לא מזיק, ברובו

...
הוא הגיע בערך 20 דקות לפני לכתובת, לקח את הזמן לעשן סיגריה ולהרגע, אחרי הכל זה עדיין מרגיש כמו ראיון עבודה, והוא ממש נלחץ מכאלו. הוא ראה קיוסק קטן ממול המקום והלך לקנות לעצמו פחית שתיה. הוא התיישב לשתות את הקולה שקנה לעצמו ולעשן את הסיגריה שתיכנן לפני הפגישה, והמחשבות התחילו לרוץ: "למה לעזאזל אני נכנס?" הוא תהה "אה, הגעת לפגישה בבניין מול, הא?" הוא שמע את המוכר בקיוסק, ובתחילה לא הבין איך הוא הגיע לזה, "אני מניח שהתכוונת לזה שאתה לא יודע מה יש שם, אה, ואמרת את זה בקול רם אם לא שמת לב". הוא לקח רגע להסדיר את הנשימה, הוא אשכרה חשב שהמוכר קרא את מחשבותיו, "יש לך מושג מה הולך שם?" שאל את המוכר, "לא, הם ממש שומרים על הכל בשקט, נראה כמו משהו של הממשלה, אבל אין לי מושג" ענה המוכר "כל הבניין הזה שלהם, אז בטוח שיש להם כסף. אין לך מה לדאוג לגבי להתקבל - כל מי שהגיע עד היום יצא עם חיוך, אני מניח שהם מזמינים לפה רק מי שעבר כבר איזה ראיון אצלם" הוא המשיך "עברת איזה ראיון מוזר לאחרונה?" שאל אותו המוכר בפתאומיות, "לא, לא שזכור לי בכל מקרה" שיקר מורטימר באלגנטיות, הוא לא לגמרי שיקר הרי, הוא לא באמת זוכר משהו מהראיון.
בום! פלאשבק
הוא זוכר שנכנסו לרכב לבן, שעמד ממש בכניסה ל"טווס" ונסעו במשך בערך 40 דקות, בזמן הזה הם דיברנו, אירמה והוא, על כל הפרויקט שהתחילה לספר לו עליו בתוך הבאר, והיא אמרה שהיא מגייסת לפרויקט הזה ושהיא חושבת שהוא יתאים. הוא נזכר שכשהגיעו למקום, בדיוק המקום מולו הוא יושב כרגע, הם נכנסו דרך הכניסה הראשית...
רגע אחד...
הוא זוכר בוודאות שלא היה שם קיוסק, המקום היה שומם לחלוטין! מאיפה הגיע הקיוסק הזה?!
"כן, לא רואים את המקום בלילה" אמר המוכר בקיוסק, "איך אמרת שקוראים לך?" שאל אותו מורטימר "אלפונסו" ענה המוכר. "אתה לא סתם מוכר פה! אתה היית המראיין!" אמר מורטימר, נזכר בשיחה עם אותו אלפונסו מליל אמש. "אכן. זה היה הטריגר השלישי, עכשיו כנס - אתה לא רוצה לאחר" קטע אלפונסו את מחשבותיו במשפט אחד מהיר.
מוטימר צעד בנחישות לעבר הכניסה לבניין, חושב לעצמו "מה לעזאזל?! הם הצליחו להעלים לי ערב שלם מהזיכרון, שאותו הם מחזירים לי בטפטופים, ועכשיו הם הצליחו להעלים קיוסק?!" הוא במפורש זוכר שהקיוסק לא היה שם, היה מוסך או משהו, או איזושהי סדנה, אבל לא קיוסק. הוא נכנס דרך הדלת, וריח המנטה שעלה באפו הדליק זיכרון נוסף.
הוא נזכר שעלו לקומה השישית אמש, אבל שהוא צריך את הקומה הרביעית היום. הוא נזכר שאירמה אמרה לו אתמול בערב, כשליוותה אותו החוצה, שכשהוא יחזור "מחר" הוא צריך לעלות לקומה הרביעית. השומר חייך אליו, הוא לא היה פה אתמול בערב, איך הוא מזהה אותו?
בום! פלאשבק
הוא נזכר בפניו המחייכות של השומר. הוא ישב באמצע חדר, על כל הקירות הוקרן סימולטור מושלם של נהיגה ברכב, הוא נזכר שזה הרגיש לו כאילו הוא ממש נוהג ברכב... זה היה רכב ספורט... והוא זוכר את הפנים של השומר מביטות אליו דרך הקסדה שחבש. הוא זוכר שהצליח ממש בסימולטור הנהיגה, עד כדי כך שהשומר ואירמה דיברנו ביניהם בהתלהבות...
"אחר צהריים טובים מר הנדרסון" אמר השומר,"אחר צהריים טובים, מר... אממ..." "טוביאס, ארון טוביאס, אבל הנחתי שלא תזכור" קטע אותו השומר, שמסתבר שלא היה באמת שומר. "איך זה ששמך לא משחרר לי עוד זכרונות?" שאל מורטימר, באמת תוהה איך ומתי אמורים להשתחרר לו עוד זכרונות, "אה, זה כי כל מה שאתה אמור לזכור מליל אמש כבר התעורר, זה בסדר, סופיה תמשיך את ההסברים למעלה", "אתה בוודאי מתכוון לאירמה", ענה מורטימר, "הו, לא, אירמה תפגוש אותך מאוחר יותר, זה בסדר, אתה תזכור את סופיה ברגע שתראה אותה" ענה ארון, "אבל אמרת שכל הזכרונות מאתמול כבר עלו, במה עוד אני אמור להזכר?", שאל מורטימר. "אה, לא נזכרת בחלק המילולי של הראיון מליל אמש? רק בחלק המעשי?" שאל ארון, "מוזר, אבל אולי פיספסת טריגר בדרך" הוא המשיך מיד, "בכל מקרה, כדאי שתעלה לקומה הרביעית, סופיה ממתינה לך". מורטימר ניגע למעלית ולחץ על הספרה 4, כדי להזמין מעלית לקומה הרביעית
...