לא מזיק, ברובו

הנה שוב מגיע הרגע הזה, שמוסטלי קרא פוסט ב-Reddit והחליט לחפור לכם בגללו (הפעם עם צילום מסך של הפוסט עצמו, כדי שתראו בדיוק על מה אני מדבר).

אז הפעם אני רוצה לדבר על ההתחלה שלנו בכל מה שקשור לבדס"מ, למה כדאי לשים לב כשנכנסים לתחום, מה הדברים החשובים באמת לביסוס של עצמנו כשולטות/נשלטות וכו'.
** הפוסט יהיה כתוב בלשון נקבה, כי אני יכול, וכי אם זה יפריע למישהו בעין זבש"כם. **

אז נתחיל מהפוסט עצמו, ולמרות שאני מצרף צילום מסך שלו (בלי פרטים מזהים כמו שם המשתמש של מפרסמת הפוסט וכו'), אכתוב בקצרה על מה הוא מדבר:
מישהי הכירה בחור באפליקציית היכרויות (Bumble אם זה משנה למישהו) והוא מיד לקח את השיחה ביניהם לכיוון מיני, היא הייתה בסדר עם זה והם עברו לוואטצאפ ואז הוא הודיע לה (כן כן, הודיע לה, לא הציע ולא שום דבר בסגנון) שהוא דום ושהוא רוצה שהיא תהיה סאבית שלו ואני אצטט "ואחת מהשרמוטות שלו" (תרגום למשפט One of his sluts). היא החליטה לנסות, למרות שמעולם לא ניסתה בעבר, והוא מיד הרעיף עליה משימות, שכמובן כולן כללו תמונות של חלקים אינטימיים שלה עם השם שלו כתוב עליהם והציף אותה בהמון שאלות אישיות שהיא טוענת שהיא הייתה בסדר עם זה. (אגב, אני בכוונה מספר רק את מה שכתוב בפוסט, כי דעתי לגבי הדברים תגיע אחר כך) בהמשך הוא ביקש ממנה לשלוח לו צילומי מסך של כל השיחות שלה באפליקציות השונות, כולל אפליקציית ההיכרויות, ולתת הסברים לגבי כל אחת מהשיחות, עם מי היא נפגשה, עם מי היא שכבה וכו'. היא סיפרה לו על בחור אחד שהיא חסמה כי הוא היה קריפ, ואז הוא החליט שהמשימה הבאה שלה תהיה לבטל את החסימה לבחור הזה ולהתחיל להתכתב איתו בצורה פלרטטנית, מיד לאחר מכן הוא ציווה עליה להזמין את הבחור אליה הביתה ולהזדיין איתו, ושהוא יתן לה הוראות מה להגיד לו לעשות לה. היא מיד סירבה, בטענה ש: 1. היא במחזור כרגע, 2. היא לא נמשכת לבחור הזה והוא עשוי להפוך לסטוקר. התשובה שלו הייתה שהיא זונה מטומטמת וש-"לא" היא לא תשובה אופציונאלית ושהיא תעשה מה שהוא אמר כי הוא שולט עליה.
היא סיכמה את הפוסט בשאלה האם זה לגיטימי ו/או נורמלי בדינמיקת D/s או האם היא צריכה לברוח כל עוד נפשה בה.

התשובה שלי לפוסט הזה, שגם אותה אני מביא בצילום מסך (שוב, ללא סימנים מזהים), התמקדה בכך שההרגשה שלי מכל הסיפור הייתה שהבחור שהיא מדברת איתו, AKA ה"דום", הוא אותו בחור שהיא חסמה קודם לכן והוא משתמש באמתלה של בדס"מ כדי לגרום לה לשכב איתו. הסברתי, כמובן, למה אני חושב שזה המצב והצעתי לה, כל עוד אין לבחור תמונות שהוא יכול להשתמש בהן כדי לסחוט אותה (למעשה כתבתי שאני בכנות מקווה שהיא לא שלחה לו תמונות עם סימני זיהוי ברורים כלשהם), להעיף את האדם הזה מהחיים שלה הכי מהר שהיא יכולה.
אני אציין שהייתי מציע עזרה יותר משמעותית אילו חשבתי שיש לי יכולת כלשהי לעזור, אבל לצערי אני במלוא הכנות לא מסוגל לחשוב על דרך לעזור לאדם במצב כמו שהיא נכנסה אליו.

עכשיו, איך לא ניפול לדברים כאלו, ואיך נשמור על עצמנו? אני מדבר על מצב, כמובן, שאנחנו חדשים לחלוטין לתחום הבדס"מ בכלל ולדינמיקה של מערכת יחסים בדס"מית בפרט, ואין לנו שמץ של מושג איך מתנהלים בתוך דינמיקה כזאת.

הכלל הראשון - להפעיל שיקול דעת בריא (או: My common sense is tingling).

מה הכוונה שלי כשאני אומר "שיקול דעת בריא"? אם האדם שמולכן מבקשת דברים שלא סביר לבקש בתחילת היכרות, מנסה להניע את הדברים לכיוון מיני מדי מהר מדי, או דורשת ציות מוחלט בלי לשאול שאלות לפני שבכלל התבססה מערכת יחסים - כל אלו צריכים להבהב כנורות אדומות מרעישות ומצלצלות. אבל יותר מזה - מערכת יחסים, בדס"מית ככל שתהיה, היא קודם כל מערכת יחסים, והיא מתחילה כמו כל מערכת יחסים. אם משהו נראה לכם לא בסדר בלי הקונטקסט של בדס"מ - הוא לא בסדר גם עם הקונטקסט הזה כל עוד לא הסכמתם על מערכת יחסים בדס"מית, דיברתם על גבולות, והצד השולט רכש את אמונו של הצד הנשלט.

הכלל השני - כל עוד לא נתת הסכמה מפורשת למשהו, לאף אחד אין את הזכות להורות לך לעשות אותו או לצוות עלייך לציית לו (או: You don't own me).

למי שזיהתה את הקטע של אדי מרפי - כל הכבוד לך! למי שלא - אני ממליץ לצפות במופע Raw של אדי מרפי (רק לזכור שזה מופע משנות ה-80, כשהיה לגיטימי לצחוק על דברים שהיום לא עוברים בכזאת קלות בגרון).

הכלל הזה הוא בדרך כלל מובן מאליו למי שיש לה ניסיון כלשהו בבדס"מ בכלל וניסיון עם מערכות יחסים בדס"מיות בפרט, אבל היות שהפוסט הזה מופנה לחדשות בתחום - ראוי לציין את זה. לאף אחד אין זכות מולדת לתת לך הוראות, לצוות עלייך לציית לו או להחליט עבורך - כל עוד לא נתת לו, מפורשות, את הזכות הזו.
העניין הוא מאד פשוט, ישנם אנשים שנחשפו לתחום והחליטו שזו דרך קלה ונהדרת להשיג סקס עם נשים, אותם אנשים ינסו, לפחות פעם או פעמיים, לקחת את השליטה באופן מיידי ולהתחיל לחלק הוראות לכל אחת שהם מדברים איתה. (אנשי "כלבה! על 4!")
חשוב מאד לדעת שזה לא עובד כך, לא בבדס"מ ולא בחיים בכלל. כמו שלא היית קופצת למיטה עם מישהו שעוד לא פגשת אפילו פעם אחת - כך גם את לא חייבת להעניק שליטה למישהו שעוד לא החלטת בעצמך להעניק לו אותה.

