לא מזיק, ברובו

כמה חיכיתי למפגש הזה, כמה התרגשתי לקראתו. רק הרעיון לבלות בחיק המשפחה שבחרתי לעצמי היה מדהים בעיניי.

ואז הגענו, התיכנון היה פשוט ערב של "ביחד" עם מלודי, פניקס, לוקי, הדוב והגורה שלו (וכמובן קושקה ואנוכי). אבל זה היה כל כך הרבה יותר מזה, ערב של תמיכה בכל אחד מאיתנו שהיה זקוק לתמיכה הזאת, ערב של אוכל לא רע בכלל (if I may say so myself, אני הרי זה שהכין אותו), מוזיקה כייפית שעטפה אותנו באווירה מתאימה, ובסופו של דבר גם קצת משחקים בין לבין כאשר כל אחד ואחת מקבלים בדיוק את המנה שהיו זקוקים לה.

אני מרגיש שזכיתי באנשים הללו, זכיתי "לרכב לצידם", זכיתי שהם יהיו חלק מחיי. בוודאי שאני מקווה ומייחל שזה יימשך שנים ארוכות, אבל גם אם זה לפרק הזמן הקרוב, לפרק הזמן הזה שבו אני זקוק להם - אני מודה על כך לכל האלים הטובים.

אני באמת מאמין ברעיון שאנשים נכנסים לחיינו ונמצאים שם כל עוד אנחנו זקוקים להם, ישנם, כמובן, יוצאים מן הכלל, אבל לרוב אני לא מצפה מאנשים להשאר שם. למעשה, אני חושב שכרגע הגעתי לתובנה שהייתי צריך בשיחה במהלך הערב עם פניקס, היא טענה בפני שאני האדם היחיד שהיא יכולה לסמוך עליו שלא יעזוב. אני הזכרתי לה שהבטחתי לה את זה, עוד לפני שהיינו יחד, הבטחתי לה שאני פה כדי להשאר כל עוד נשמה באפי - ואני משתדל לעמוד במילותי (תודה לקושקה שגם לימדה אותי לקח חשוב לגבי הצורך בכך שהמילה שלי תהיה שווה זהב, וחזקה כפלדה). אבל כעת כשאני חושב חושב על כך, כל האנשים שנכנסו ויצאו מחיי, גם אלו שנתתי המון כדי לעזור להם ברגעים שהיו זקוקים לי, וגם אלו שהיו שם ברגעים שהייתי זקוק להם - כל אותם אנשים מילאו תפקיד חשוב בחיים שלי. כל האנשים האלה היו צריכים להיות שם בדיוק באותה נקודת זמן שבה הם היו, וחלקם גם המשיכו הלאה בדרכם, וגם זה בסדר לגמרי. אני, כמובן מודה על אלו שנשארו - על החבר הכי טוב שלי מאז שאני זוכר את עצמי, שמאיזושהי סיבה נשאר חבר שלי עד עצם היום הזה, על החבר הכי טוב שלי מאז התיכון, שגם הוא משום מה החליט להשאר חבר שלי מסיבה לא ברורה, על פניקס, על עוד כמה וכמה אנשים שלא עזבו, שלא המשיכו בדרכם. אבל גם אלו שהמשיכו הלאה בדרכם, גם הם ראויים לתודה, תודה על כך שהם היו, על כך שהם היו שם בשבילי כשהייתי זקוק להם, ועל כך שזכיתי לחלוק חלק מחיי בחברתם.

היום היה יום טוב, אין לי ספק בכך. גם אם המשפחה שלי, או חלק ממנה, יבחרו להמשיך הלאה במסע החיים - אני מודה על כך שהם כאן עכשיו. כי אני זקוק להם, בדיוק כמו שהם זקוקים לי. הם ממלאים תפקיד מהותי ומשמעותי בחיי, כמו שאני מקווה שאני ממלא בשלהם.

אז תודה לכם, משפחה שלי. תודה שאתם כאן, ולו רק לרגע חולף, תודה שאתם מעניקים לי את האהבה שלכם. זה לעולם לא יהיה מובן מאליו עבורי, ואני מעריך כל רגע במחיצתכם.

והפעם - שיהיה לנו בהצלחה