוקח עליה חסות" מהווה הבעת אהבה.
יש עוד המון פרטים שמעלים המון נורות אדומות, כמו העובדה שהמפגשים שלהם כוללים כמעט אקסקלוסיבית סקס, או העובדה שאחרי זיון / סשן היא צריכה להתלבש וליסוע הביתה, או העובדה שקשה לו עם אינטימיות "רגילה"....

אז הנה השנקל וחצי שלי בעניין, או אם תרצו: "מדריך הטרמפיסט למערכת יחסים בדס"מית" (?See what I did there)

קודם כל, אף אחד, אבל אף אחד, לא יכול להגדיר את עצמו כשולט שלך (אין לי כוח לנסח את זה לכל המגדרים, סילחו לי הפעם) על דעת עצמו. מי הסמיך אותו לכך? הממשל? אלוהים? הוד אטריותה מפלצת הספגטי? His Infernal Majesty? מי נתן לו את הכוח הזה? התשובה היא פשוטה - אף אחד. אך אחד לא הסמיך אותו ואף אחד לא נתן לו את הכוח. אין אדם שיכול להחליט עבור אדם אחר שהוא השולט שלו. נקודה. אין המשך למשפט הזה. וכל עוד לא נתת לו את השליטה, הוא לא שולט - הוא סתם בריון.

אדם שמנסה להציג מערכת יחסים שאתם לא רגילים אליה, קרי: מערכת יחסים שכוללת רק שליטה, בתור מערכת היחסים היחידה שהוא מוכן או מסוגל לה, אם זו לא מערכת היחסים שאתם מעוניינים בה - אל תהיו חלק ממנה. זה באמת עד כדי כך פשוט.
לשם הבהרה: אם את נשלטת ומישהו, מושך ככל שיהיה, יציע לך להיות נשלט שלך - זה לא יתאים לך, נכון? אז למה שתהיי מוכנה להכנס למערכת יחסים אחרת שלא מתאימה לך? שוב, זה עד כדי כך פשוט.

נניח שהסכמת למערכת יחסים שכוללת רק שליטה, מכל סיבה שלא תהיה - יש לך מערכת יחסים ראשית אחרת, זה מה שמתאים לך בשלב זה של חייך, או שזו מערכת היחסים שאת מחפשת, הסיבה באמת, במלוא הכנות, לא משנה. גם במערכת יחסים שכוללת רק שליטה, אחרי סשן / זיון / כל דבר מיני או בדס"מי - מגיע לך אפטרקר, ואת יכולה לדרוש שהוא יכלול שינה זוגית יחד. יותר מזה, אם הבחור מכריח אותך לקום באמצע הלילה ולנהוג הביתה, זה לכל הפחות בעייתי מאד, ולרוב גם אמור להדליק מיליון נורות אזהרה מהבהבות.

אלא אם הסכמת למערכת יחסים שכוללת רק שליטה, מערכת יחסים מבוססת שליטה כוללת, רחמנא ליצלן, גם את העניין של… ובכן, מערכת יחסים. מפתיע, אני יודע 😲.

יש מקום לרומנטיקה בכל מערכת יחסים, יש מקום לבילויים משותפים שאינם כוללים סקס/בדס"מ, יש מקום להביע רגש ויש מקום למחוות רומנטיות. כך נראית מערכת יחסים, בין אם היא כוללת שליטה או לא.

ברחבי המרשתת, אני רואה את זה בעיקר בקהילות פוליאמוריות, אבל אני מניח שזה קיים בכל מרחב וקהילה, יש המון שיח לגבי "שפת אהבה", יש כתבה (או מאמר) נהדרת שמחלקת את העניין לחמישה סוגים שונים וכו'. למה אני מספר לכם את כל זה? כי שפת אהבה היא הדרך שבה אנחנו מביעים את אהבתנו, את הרגש שלנו, והיא נכונה ומתאימה לשלב מתקדם של מערכת היחסים. אם מישהו ינסה לספר לכם, בחודש הראשון של מערכת היחסים, ששפת האהבה שלו לא כוללת הבעת רגשות בצורה מילולית (או כל צורה לגיטימית אחרת, לשם הדיון) - הוא משתמש בכלי הזה בצורה מאד מניפולטיבית. בשלב הראשון של מערכת יחסים מדברים בכל השפות, כמעט בלי קשר לשפה המועדפת עבורך. אני מדבר על שלב "ירח הדבש" של מערכת היחסים. אחרי תקופה כלשהי אפשר להתחיל לדבר על "איך אני מביע רגש" או על "איך אתה מקבל הבעת רגש", אבל בטח שלא מתחילת מערכת היחסים.