הכלל השלישי - להתחיל מווניל (או: Who put YOU in charge)

כמה פשוט זה להתחיל מווניל, כולנו התחלנו שם, כולנו הגענו משם ורובנו מתחילים משם שוב ושוב בכל מערכת יחסים חדשה. למה? ככה. כי ככה זה עובד. אין צורך למצוא סיבות ותירוצים.
מי שמנסה להתחיל מערכת יחסים על ידי קביעת היררכיה - התרחקי ממנו כמו מאש!
מי שמנסה להתייחס אלייך כפחותה ממנו - התרחקי ממנו כמו מאש!
מי שמנסה להסביר לך שאת שווה פחות ממנו - התרחקי ממנו כמו מאש!
עכשיו, היות שאת חדשה בעולם, אני אסביר למה אנחנו קוראים למי או למה שאינו בדס"מי ווניל - הסיבה היא כי ווניל הוא הטעם הבסיסי ביותר בכל עולם הקונדיטוריה והקינוחים, כל גלידה מתחילה עם טעם ווניל ואז מוסיפים לה טעם נוסף, כל בצק קינוח מתחיל עם סוכר ותמצית ווניל. ווניל הוא הבסיס לכל, לכן כל מה שאינו בדס"מי = ווניל. לכן כל התכתבות ראשונית, פגישות ראשונות והיכרות ראשונית תתחיל מווניל, ואחר כך אפשר, אם רוצים, להוסיף לה המון תבלינים ולהפוך אותה לבדס"מית.

הכלל הרביעי - לפני שאת בוטחת במישהו תבדקי מי הוא ומה הוא ומה אומרים עליו אנשים שאת מכירה וסומכת עליהם (או: Who the fuck is Alice)

עכשיו, מה זה vetting? זהו הליך פשוט שבו את שואלת את מי שאת מכירה וסומכת עליו שאלות על המישהו החדש שהכרת לפני שלושה ימים. כתבתי פוסט שלם על העניין, ולכן לא אוסיף יותר מדי.
הנה קישור לפוסט ההוא: הפוסט ההוא

כלל נוסף (בונוס) - גם אחרי שהענקת שליטה למישהו, את תמיד יכולה לחזור בך. (או: Big mistake, big, HUGE)

שום דבר הוא לא לנצח, גם לא הנצח עצמו (או איזשהו בולשיט שנשמע כאילו איזה חכם סיני עתיק אמר אותו). אבל ברצינות שניה, אין שום דבר שאינו ניתן לשינוי או שלא ניתן להתחרט עליו. בעידן שבו אפילו על קעקוע אפשר להתחרט (לכסות אותו עם קעקוע אחר, נניח), אל תתני לאף אחד לשכנע אותך שזהו, אין לך דרך להתחרט. כי יש לך. תמיד יש לך. אם משהו מרגיש לך קצת לא בסדר, אם משהו במערכת היחסים מרגיש לך לא טוב, את תמיד יכולה לסיים את מערכת היחסים.

רק בקשה קטנה, כי גם לשולטים יש (לא עלינו) רגשות - נסי לעשות את זה בצורה יפה וטובה, ובלי מלחמות מיותרות.

וכמו שהבטחתי - צילומי המסך

הפוסט המדובר ב-Reddit

התגובה שלי

עוד פוסט ב-Reddit (כן, אני שורץ הרבה מאד באתר Reddit, קורא וכותב המון שם) גרם לי לחשוב על משהו, ואתם מקבלים עוד פוסט שיבלבל לכם את המוח. אז Here we go....

אני רוצה להתחיל בלתאר את מה שהיה כתוב בפוסט ההוא ב-Reddit, כדי לתת קצת רקע לדברים. הכותבת שאלה, בסאב-רדיט שנועד לאנשים מתחום הבדס"מ לשאול ולהתייעץ, לגבי שני מקרים שהיו לה עם שולט שהיא לא במערכת יחסים של שליטה איתו אלא שהם משחקים מדי פעם (אני לא בטוח ששני המקרים מדברים על אותו אדם, ייתכן שמדובר בשני אנשים שונים).

המקרה הראשון שהיא תיארה הוא שהיא אמרה לבחור בשיחה אחת שהיא רוצה להתקדם לקראת פיסטינג בשלב מסוים (עבור אלו שלא מודעים לכך - על מנת להגיע להחדרה מלאה של יד שלמה יש להתאמן במשך מספר פעמים לכל הפחות, ובמשך כמה וכמה סשנים) ואז, בסשן הבא שלהם הוא פשוט עשה לה פיסטינג (היא לא ציינה שזה כאב לה מדי או שנעשה לה נזק, אז אני מניח שלא ושבסה"כ הכל עבר בסדר) בלי שידברו על כך מראש ובלי לתאם את זה מולה.
המקרה השני הוא שהבחור השאיר עליה סימן שנשאר באופן (יחסית) קבוע, הוא אמרה שהם עשו סשן לפני כחצי שנה ומאז נשאר לה סימן על הירך. העניין הוא שהם לא דיברו על סימנים קבועים (סימן שנשאר ליותר מכמה ימים - שבוע), והוא לא ממש שאל אותה אם היא בסדר עם זה לפני שהשאיר את הסימן המדובר.

עד כאן מה שהבחורה תיארה בפוסט ההוא, היא המשיכה להסביר קצת את המצב שלה ולשאול את השאלות שרצתה לשאול (ספציפית: האם זו אחריות של השולט לשאול ולוודא הסכמה לדברים שהם בגדר שטח אפור לפני שהוא מבצע אותם, או שמא זו אחריות של הנשלטת לדבר על הדברים ולציין אותם כ"גבול עד להודעה חדשה" או משהו בסגנון). עכשיו, הנושא שעליו אני רוצה לדבר בפוסט הזה הוא הסכמה, ספציפית מה היא הסכמה נכונה וטובה, ואיך ניתן להגדיר הסכמה.

אתחיל בלהסביר את אחד מראשי התיבות שלא הסברתי בפוסט הקודם, והוא חשוב לשם הנושא הזה - F.R.I.E.S.
ראשי התיבות FRIES מתייחסים ספציפית להסכמה, ובעצם מגדירים "איך נראית" הסכמה (או לפחות איך היא אמורה להראות):
Freely given - או בעברית שניתנה בחופשיות. כלומר הסכמה צריכה להנתן על ידי הצד המסכים בצורה חופשית ולא תחת לחצים כלשהם.
Reversible - או בעברית הפיכה, כלומר הסכמה צריכה להיות כזו שניתן לחזור ממנה, בכל צורה שתהיה.
Informed - או בעברית מודעת, כלומר ההסכמה צריכה להנתן מתוך מודעות לאקט אליו האדם שנותן אותה מסכים ולהשלכותיו.
Enthusiastic - או בעברית נלהב/ת, מה שאומר שהסכמה צריכה להנתן בהתלהבות ולא בסוג של "טוב, נו..." שכזה.
Specific - או בעברית ספציפית, וכאן כבר נדרש הסבר מפורט יותר. הסכמה צריכה להינתן עבור כל אקט/פרקטיקה ברמה ספציפית, זה ברור, אבל הסכמה גם צריכה להינתן בכל מפגש/סשן, גם אם ניתנה הסכמה בעבר לאקט מסוים.
עכשיו, כתבתי "צריכה" להיות ולא שום מילה או ביטוי אחר, ומי שמכיר אותי יודע שאני אדם שבורר את מילותיו בצורה מאד קפדנית, ולכן אתם יכולים לדעת שאכן התכוונתי ל-"צריכה" להיות, ולא "אמורה" להיות או כל ביטוי אחר. הסכמה צריכה לעמוד בתנאים מסוימים כדי להיות נכונה, בריאה וטובה. לשם הדוגמה, על מנת שהסכמה תהיה הפיכה יש לנו את הכלי שנקרא "מילת ביטחון", ועל מנת שהסכמה תהיה מודעת אני צריך, אם אני מציע רעיון מסוים לצד שמולי, להסביר בדיוק למה אני מתכוון ומה אני מתכנן לעשות.

