בין פראצ'ט, גיימן, ואדמס

ארגמןן​(אחרת) - כן. ולפעמים גם מגיבים כדיי להביע את עצמנו.. לא משנה אם הצד השני יקשיב או לא.

Master Bruce - נכון... אבל לפעמים אנחנו באיזה שהוא מקום יודעים מראש שהתגובה הזו לא באמת תעשה שום דבר טוב. ואז אנחנו צריכים לעצור רגע, לנשום, לחשוב, ולהזכיר לעצמינו שאנחנו לא חייבים להגיב. אפילו אם הפוסט ממש מרגיז אותנו. אין לנו ברירה אלא לתת לאנשים מסויימים להמשיך לחיות עם הטעויות שלהם.

ארגמןן​(אחרת) - אני הוספתי עוד רובד למה שכתבת- העניין הוא גם מאיזה מקום אתה מגיב. אפשר להגיב כשהמטרה היא לגרום למישהו לעשות משהו או לשנות את דעתו, ואז התגובה של האדם השני היא המטרה, וכאן הפוסט שלך רלוונטי. וגם- אתה יכול להגיב כשהמטרה היא להביע את עצמך. ואם האדם השני יקח את מה שאמרת אז הוא יקח ואם לא אז לא. זה לא מונע ממך להגיב.

Master Bruce - הסכמתי. רק ציינתי שלפעמים זה המקרה הראשון, ואז צריך הרבה כח רצון. אבל כן, לפעמים זה המקרה השני.

מל(ק)ה​(שולטת) - חחח גדול
היום הגבתי לפוסט שהרבה זמן אני נמנעת להגיב ולא יכולתי.

Master Bruce - יש פוסט שמישהו העלה אתמול בערב, שאני במשך שעות נלחמתי בעצמי כדי להצליח לא להגיב עליו.
גאה בעצמי שהצלחתי.
ממש הייתי צריך להגיד לעצמי "זה שאני אגיב לא יהפוך אותו לפחות אדיוט, רק יהפוך אותו לאדיוט שגם כועס עלי"

מל(ק)ה​(שולטת) - את מי זה מעניין? שיכעס.

Master Bruce - אין לי בעיה שיכעס, השאלה היא מה התועלת. ובמקרה הזה אני לא רואה כזו.

גיק​(נשלט) - [ברוך היוצר וברוכים מימיו]