אני מוצף חלומות לאחרונה, כולם, אפילו הנעימים שבהם, עם טעם לוואי מריר. הראש שלי לא נח, והמוח לא נותן לי להרגע ולהיות עצמי.
אתמול חלמתי שאני מגיע לפגישה מחזור עם החברים מהתיכון, יחד עם קושקה כמובן, והמפגש יחסית ממש סבבה (יחסית למי שהייתי בתיכון, כן?) ומחליפים המון סיפורים משעשעים עם מי שלמדתי איתם. עד שמגיע מישהו, שהיה חלק מהחברים הקרובים שלי בתיכון אבל אחרי סיום הלימודים התרחקנו ממש, ומיד אחרי כמה משפטים שאנחנו מחליפים זורק הערה לגבי קושקה (משהו בסגנון "אה, אז אני מבין למה התפשרת" אחרי שאני מסביר שהיא אשתי השניה). החלום מסתיים בזה שאני נכנס בו מילולית ברמה כל כך קשה שהוא מתחיל בלהתגונן ולהסביר ש"זו בסה"כ בדיחה" וכאלה, ומסיים בוכה אחרי שפשוט ריסקתי אותו מול כמעט כל מי שלמד איתנו אז...
כמו שכתבתי, טעם לוואי מריר.
היום התעוררתי פעמיים בלילה, משני חלומות שונים לחלוטין. באחד אני באותה פגישת מחזור, אבל לבד, ללא קושקה, ואני בסדר עם זה ועדיין מדבר ומעביר חוויות עם האנשים שלמדתי איתם. אבל איפשהו מרגיש לי רע עם העובדה שקושקה לא נמצאת שם, ואני מחליט לפרוש מוקדם מהמפגש.
שוב, קצת מרירות בסוף.
החלום השני היה לגבי טיול בחו"ל, קושקה ואני מבלים לנו בכיף בנופש סופר מפנק. ואז אנחנו נזכרים בצלי השלישית שלנו (אין לנו כרגע, אבל בחלום יש אחת) שנשארה בישראל בגלל סיבות (בכנות לא יודע למה) וכשקושקה מתקשרת ומדברת איתה היא נשמעת מודאגת (קושקה), ואז מסבירה לי שהיא (השלישית) מאד מתבאסת שלא יכלה לבוא, מתגעגעת לשנינו ומשתגעת לבד בארץ. הדבר הזה פשוט מעיק לנו על שאר הזמן (אני אוכל את עצמי על למה לא התעקשתי שהיא תבוא, וקושקה אוכלת את עצמה למה התעקשה על התאריכים שבהם השלישית לא יכלה לבוא).
שמים לב למוטיב החוזר? טעם לוואי מריר.
אני לא יודע למה המוח שלי לא מניח לי, וגם בחלומות שאמורים להיות ורודים וכיפיים אני מסיים עם תחושה מחורבנת. אבל הי, הבוקר הגיע, ואז יצאתי לעבודה...