עכשיו, לאחר שהסברנו את העניין של FRIES, אני מניח שברור לכולכם מה השבתי לאותה בחורה ומה הייתה עמדתי לגבי הדברים. אבל לשם הבהרה אני אכתוב אותה שוב.
הסכמה, כמו ש-FRIES מראה, צריכה להיות ספציפית, כלומר השולט, במקרה הזה, היה צריך לוודא לפני שהוא ביצע אקט מסוים שהיא מסכימה ומעוניינת באקט הזה כרגע, הדבר נכון לגבי הפיסטינג (ברמת הפעילות) וגם לגבי השארת הסימן הקבוע (ברמה של ההשלכות). מעבר לכך, הרעיון לגבי הסכמה הוא שהיא צריכה להיות הסכמה מודעת, כלומר לגבי העניין השני (השארת הסימן הקבוע) השולט גם היה צריך להבהיר שהסימן שהוא עומד להשאיר ישאר, ככל הנראה, ליותר מכמה ימים.
עכשיו, הבחורה הסבירה מאוחר יותר, בתשובות שהיא ענתה לאנשים שהגיבו לה, שהבחור הוא בעל ניסיון של מספר שנים ועל כן הוא אמור היה לדעת מה הוא עושה ולדעת שהדבר ישאיר סימן קבוע. לכן אני אפילו לא מתמודד עם הטענה של "אולי הוא לא היה מנוסה ולא ידע בעצמו", שהיא כלשעצמה אינה טענה טובה.

מה שאני מנסה לאמר הוא כזה: כן, יש אחריות על הצד הנשלט, לוודא שהצרכים והגבולות שלו נשמרים, ויש אחריות לצד הנשלט גם לוודא שמדברים על הדברים לפני ושהכל ברור ומוסכם. אבל(!) ישנה אחריות הרבה יותר משמעותית על הצד השולט, והאחריות הזו היא לוודא שההסכמה שניתנה לו עומדת בכל מה ש-FRIES דורש, שההסכמה תהיה נלהבת, תגיע מתוך מודעות לאקט/ים שהוא מתכנן לבצע, תהיה ספציפית לאותם אקטים וכמובן תינתן מתוך רצון חופשי.
אם אני, בתור שולט, מתכוון להשתמש בפרקטיקה מסוימת בסשן (או אפילו ב"משחק" במסיבה או במפגש אחר כלשהו), ולא אמרתי את זה מלכתחילה לצד הנשלט - אין לי הסכמה לבצע את האקט הזה. זה עד כדי כך פשוט. אם אני בכל זאת רוצה לבצע את האקט הזה אני צריך לוודא שהנשלטת שמולי במצב מנטאלי ונפשי מתאים לתת לי הסכמה לאקט הספציפי, ואם לא - Tough shit, אני לא אקבל את מה שאני רוצה ואין מה לעשות.

טוב, בעקבות הטרנד החדש הזה של "קורסים" שמתיימרים ללמד "בדס"מ נכון" או "איך להיות שולט על חלל" או כל בולשיט אחר שמישהו החליט להמציא...

הנה הגרוש וחצי שלי לגבי "איך להתחיל בבדס"מ" או אפילו "מאיפה להתחיל...", אני יודע שאני הולך לעורר בלאגן, ואני יודע שאני הולך להעיר כמה וכמה שדים ולעצבן לא מעט אנשים, אבל הי, Nobody said being Deadpool is all fun and games, לפעמים העובדות מכאיבות ו/או מעצבנות אנשים.

** דיסקליימר: הטקסט הבא יהיה כתוב בלשון נקבה, כי ככה בא לי, אם זה דורך לכמה זכרים על האגו - נהדר!

פרק 1: מאיפה להתחיל?

במילה אחת פשוטה - מעצמך.

כן כן, זה עד כדי כך פשוט, התחילי מלהבין מי את ומה את ובמה את מעוניינת.

השאלה הראשונה שאת צריכה לשאול את עצמך היא: למה אני מתעניינת בבדס"מ?

לפעמים תמצאי שהתשובה לא מוצאת חן בעינייך, וזה בסדר, ולפעמים תמצאי שאין לך תשובה - פה הזמן לשאול עוד שאלות כדי להגיע לתשובה, כי התשובה לשאלה הזאת היא הדבר הכי בסיסי, להבין למה את מתעניינת או נמשכת למשהו הוא השלב הראשון שיאפשר לך למצוא את דרכך.

עכשיו, ברגע שתגיעי לתשובה לשאלה הזו, הצעד הבא תלוי בתשובה הזו. לשם הדוגמה, אם התשובה היא "צפיתי בסרט (הכניסי שם של סרט עם אופי בדס"מי) ונדלקתי מהכוח שיש ל(הכניסי את שם הדמות בעלת הכוח)" אז השאלה הבאה צריכה להיות משהו בסגנון האם מה שהדליק אותך הוא הכוח של הדמות המדוברת או הכניעה של הדמות האחרת לכוח הזה? 

אפשר, בעיקרון לקחת סוג של "קיצור דרך" ולשאול את עצמך מה אדם שאת כפופה לו גורם לך להרגיש ומה אדם שכפוף לך גורם לך להרגיש. אבל על פי רוב התשובה לא תהיה טובה מספיק כי רובנו לא נכנסים למצב תודעתי מיני במיוחד כאשר זה מגיע לסביבת העבודה (או במקרה אחר סביבת השירות הצבאי) שלנו. אבל אם כן, ואת מגיעה לתשובה כלשהי - אז קיבלת תשובה לשתי השאלות בבת אחת.

ישנן כאלה שנמשכות לשני הצדדים של השוט, כמובן, וזה יכול לבוא בכל קונסטלציה אפשרית - שולטת על מגדר אחד ונשלטת על ידי האחר, שולטת על אנשים מסוימים ונשלטת על ידי אחרים (בלי תלות במגדר), מסוגלת להתחלף עם אותו אדם או לחלופין לא מאמינה בבדס"מ היררכי (כלומר אין מה שאנחנו אוהבים לקרוא לו TPE - Total Power Exchange אלא יש יחסי Top\Bottom).

יתרה על כן, יכול להיות שתרגישי שאת שולטת, ואכן תהיי כזאת, עד שיגיע האדם שמולו תרצי לוותר על השליטה. אני מכיר אישית יותר מאחת כזאת, שהן נשלטות של השולט שלהן אבל שולטות על אחרים ולא מעוניינות להיכנע בפני אף אחד אחר. גם הצד השני אפשרי, אגב, גם כאלו אני מכיר, כאלו ששולטות על הנשלט שלהן אבל נשלטות מול אחרים, כי הן התחילו כנשלטות והאדם הספציפי הזה הוציא מהן את החשק לשלוט.

 פרק 2: איך להתחיל?

אז הבנת מי את, ומה מושך אותך לבדס"מ, ומאיזה צד של השוט את (אם לא, איפה היית כל הפרק הראשון?!). מה עכשיו? איך מתחילים? לאן הולכים? עם מי מדברים?

אז זהו, שפה זה כבר מאד מאד תלוי באיזה צד של השוט את (כמובן שאם את מתחלפת שני הצדדים נכונים לך באותה מידה ויש לך את מגוון האפשרויות).

פרק 2 - חלק א': שולטת

אני מתחיל מהצד הזה של השוט כי חלק גדול יותר מהאחריות, הן במערכת יחסים והן בסשנים, נופלת על הצד השולט.

כשולטת את צריכה להתמצא בפטישים (Fetish), הקינקים והפרקטיקות שבהן את מעוניינת, ואליהן את נמשכת. אל תתני לאף אחד לספר לך שאת צריכה לדעת הכל מחטים, למשל, אם לעולם בחייך לא תתקרבי למחטים, או שאת חייבת לדעת להצליף בצורה מושלמת אם את לא מתכוונת להחזיק פלוגר לעולם (יש כאלו שאביזר ספציפי לא מעניין אותן, וזה בסדר לגמרי, אפשר להעניק כאב בהמון דרכים שונות). אבל...

