יש שאלות בחיים שהתשובה היחידה עליהן היא "כוס אמא שלך!", אתם יודעים, שאלות כמו:
- "מי מחליט מתי נגמר הסשן?"
- "כוס אמא שלך! זה מי"
- "למה בכלל צריך מילת ביטחון?"
- "כי כוס אמא שלך! זה למה"
- "בשביל מה צריך אפטרקר?"
- "כי כוס אמא שלך! זה למה"
למה אני אומר את כל זה? כי מי שבכלל שואל את השאלות האלה לא מבין הגיון, מי ששואל את השאלות האלה לא צריך שיסבירו לו. מי ששואל את השאלות המטומטמות האלה צריך שיכו אותו על הראש עם מחבט מתכת, ויגידו לו שכוס אמא שלו! זה למה.
אני מנסה להסביר פה קונספטים מורכבים מהעולם שבו אנחנו חיים, אני מנסה להסביר לפעמים נקודות מבט שונות ולהראות אולי דברים שאני מאמין שאנשים צריכים להבין וללמוד ולקרוא ולדעת, אבל יש דברים מאד (מאד!!!) בסיסיים שאני לא מאמין שצריך בכלל להסביר למישהו, קל וחומר למי שחושב שהוא יודע משהו על בדס"מ, או למישהו שיש לו חצי תא מוח.
כן, אני עצבני, אני מאד עצבני, כי יש אנשים. יש אנשים, וזה מעצבן אותי.
וכן, אני יודע שלפעמים זה עניין של "הוא אמר - היא אמרה", ואני יודע שבשלב הזה כולכם כבר כנראה יודעים על איזה סיפור אני מדבר כרגע. אבל יש דברים שמעצבן אותי שבכלל מתווכחים עליהם. מי מחליט שנגמר הסשן זה אחד מאותם דברים. מבחינתי אין בכלל שאלה, אם לאחד הצדדים אין יותר רצון להמשיך בסשן - שם הסשן נגמר. אין המשך לסיפור, אין "זווית אחרת", אין "תראה, אבל...". אין. נקודה.
עכשיו, מעבר לעניין "מי מחליט..." וכו', לגבי מילת ביטחון - עבור נשלטות ונשלטים שאינם מנוסים בבדס"מ אני אפילו לא מדבר על מילת ביטחון, עבור מי שאין לו ניסיון בבדס"מ מבחינתי כל "לא", "די" או כל ביטוי שמציין רצון להפסיק דינו כדין מילת ביטחון, הסשן נעצר שם ועוברים לאפטרקר. למה? כי מילת ביטחון מיועדת לשימוש כאשר הצד הנשלט נמצא במצב של סטרס או במצב קשה שבו הם רוצים לעצור ולהפסיק את הסשן, לדרוש ממישהו או מישהי ללא ניסיון במצב כזה להיזכר שהם צריכים להגיד "אנדרלמוסיה" (או כל מילת ביטחון שהיא, אפילו "אדום" עשוי להיות קשוח מדי לזכור להגיד במצב של סטרס) כדי לעצור זו מלכודת. האמת היא שבסשנים ראשונים עם נשלטת או נשלט שלא סישנתי בעבר, גם אם הם סופר מנוסים, אני "אטריד" אותם בשאלות לגבי מצבם כל פרק זמן כלשהו במהלך הסשן כדי לוודא שאנחנו עדיין במצב טוב ועדיין מרוצים מהמצב ורוצים להמשיך.
&pp=ygUSc3VyZmFjaW5nIHNsaXBrbm90