לסיכום:
גם אם מצאת לעצמך את השולט המושלם, הוא מתנהג כג'נטלמן מושלם, הוא מעניין, חכם, מצחיק, והוא עושה לך רטוב בכל מיני מקומות… אבל הוא לא מביע את האהבה שלו אלייך, הוא לא נותן מקום לאינטימיות, הוא לא משאיר אותך קרוב מעבר לסיפוק הצרכים שלו - הוא לא באמת מתעניין בך, את חשובה בעיניו כקליפת השום, והוא לא רואה בך מעבר לסט יפה של חורים לסיפוק הצרכים שלו.
התחזית שלי: על פי רוב הוא לא יהסס להחליף אותך ב"דגם חדש" יותר ברגע שתקרה בדרכו ההזדמנות.

https://www.youtube.com/watch?v=knLzElyCr-k

לסיוטים שלי, לכולם, יש דבר אחד (די מוזר) במשותף - הם לעולם לא מפחידים. הם יותר דמיונות של סיטואציות סופר קשוחות, ואני תמיד מתעורר מהם בוכה ולא מסוגל לחזור לישון.

זה כנראה כי הראש שלי יודע שלפחד לא תהיה השפעה אמיתית עלי, אחרי חלום מפחיד (והיו לי כאלה, לא מעט) אני יכול מיד לחזור לישון כאילו כלום לא קרה. לכן אני לא קורא להם סיוטים. אחרי הסיוטים האמיתיים שלי, לעומת זאת, אין שום סיכוי שאצליח לחזור לישון. רק מחשש שמא, אולי, אצטרך "לחיות" את הסיטואציה הזאת שוב.

הסיוט האחרון, שחוויתי עכשיו (שנ"צ מאוחר, אל תשפטו!) היה אולי הכי קשוח שאי פעם היה לי, ואני באמת באמת מקווה שהמוח הדפוק שלי לא ייתן לי לחוות את הסיטואציה הזאת אי פעם שוב. למעשה, זאת חלק מהסיבה שאני מעלה את זה על כתב, כי אולי כך זה לא יחזור אלי לעולם.

מי שמכיר אותי יודע שאני מגדל חתולים מאז שאני יכול לזכור, תמיד היו לי חתולים, גם אם לא גידלתי אותם מתוך הבית (כשגרתי אצל ההורים, והם לא הסכימו לקחת חתול חדש אחרי מקס, זכרה לברכה, הביתה - גידלתי כמה וכמה חתולים בחצר. האכלתי אותם, ליטפתי אותם ודאגתי להם לכל דבר שהיו צריכים). והיום, the ghosts of cats past came to haunt me, בערך, אני יודע שזה לא הם, הם רצים להם באחו הגדול בשמיים וחיים הכי טוב שהם יכולים, אבל בחלום שלי היו חלק גדול מהם - ממקס ופוץ', דרך מיסטר, צו'ן-לי, שלג ואוליבר. החלק של הסיוט הוא שאני, בעצמי, הייתי צריך לתת להם זריקת הרדמה. אני לא זוכר למה, אני לא זוכר באילו נסיבות, אבל היו לי שישה מזרקים, מתאימים לכל אחד מהם, ואני הייתי צריך להזריק להם את הזריקה.

אפילו לעצמי בחלום זה היה בלתי אפשרי, ועשיתי את זה במאמץ מטורף לגמרי. אבל החלק הבאמת קשה היה שמכולם, שהיו ישנים בזמן שהזרקתי, מיסטר התעורר. ואז רצתי אליו, כדי להחזיק אותו בידיים ולקבל כמה רגעים אחרונים איתו, והוא פשוט ניסה לברוח ממני. התעוררתי כשעצמי בחלום מתחנן למיסטר שלא יברח, שישאר איתי, והדמעות, מן הסתם, לא איחרו להגיע.

אז אלו הם הסיוטים שלי, אלו הם החלומות שאני מתעורר מהם כשאני לא מסוגל לחזור לישון.

סיוטים רגילים? מפחידים? פפףףף! אל תצחיקו אותי, אלו שטויות, אותם אני אפילו לא זוכר.

https://www.youtube.com/watch?v=-AFdwoyNT24