קודם כל, כדאי לפנות לדוד מאמריקה, גוגל שמו (כן, אני יודע שאחד המייסדים הוא סרגיי ברין, אבל הוא היגר לארה"ב לפני שהקים את גוגל), ולחפש מידע בנוגע לבטיחות בבדס"מ, ובנוגע לבדס"מ בכלל והסכמה בפרט. ישנם הרבה מאד מקורות מידע ברחבי הרשת ואני אביא כאן כמה דוגמאות:

https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/14681994.2017.1419560?journalCode=csmt20

https://academic.oup.com/jsm/article-abstract/15/5/622/6980505

https://keepingitkinky.net/bdsm/kink-basics/consent/safe-sane-consensual/

https://www.verywellmind.com/the-health-benefits-of-bdsm-2979720

בנוסף, פה באתר "הכלוב" ישנם כמה בלוגים ששווים קריאה (לצערי קצרה היריעה מלהכיל, ואני לא רוצה שאנשים יתחילו לשאול למה לא הזכרתי אותם). כמו כן יש את פורום אלפוני שמכיל המון ידע ומידע.

ויש את החלק של הבסיס ב"מגזין", שמכיל המון מידע למתחילים.

כל אלו מקומות טובים מאד להתחיל מהם, ואם את קוראת אנגלית בצורה טובה יש עוד הרבה מאד מידע במרחבי הרשת.

אחרי שקראת קצת, ועכשיו יש לך את הבסיס ואת הידע לגבי בטיחות והסכמה - זה הזמן לשבת שוב עם עצמך (כן, אין מה לעשות, תאלצי לדבר עם עצמך המון, כולנו עושים את זה - We are all crazy here אמר פעם מישהו חכם). הפעם השאלות שלך יהיו יותר ברמת הפטישים, הקינקים והפרקטיקות הספציפיות - מה מעניין אותך, מה עושה לך את זה ובמה את רוצה להתעסק. זה יכול להיות ספציפי ברמה של 2-3 פטישים שמעניינים אותך וזה יכול להיות מצב "ילד בחנות ממתקים" שבו ה-כ-ל מעניין אותך. שניהם בסדר לגמרי, רק שבמקרה השני יש לך הרבה יותר מה ללמוד.

לאחר שמצאת אילו תחומי עניין יש לך בכל הנוגע לבדס"מ - גשי שוב לדוד גוגל וחפשי את הפטישים הספציפיים. הרשת מלאה במידע, בידע ובעצות שבאות מתוך שנים של ניסיון של אנשים. אני מבטיח לך - לא משנה כמה ספציפי הפטיש שלך היו אנשים בשנות ה-60 של המאה הקודמת שהתעסקו בו (עוד לפני שהגדרנו מה זה BDSM בכלל, אבל זה כבר פוסט אחר, שכבר כתבתי). קיראי, החכימי, אולי יצא לך להיתקל בעצות טובות וברעיונות מעניינים שתרצי ליישם. החליטי מה עושה לך את זה ומה לא, מה מעניין אותך לחקור יום אחד אבל לא כרגע ומה את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתקרב אליו. ברכותי - הרכבת לעצמך רשימת גבולות. כן כן, גם לשולטות יש רשימות גבולות, וזה בסדר לעדכן אותה מדי פעם ולשנות בה דברים ככל שאת מתקדמת בתחום.

השלב הבא הוא ניסיון מעשי, וזה, עבור רובנו, החלק הקשה באמת. העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לך - מצאי מנטור או מנטורית שאת סומכת עליהם, שראית אותם מסשנים פעם או פעמיים, ובקשי מהם הדרכה מעשית. רובנו נשמח לחלוק מהידע והניסיון שלנו (מה גם שזו טפיחה משמעותית לאגו כשמישהו מבקש ממך ללמד אותו).
איפה אפשר למצוא מנטור/ית? ובכן, בחוץ. במסיבות של הקהילה, במפגשים שונים, בין אם אלו מפגשי Play (מפגשים המיועדים למי שמעוניינים לשחק בפומבי אבל ברמה מצומצמת) או מפגשי מאנצ' (מפגשים באווירה ונילית המיועדים להיכרות ולמינגלינג ולא למשחק)..
ניסיון מעשי כולל גם, עבור פרקטיקות מסוימות, אימון "על יבש". למשל, בכל הנוגע להצלפות עם פלוגר - צריך לקחת פלוגר ליד ולהתאמן על להצליף בכרית עד שאת מגיעה לרמת דיוק גבוהה מספיק כדי להצליף בישבן של בן אדם. אני גם מהאסכולה שמתעדפת לנסות על עצמי כל כלי וכל צעצוע חדש, כך שאדע מה הוא סוג הכאב שהוא מעניק ומה (בערך!!) הנשלט.ת מרגישים.

זהו, You're all set, צאי לעולם ומצאי לעצמך פארטנר/ים למשחק, בני/ות זוג וכל אשר יעלה על רוחך. חשוב לזכור שמערכת יחסים בדס"מית היא כמעט כמו כל מערכת יחסים רגילה, רק שדברים כמו תקשורת וכו' נלקחים לקיצון שלהם.

פרק 2 - חלק ב: נשלטת

אז החלטת למסור את השליטה. נכון, החלק הגדול יותר באחריות נופל על הצד השולט, אבל אל תיגררי למחשבה שאין לך שום אחריות. יש לך אחריות על עצמך, בראש ובראשונה, ויש לך אחריות גם כלפי הפארטנר.ית שלך.

החלק הראשון, לאחר שהבנת מי את ומה את, דומה מאד לזה של הצד השולט - לקרוא, לקרוא ועוד לקרוא. מידע קיים בכל רחבי הרשת, ואת רוצה לגמוע כמה שיותר ממנו, כדי לדעת לשמור על עצמך בצורה הטובה ביותר. חפשי בגוגל הכל לגבי בטיחות בבדס"מ, הסכמה וכל הקשור אליה (מה היא הסכמה טובה, למה חשוב שתוכלי למשוך הסכמה וכו'). חיפוש מהיר של המילים Consensual BDSM יביא לך המון חומרים מכל רחבי הרשת, אם האנגלית שלך טובה תוכלי למצוא יותר מידע ממה שתוכלי לקרוא אי פעם - בחרי לך את המקורות שאת מחבבת (בין אם את מחבבת את סגנון הכתיבה שלהם או את נקודת המבט שלהם) ונסי לקרוא את כל מה שהם כותבים.

לאחר שהבנת מה היא הסכמה ומדוע היא "מקדם ההגנה" הטוב ביותר שלך, ולמדת לשמור על עצמך בצורה הטובה ביותר שאת יכולה - התחילי את המסע שלך בעולם הפטישים והקינקים. חפשי רשימות של קינקים שונים, חפשי אפילו פורנו של קינקים שונים כדי לראות מה עושה לך את זה ומה לא, מה מעניין אותך לחקור יום אחד אבל לא כרגע ומה את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתקרב אליו. ברכותי - הרכבת לעצמך רשימת גבולות. הרשימה הזו יכולה להשתנות כל הזמן, וזה בסדר לגמרי להוסיף גבולות, להסיר גבולות או לשנות את רמת החומרה של גבולות (אנחנו מדברים בעיקר על "גבולות גמישים" מול "גבולות קשיחים").

עכשיו, כשאת יודעת איך לשמור על עצמך, הרכבת לעצמך רשימה של Pros/Cons (הידועה גם בשם רשימת גבולות) ואת יודעת פחות או יותר מה מעניין אותך - זה הזמן לצאת למפגשים של הקהילה, מאנצ'ים, מפגשי Play, או מסיבות שונות, ולהכיר אנשים. לאו דווקא את השולט הבא שלך, יותר אנשים בעלי תחומי עניין משותפים. את זה אפשר, כמובן, לעשות גם דרך קבוצות הפייסבוק השונות, אבל שם צריך לברור הרבה מוץ לפני שמגיעים לתבן לצערי. נסי בין היתר למצוא נשלטת שאת ממש מתחברת אליה ולהשקפת העולם שלה וללמוד ממנה ומהניסיון שלה, כזו שתוכלי לפנות אליה במקרה שיש לך שאלה שלא מצאת עליה תשובה במקומות אחרים.

פרק 2 - חלק ג': שני הצדדים

לאחר שמצאת מנטור.ית מתאימים - זה הזמן לבדוק מי הם ומה הם. מה העבר שלהם, מה אומרים עליהם אנשים בקהילה, מה רמת הוותק שלהם ומה הפטישים והקינקים אליהם הם מתחברים. כל זה נקרא Vetting. ובעוד כתבתי בעבר, כמו גם אשתי המופלאה, לגבי Vetting בכל הנוגע למציאת בן-זוג או פרטנר קבוע - גם כשמדובר על האדם שממנו נלמד כדאי לבצע סינון דומה.

אז זהו, זו ההתחלה, יש לך הרבה מה לקרוא והרבה מה ללמוד.Walk with confidence, ואל תתפשרי לעולם על מישהו שלא מתאים לך כמו כפפה ליד.

בהצלחה.

טוב, כתבתי על זה כבר בעבר, יותר מפעם אחת, אשתי המופלאה כתבה על זה גם כן (גם יותר מפעם אחת, אם אינני טועה), אבל אני רואה פוסטים בקבוצות שונות שמתייחסים למונחים הללו בצורה הלא נכונה, אז here goes....

בין SSC - RACK - PRICK ושאר ראשי תיבות (יש עוד כמה):

נתחיל מכך שראשי התיבות SSC היו בשימוש עוד לפני שראשי התיבות BDSM חוברו להן יחדיו, בין היתר על ידי בחור בשם דיויד שטיין (David Stein) ז"ל, עבור ארגון בשם MGSMA (ראשי התיבות מציינים: Male Gay S/M Activists), באוגוסט של שנת 1983. אני לא אומר שהמונח סאדומזיכיזם לא היה קיים לפני כן, או שבדס"מ לא היה לפני כן*, רק שהאותיות BDSM, לציון Bondage/Discipline - Dominance/Submission - Sadism/Masochism, חוברו להן יחדיו בשנת 1991, בפוסט באתר Usenet, לראשונה.
בעת יצירתו, המונח SSC נוצר עבור הארגון ועל מנת להצהיר כי "ארגון MGSMA הוא ארגון ללא מטרות רווח עבור גברים הומוסקסואליים אשר רוצים לקיים יחסים סאדומזוכיסטים בצורה בטוחה, שפויה ובהסכמה" (לינק למאמר שמפרט זאת, ע"י דיויד שטיין עצמו, למטה). למעשה, הארגון לא יצר את המונח על מנת "לתחום" יחסים סאדומזוכיסטים לתחום ה"שפוי, בטוח ובהסכמה" אלא יותר כדי לאמר "אנחנו תומכים בסאדומזוכיזם אשר נעשה בדרך הזאת".
עכשיו, אם נפרק את האותיות למשמעותן המקורית (גם מופיע במאמר המובא של שטיין):
Safe - מתייחס למעשים עצמם, לאקטים ולפרקטיקות. כלומר, פרקטיקה "בטוחה" על פי דוקטרינה זו היא כזו שלא מסכנת את המשתתפים בה. אין פה עניין של ניהול סיכונים או חישוב שלהם, אלא פשוט הימנעות מפרקטיקות אשר מסכנות את אחד הצדדים, או את שניהם, ולכן נחשבות לא בטוחות.
Sane - המונח "שפוי" מתייחס למשתתפים באקט, ומציין, באותיות קידוש לבנה, את העובדה שהמשתתפים צריכים להיות בקו השפיות על פי המוגדר בחוק. קרי: לא במצב פסיכיאטרי אשר מונע מהם בחירה חופשית, ולא תחת השפעה של סמים משני תודעה. במילים פשוטות: אם החתימה שלכם על מסמך רשמי לא תתפוס בבית משפט - אתם לא תחת הגדרת שפיות.
Consensual - הסכמה, נשמע פשוט, אבל לאו דווקא. מה היא הסכמה? האם ישנם תנאים להסכמה? האמת היא שהדוקטרינה שמיוצגת על ידי SSC אינה מרחיבה את מושג ההסכמה ואינה מגדירה את התנאים לקבלת ההסכמה. יש פה יותר הנחה שאם שני הצדדים במצב של שפיות והאקט הוא בצד הבטוח של הדברים - ברגע שהוסכם בין הצדדים על ביצוע האקט אז הכל בסדר.

אז כמו שאנחנו מבינים, SSC היא דוקטרינה יחסית בסיסית ויחסית מיושנת, לכן בסוף המאה הקודמת, מתוך דיון בין מספר משתתפים בפורום בנושא BDSM, אשר כלל ביקורות על דוקטרינת SSC, הציע Gary Switch את ראשי התיבות RACK אשר מציין Risk Aware Consensual Kink. וכך, בחודש נובמבר** של שנת 1999 הגיעה לעולם דוקטרינת Risk Aware Consensual Kink, הלוא היא RACK.
פה כבר התחילו לדבר על ניהול סיכונים, ועל מודעות להם. והציעו שלא להגביל את הבדס"מ ה"מקובל" רק למה ש"בטוח", אלא שישנן פרקטיקות פחות בטוחות אשר כל עוד אנחנו מכירים בסיכונים שבהן ומודעים להן - ניתן להיערך לקראת הסיכונים הללו ולבצע את הפרקטיקות בצורה לגיטימית לחלוטין.
מה שניתן לשים לב אליו, הוא שהמילה Consent (הסכמה) עדיין מופיעה פה, ושהסכמה היא עדיין חלק משמעותי ממה שנחשב לבדס"מ "מקובל". עם זאת, עדיין אין הגדרה מושלמת לעניין ההסכמה, רק לכך שהיא "הסכמה מודעת", כלומר הסכמה שניתנת מתוך מודעות לאקטים, לפרקטיקות ולסיכונים.

קצת מאוחר יותר, בשנת 2009, הגיחה לעולם דוקטרינה שלישית, המיוצגת על ידי ראשי התיבות P.R.I.C.K אשר מציינים Personal Responsibility Informed Consensual Kink. לצערי אין הרבה מידע בנוגע לדוקטרינה הזו, או לגבי מי טבע את ראשי התיבות לראשונה, היות שמדובר כבר בעידן האינטרנט וכבר קשה למצוא את מקור הדברים. אבל רק מלקרוא את המונח, רובנו, המנוסים בינינו לפחות, יוותרו עם תחושה של "כן... ו?" שכזאת, שכן אחריות אישית היא דבר שכולנו, כאנשים בוגרים, מודעים לו. גם עניין המודעות (החלק של Informed) - הוא קצת קשה לתפיסה, שכן היכרות עם אקטים ופרקטיקות היא עניין שעדיין לא כל כך פשוט להתמודד איתו. איך מגיעים למודעות מספקת? מה היא בכלל מודעות מספקת? העניין הוא ש"מודעות" היא מונח מעורפל, שכן הוא עשוי להתפרש בצורות שונות במקרים שונים: במקרה של "play" חד פעמי במסיבה ייתכן והכוונה היא להגדרה מראש של סוג ה-play הספציפי, במקרה של מערכת יחסים ארוכת טווח זה יכול להיות כל דבר החל מרשימת הסכמות וגבולות פשוטה ועד לעריכת חוזה שלם בין השולט.ת לנשלט.ת, ועבור קינק ספציפי זה יכול להיות היכרות עם אותו קינק ועם הסיכונים הקשורים בו. מה גם שבתוך מערכת יחסים, קל וחומר במערכת יחסים בדס"מית, יש עניין של אמון וביטחון אחד בשני, הצד הנשלט בוטח בצד השולט שלא יתעלל בו שלא לצורך, זאת כולם יודעים, אבל גם הצד השולט בוטח בצד הנשלט שלא יעשה משהו שיפגע בו. לכן, דוקטרינה אשר שמה דגש שלם על "אחריות אישית", כלומר: אני בלבד אחראי לעצמי בלבד, עשויה להיות קצת יותר מדי "משחררת מאחריות". עוד PRICK בלינק המצורף***

עכשיו, היות שהפוסט הזה נהיה ארוך מאד לטעמי, והיות שאני לא רוצה פוסטים ארוכים מדי - לגבי שאר ראשי התיבות: CCCC, TREK, FRIES ו-SSICK אפרט בפוסט אחר, אם תהיה דרישה ו/או היענות כלשהי.

כמו תמיד - שחקו בטוח, שמרו על עצמכם ותשתדלו כמה שיותר להנות.

* למעשה, המונח S/M נוצר על ידי ריצ'ארד פון ראפט-אבינג, בספר "Psychopathia Sexualis", שפורסם בשנת 1890. הספר גם הגדיר, עבור עולם הפסיכואנליזה, את מה שאנחנו מכנים כיום BDSM.

לינק למאמר של דיויד שטיין (ז"ל): http://www.leatherleadership.org/library/safesanestein.htm

** לינק למאמר שמציג את היווצרות RACK בשנת 1999, בין היתר: https://historyofthedominatrix.com/blogs/blog/the-history-bdsm-consent-ssc-vs-rack

*** לינק למאמר שמדבר קצת על PRICK בגישה קצת ביקורתית, מעורר מחשבה: https://kinkywithatwist.com/2021/05/25/what-prick-is-and-why-we-dont-choose-to-use-it/

אני מוצף חלומות לאחרונה, כולם, אפילו הנעימים שבהם, עם טעם לוואי מריר. הראש שלי לא נח, והמוח לא נותן לי להרגע ולהיות עצמי.

אתמול חלמתי שאני מגיע לפגישה מחזור עם החברים מהתיכון, יחד עם קושקה כמובן, והמפגש יחסית ממש סבבה (יחסית למי שהייתי בתיכון, כן?) ומחליפים המון סיפורים משעשעים עם מי שלמדתי איתם. עד שמגיע מישהו, שהיה חלק מהחברים הקרובים שלי בתיכון אבל אחרי סיום הלימודים התרחקנו ממש, ומיד אחרי כמה משפטים שאנחנו מחליפים זורק הערה לגבי קושקה (משהו בסגנון "אה, אז אני מבין למה התפשרת" אחרי שאני מסביר שהיא אשתי השניה). החלום מסתיים בזה שאני נכנס בו מילולית ברמה כל כך קשה שהוא מתחיל בלהתגונן ולהסביר ש"זו בסה"כ בדיחה" וכאלה, ומסיים בוכה אחרי שפשוט ריסקתי אותו מול כמעט כל מי שלמד איתנו אז...

כמו שכתבתי, טעם לוואי מריר.

היום התעוררתי פעמיים בלילה, משני חלומות שונים לחלוטין. באחד אני באותה פגישת מחזור, אבל לבד, ללא קושקה, ואני בסדר עם זה ועדיין מדבר ומעביר חוויות עם האנשים שלמדתי איתם. אבל איפשהו מרגיש לי רע עם העובדה שקושקה לא נמצאת שם, ואני מחליט לפרוש מוקדם מהמפגש.

שוב, קצת מרירות בסוף.

החלום השני היה לגבי  טיול בחו"ל, קושקה ואני מבלים לנו בכיף בנופש סופר מפנק. ואז אנחנו נזכרים בצלי השלישית שלנו (אין לנו כרגע, אבל בחלום יש אחת) שנשארה בישראל בגלל סיבות (בכנות לא יודע למה) וכשקושקה מתקשרת ומדברת איתה היא נשמעת מודאגת (קושקה), ואז מסבירה לי שהיא (השלישית) מאד מתבאסת שלא יכלה לבוא, מתגעגעת לשנינו ומשתגעת לבד בארץ. הדבר הזה פשוט מעיק לנו על שאר הזמן (אני אוכל את עצמי על למה לא התעקשתי שהיא תבוא, וקושקה אוכלת את עצמה למה התעקשה על התאריכים שבהם השלישית לא יכלה לבוא).

שמים לב למוטיב החוזר? טעם לוואי מריר.

אני לא יודע למה המוח שלי לא מניח לי, וגם בחלומות שאמורים להיות ורודים וכיפיים אני מסיים עם תחושה מחורבנת. אבל הי, הבוקר הגיע, ואז יצאתי לעבודה...

את השורות הבאות אכתוב בלשון "שולט" ו-"נשלטת", כי זו הדינמיקה שאני מרגיש נוח לדבר עליה. אבל מה שאני כותב נוגע לכל דינמיקה ו/או מערכת יחסים בדס"מית.

עבורי, כאשר בוחנים האם להכנס לקשר עם אדם (מה שנקרא בקהילות שונות בחו"ל Vetting), התחלה טובה היא בעשרת כללי הזהב ליחסים בדס"מים (למי שרוצה לקרוא, חפשו Ten golden rules of BDSM negotiation), הם לאו דווקא נוגעים לחלק של היכרות, אבל הם קווים מנחים טובים יחסית. בגדול, השאלות שצריכות להשאל הן שאלות כמו "האם הוא מי שהוא טוענים שהוא", "האם הוא יודע מה הוא עושה" ולבסוף "האם הוא מתאים לי".

לגבי השאלה הראשונה, למרות שעל פי רוב אנשים בסצינת הבדס"מ נוטים להשתמש בכינויים כדי להסתיר את זהותם (לעוד מישהו זה מזכיר את הסצינה של ד"ר סטריינג' פוגש את ספיידרמן?), כאשר אנחנו רוצים להיפגש בעולם האמיתי - עדיף לדעת מי הוא האדם.

החלק השני של המשוואה הוא החלק המהותי, ופה המקום לשאול שאלות, המון שאלות, כמה שיותר. שאלות לגבי הניסיון שלהם, אם אפשרי גם לדבר עם נשלטת שהייתה איתם בעבר ולשאול לגביהם, אבל גם אם לא - העניין הוא לשאול הרבה מאד שאלות, לנסות להוציא את השולט מאיזור הנוחות שלו. למשל: כמה זמן הוא מתעסק בבדס"מ, מה הפרקטיקה החביבה עליו, לאיזו פרקטיקה הוא פחות מתחבר, במה הוא חושב שהוא ממש טוב, במה הוא חושב שהוא פחות טוב, מתי הפעם האחרונה שקרתה תקלה במהלך סשן, ואיך הוא התמודד איתה, מה הוא עושה כדי למזער סיכונים, מה הוא חושב על SSC/RACK/PRICK/CCCC/TREK/FRIES, באילו מסיבות הוא מבלה, מה דעתם לגבי מי מחזיק בשליטה במערכת יחסים מבוססת שליטה, מה דעתם על חמישים גוונים, מה הגישה שלהם לאפטרקר ועוד שאלות לגבי נושאים הקשורים לשליטה.
הרעיון הוא לא לבחון את הידע שלו ולא למצוא את האחד שיודע הכל, הרעיון הוא בעיקר להבין כיצד הוא חושב וכיצד הוא מתמודד עם שאלות ועם כך שאת מאתגרת אותו. על פי רוב, שולטים מסוכנים לא אוהבים שהנשלטת שואלת אותם הרבה שאלות ומאתגרת אותם, אם הוא יענה לך משהו כמו "אני השולט, תעשי מה שאני אומר וזהו" אז זה עשוי להראות לך את היחס שלו כלפי דינמיקת D/s, כמו כן, למשל, אם הוא טוען שהוא מתעסק בבדס"מ כבר תקופה מסוימת אבל אין לו מושג מה זה SSC/RACK/PRICK זה היה גורם לי לתהות (אני לא אומר שזה לא יכול להיות, רק שהייתי רוצה לדעת איך הם מסבירים את זה), שאר ראשי התיבות הם לא כאלו נפוצים, ויש סבירות שהוא לא יכיר אותם, אבל שוב, השאלה היא האם הוא ינסה להתחמק מזה איכשהו או יודה בכך שהוא לא מכיר את זה ושהוא אינו מושלם. עוד דוגמא טובה היא היחס שלו למילת ביטחון - לעניות דעתי אין סיבה לרוץ למילת ביטחון, ואפשר, עבור מי שחדש בתחום, להחליט שכל "לא", "די" או "תפסיק" הם מילת ביטחון מספקת. מי שחדש עשוי להסתבך עם שימוש במילת ביטחון כשבאמת יזדקק לה, וזה די זהה למילכוד של מילת הביטחון. לעניות דעתי, שולט שמתעקש על מילת ביטחון עם נשלטת חדשה לחלוטין, ייתכן (ייתכן!) שמעדיף את ההנאה האישית שלו על פני ביטחון של הנשלטת, אבל זו כמובן רק דעתי, הדבר החשוב באמת הוא מה אומר השולט שמולך ואיך הוא מתמודד עם השאלות. הרעיון הוא לאתגר את השולט שאת רוצה לבחון עם כמה שיותר שאלות, זה פחות חשוב אם הוא הולך לדקאדאנס או לסינאתיקס, או אם היו לו 250 נשלטות, ויותר חשוב האם הם עונים בכנות ומודים כשהם לא יודעים משהו.

מכאן, כשאת מרגישה בנוח עם התשובות שלהם ועם הדרך בה הם מתמודדים עם השאלות, זה הזמן לבחון האם הוא מתאים לך. ספרי לו מה את אוהבת, מה הגבולות שלך וכו' ושימי לב כיצד הוא מגיב. אם הם מתחילים להתווכח או להגיד שהם לא מוכנים ל-א' ב' או ג', זה בדרך כלל סימן המבשר רעות. שאלי אותם מה הם רוצים ממערכת היחסים, מה הגבולות שלהם וכו' והחליטי אם את בסדר עם זה.

אני אישית הייתי מרים גבה לגבי מי שרוצה לקפוץ ישר לתוך חוזים או פרוטוקולים - אלו הם פרקטיקות מאד פופולאריות בסיפורי פנטזיה, הם יכולים להיות דבר נהדר בתוך מערכת יחסים מבוססת, אבל זה לא נפוץ להתחיל מערכת יחסים עם חוזה או לקבוע פרוטוקולים מיד בתחילת מערכת היחסים. אנחנו שמים דגש רב על הסכמה, ועל היכולת למשוך הסכמה, מסיבות ברורות לחלוטין, ואנחנו מנסים לגרום לנשלטים ונשלטות - בעיקר כאלו שהם חדשים בתחום - להביע את העובדה שלא נעים להם עם הסיטואציה או להביע את מורת רוחם. חוזה, או פרוטוקול מובנה, עשוי לגרום לנשלט או נשלטת חדשים לחשוש להביע את עצמם - הנשלטת עלולה לחשוב "הרי חתמתי על החוזה, אני לא יכולה לשנות את דעתי עכשיו" שזה, כמובן, בולשיט, אבל זה עשוי בהחלט לגרום לה לחשוב לפני שהיא מתנגדת יותר מדי. חוזים ופרוטוקולים לרוב נכנסים כחלק ממערכת יחסים מבוססת היטב, והם משמשים בעיקר כציון דרך במערכת היחסים וכדרך להפוך דברים שכבר מתרחשים גם כך ל"רשמיים" יותר. נשלט או נשלטת מתחילים, על פי רוב, לא יבינו את הדברים כך, מעבר לכך - הם לא ידעו עם מה הם יכולים או רוצים להתמודד ועם מה לא, ולרוב גם אין להם מושג איך דינמיקת D/s מרגישה ונראית מבפנים. אתם יכולים לעוף על חוזים ופרוטוקולים ברגע שהבנתם מי אתם ומה אתם בתוך מערכת היחסים, אבל אין מה לרוץ לתוך חוזים כאשר את חדשה.

לגבי בטיחות בדייט ראשון (או פגישה ראשונה), הגישה שלי היא להניח מראש שהאדם שאת נפגשת איתו מתכוון לחטוף או לרצוח אותך - ולתכנן בהתאם, על מנת ש: א) יהיה לו קשה במיוחד לעשות זאת ו-ב) אם הוא אכן יעשה זאת הוא ייתפס יחסית בקלות. זה אולי נשמע חרדתי מדי וקיצוני, אבל היו מספיק סיפורים, גם בחדשות וגם כאלו ששמעתי מאנשים, של נשים שנפגשו עם מישהו וסיימו את הערב לאחר כמה שעות אצלו בדירה כשהן לא מבינות מה קרה.
הרעיון הוא להיפגש במקום עם מצלמות אבטחה, גם בפנים וגם מסביב למקום. העדיפות, אם הפגישה היא בישראל, היא עבור מקום שמכיר אתכן ושהברמנים/מלצרים במקום יוכלו לשים עין אחראית על המשקה/מנה שלכן ולעזור לכן במקרה ותזדקקו לכך. אם המפגש הוא לא בישראל - נסו למצוא מקום שמגיש Angel Shot (למי שלא מכירה - חפשי את זה בגוגל והכירי את העניין הזה - זה יכול להציל אותך!). אם אתם לא יושבים על הבר, או אם יש צורך להביא את הדברים לשולחן בעצמכם - התעקשי על להביא את האוכל/השתיה בעצמך, את יכולה להציג את זה כרצון להיות שירותית עבורו (מעטים השולטים שיסרבו לדבר כזה, ואם הוא מסרב - ברחי משם).
לגבי הגעה למקום וחזרה - הגיעי עצמאית, ואל תסכימי להצעות לטרמפים הלוך ו/או חזור, אפילו אם הדייט ממש מוצלח ואת נהנית ממנו מאד. שימי לב לשינוי מיקום מפתיע ("נגמר לי המצבר באוטו, אפשר להיפגש במקום X שקרוב אלי במקום?") כי יש סיכוי שהוא בונה על כך שכבר התארגנת, יצאת ואת תהיי מוכנה להתגמש כדי לא להרוס לעצמך את הערב. העצה הכי טובה שלי - חשבי מראש על יותר ממקום אחד, ואם הוא מציע מקום אחר כי נתקע לו האוטו תציעי מקום אחר בעצמך (בתואנה שאת לא אוהבת את המקום ההוא).
דבר חשוב נוסף - קבעי עם חברה שתתקשר אלייך באמצע הדייט. החליטו בניכן על מילה שאומרת "הצילו" ומילה אחרת לחלוטין שאומרת "הכל בסדר", שתי המילים האלו צריכות להיות תשובה לגיטימית לשאלה לא קשורה לחלוטין. בנוסף, בעידן הטלפונים החכמים, תוכלי להפעיל שיתוף מיקום עם אותה חברה, על מנת שהיא תוכל לדעת איפה את בכל רגע. קבעי עם אותה החברה שתתקשרי אליה אחרי הדייט, כדי לוודא שהכל בסדר והגעת הביתה. בנוסף, אני מציע לעשות סלפי עם הבחור איתו יצאת כרגע לדייט, ולשלוח לאותה חברה.

בחינת התאמה היא חלק חשוב ממציאת בן זוג שמתאים לך, קל וחומר ממציאת שולט שמתאים לך. אל תהססי לבחון את השולט הפוטנציאלי, לאתגר אותו ולשאול אלף ואחת שאלות - הוא לא השולט שלך עד שאת החלטת שהוא כן! ועד שהחלטת שהוא כן - את לא חייבת לו כלום (בעיניי את לא חייבת לו כלום גם אחרי שהחלטת שהוא כן, אבל זה נתון לויכוח) ואת יכולה לעצור הכל בכל רגע.

חלקים משמעותיים מהכתוב תורגמו מתוך מאמר שכתב u/Sir-Dax באתר Reddit, באישורו המלא כמובן. הדברים תואמים לחלוטין את הגישה והדיעות שלי בנושאים הללו, לכן ביקשתי ממנו וקיבלתי את אישורו לתרגם את המאמר הזה ולפרסם אותו פה.

אני יודע שהחתלתולה המדהימה שלי כבר פירסמה פוסט הרבה יותר רציני בנוגע לדברים, אבל בעקבות כמה פוסטים בכמה קבוצות שונות בפייסבוק - החלטתי שהתגובה שלי ראויה לפוסט משל עצמה, אז Here goes today's rant....

כשמדברים על ראשי תיבות בעולם ה-BDSM, קודם כל, חשוב לציין שמלבד SSC, RACK ו-PRICK ישנם עוד ר"ת בנוגע לבדס"מ, ספציפית 4c (CCCC), TREK ו-FRIES. הסבר לגביהם אכתוב בהמשך.

עכשיו, גם כשמדברים על ראשי התיבות (אני אתייחס אליהם בתור "דוקטרינות") הקלאסיים בבדס"מ, המיקוד בכל הדוקטרינות השונות הוא ההסכמה, השאר הם תנאים לקיומה של הסכמה (למשל: מודעות לסיכונים, אם מדברים על RACK). ה-S השני, של SSC, זה המציין שפיות, מתייחס למשתתפים באקט, עכשיו, ניתן להתווכח שעות לגבי האם שפיות המשתתפים כוללת שימוש בסמים משני תודעה (אלכוהול, תוצרי קנאביס, Uppers למיניהם וכו'), אבל שפיות מתייחסת למשתתפים ולא לאקט, שכן לא ממש ניתן להגדיר מה הוא אקט "שפוי" (What's normal for the spider is chaos for the fly).

עכשיו, גם עניין שפיות המשתתפים, וגם עניין בטיחות האקט (שלגביו הורחב בדוקטרינות הבאות בתור - RACK ו-PRICK) באים שניהם כדי להבטיח שההסכמה היא "טובה". מה היא הסכמה טובה, אם כן? הסכמה שניתנת מרצון חופשי, שלא תחת השפעה, ניתנת למשיכה (מילת ביטחון, למשל, היא כלי לקיומה של הסכמה טובה), מודעת וספציפית. שתי הדוקטרינות הבאות, שציינתי קודם, באו על מנת להרחיב בנוגע להסכמה, בנוגע למודעות לסיכונים, ובנוגע לאחריות אישית בעת קיום אקטים. בכלליות:

• RACK - Risk Aware Consensual Kink
• PRICK - Personal Responsibility Informed Consensual Kink
• FRIES - Freely given Reversible Informed Enthusiastic Specific
• TREK - Trust Respect Engagement Knowledge
• 4C - Caring, Communication Consent, Caution

מלבד שתי האחרונות, כל הדוקטרינות הללו באות לבאר את נושא ההסכמה, כאשר כל אחת מהן שמה דגש על אספקט שונה בנוגע להסכמה. שתי הדוקטרינות האחרונות מוציאות את הפוקוס ומתמקדות במערכות יחסים בכלל, כאשר שוב, כל אחת מהן שמה דגש על אספקטים שונים.

בעיניי - יש מה לקחת מכל אחת מהדוקטרינות, ואין אחת שבאמת מכסה את כל הדברים. לכן, אינני "דוגל" בדוקטרינה אחת, אלא לוקח איתי את הדברים החשובים מכל דוקטרינה.

אציין בכוכבית שטכנית המושג בדס"מ נוצר בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת (עפ"י וויקיפדיה), לפני כן הפרקטיקות היו קיימות, אבל מונח המטריה "BDSM" לא היה קיים. לכן, רק בתחילת שנות התשעים אנחנו רואים את נושא ההסכמה עולה לכותרות, ושאנשים מתחילים לדון לגבי מהות ההסכמה ומה היא הסכמה "טובה".

אז שבועיים עבור מאז הניתוח (ההוא מהפוסט הקודם).

קודם כל החיובי - לפי מה שהמנתח אומר הניתוח היה מוצלח (רק הוא טוען שלפעם הבאה להביא יותר צוואר, אמרתי לו שזה כל מה שיש לי והוא אמר שצריך לבחון את האפשרויות שלנו), שרדתי כדי לספר,וכרגע אני עם ימים טובים יותר (בלי כאבים) וימים רעים יותר (עם כאבים כמעט כמו לפני הניתוח, ולפעמים בדיוק כמו/יותר מלפני הניתוח). נראה שתהליך ההחלמה הוא בין שלושה שבועות לשלושה חודשים, ולא כמו שהבנתי קודם (שבועיים - שלושה). חזרתי לעבוד (מיום ראשון בשבוע לאחר הניתוח, לרוב מהבית, אבל גם נסעתי למשרד פעם אחת), וחזרתי לעשות דברים (יאיי! לא סיעודי!).

עכשיו, יש גם קצת פחות חיובי - זה היה הניתוח שההתאוששות ממנו הייתה לי הכי קשה מכל הניתוחים שעברתי. בפעם הראשונה אשכרה הקאתי בחדר ההתאוששות, והרגשתי זוועה למשך כמה שעות ארוכות אחרי הניתוח. יש ימים קשוחים יחסית, שאני ממש עם כאבים.

אבל, בסה"כ - אני שמח לאמר שטעיתי. הניתוח הצליח, כל מה שחששתי ממנו היה חסר משמעות והכל עבר בסדר. עכשיו יש ביקורת עוד מעט אצל הרופא ואני יחסית מאד אופטימי.

In other news... חזרתי להכין לחם בבית! על הז' שלי שאין לי מלוש (מיקסר עם וו לישה) בבית - אני עושה את זה Granny style, הכל ידני לגמרי. ויוצא לי אחלה לחם בינתיים 😺😺😺😺

כרגע בעיקר מחכה להחלים מספיק כדי לחזור לעשות דברים פחות טהורים 😈

אני לא נוטה להתבכיין.

פעם הייתי מספר כשרע לי, כשעצוב, כשאני חושש או פוחד ממשהו. החיים (או ה"משפחה" הביולוגית שלי) לימדו אותי שלספר שרע לך זה להתבכיין, ואם אתה רוצה אי פעם להיתפס כאדם בוגר - תאכל את החרא ש'ך לבד ותסתום את הפה.

אז למדתי לשתוק, להכיל את עצמי לבד, לא להוציא כלום החוצה. ועכשיו, עכשיו קשה לי בכלל לדבר על הקשיים האמיתיים שלי, קשה לי להגיד שאני פוחד ממשהו, קשה לי לדבר על הבעיות האמיתיות שלי. אני יודע שאני יכול להיות פולניה לפעמים, ולהתלונן על שטויות, אבל זהו בדיוק, שאני מתלונן על שטויות ולא על הדברים שבאמת מפריעים לי. כי כל עוד מדובר בשטויות, ובצחוקים - הכל בסדר, אבל להתלונן על משהו אמיתי זה כבר לא לגיטימי, כי זה להתבכיין "על אמת".

אבל כרגע כואב לי, כואב לי כבר בערך חודשיים. יש לי פריצת דיסק בעמוד השידרה הצווארי, וצד שמאל שלי משותק מכאבים כבר מעל לחודשיים. ביום רביעי אני אמור להכנס לניתוח, זה אמור להיות ניתוח קל וקצר, כך לפחות אמר הפרופסור שהולך לנתח אותי, אבל זה עדיין ניתוח, ניתוח בהרדמה מלאה, וזה מפחיד כמו כל ניתוח אחר. 

בקיצור, לא יודע מה יהיה, ולא יודע איפה אמצא את עצמי אחרי השבוע הזה. מקווה שהכל יסתדר בסופו של דבר, ושאפסיק להרגיש כמו חולה סיעודי (קושקה עושה ליטרלי הכל בבית כרגע, וזה מחרפן אותי, כי אני לא מוכן לחשוב על עצמי כסיעודי). בכל מקרה, זה היה הניסיון שלי להתלונן על מה שבאמת מפריע לי, ואני כבר מתחיל להצטער על זה.

I mean, seriously now. Who the fuck thought to himself "Hmmm.... Winnie the Pooh, Someone should make a horror out of THAT!"?

Who thinks like that?!