בסד"ו

בסד"ו

אבי שיחי' תמיד אמר לבני ביתו ולתלמידיו-
(כוונתי לאלו שצולחים זאת ונשארים ערים עד מנומנמים+)
שיום הולדתו של אדם הוא יום בו שערי שמיים פתוחים בפניו.
"זהו הזמן לכונן חשבון נפש, להתכוון ולזמן אליך את השכינה"
אבי לא מכיר את ספטמבר, או אוקטובר הם כולם 'גויים' ורעיון חיגיגות יום
הולדת תחת הוללות היא מנהג הגויים.
על פי משנתו, יום ההולדת של אדם הוא מעין יום כיפור אישי,
האדם צריך לצום ולהתפלל לאלוהיו, להתחנן ולבקש את פתיחת שערי הגאולה האישית.
עד פה, אפילו סביר...

לאחר ששמעתי משניות אלו לא מעט פעמים, אבי החליט לרענן.
יום אחד, אחותי מ' ערכה להורי מסיבת הפתעה לכבוד יום הולדתה.
המסיבה אכן הייתה מפתיעה.
כאשר יש לך הרבה מאוד ילדים, תנועה פוליטית מחוץ לחוק, ארגון צדקה,
הוסטלים מאולתרים לכל דכפין שצריך לסתירו בשם החסד,
החסד הקטן שביום ההולדת לילדיך,
נדחק לעוגה ב'סעודה שלישית' בואכה 'מלווה מלכה'.
אחותי רצתה כל כך יום הולדת, אך בהבינה את התפיסה ההלכתית של אבי,
יום ההולדת לא יכול להיות סתם הוללות אם איננו סעודת מצווה,
ועל כן הוא חייב להיעשות כסעודת הודיה לה' ולהוריה שהביאוה עד הלום.
אבי ואימי היו כה נרגשים, עד שאבי מהר לספריו ומצא לכך את כל הצידוקים ההלכתיים המפארים מעשה גדול שכזה.


צניעות או נרקיסיזם? מי יודע? שבעים פנים לתורה...

לפני כעשר שנים (בדיוק לאחר יום ההולדת ה20 שלי)
כאשר הפנימו הורי שכמה מילדיהם כבר לא יזכו כנראה
להיות ממשכי דרכם של האריז"ל והרבנית קוק,
הוחלט על מסרת בה אחת לעשר שנים, כאשר המספר הוא עגול דיו,
לחגוג יום הולדת כזה שמצליח לכנס את כל הג'מעה.
עם עוגה , מתנות, ובעיקר תשומת לב משפחתית אוהבת.

-------------
ה20/8/2010

"למה את לא עורכת לה יום הולדת גם כן" שאל אותי האקס.
אני:"כי אין לי כסף להפקה הזו, אבא שלה עורך לה אצלו, אני בבי"ס, זה המצב"
האקס:"זה לא עינין של כסף היא רוצה שאת תערכי לה, בואי נמצא פורמט זול ומגניב"
אני:"לא נראה לי, קצת לחוץ , ומה עכשיו שלושה ימי הולדת, אלו סתם הגזמות"

-------------

30/9/2010

הפעם הראשונה בחיי, מלבד בת המצווה שלי, שמשפחתי עורכת לי יום הולדת.
זו הפעם השניה שאימי ביקרה אצלי בבית מאז התגרשתי,
וראשונה לכמה מאחי שחילצו עצמם מישובי הגבעות לטובת האירוע.
הצוות החילוני הכין לי סרט שניתן בקלות לאבד הכרה מרוב צחוק בצפייה בו,
הם כולם היו שם רק בשבילי, והיה מוזר. אבל גם כיף גדול.
הייתה לי יום הולדת, אף פעם משום מה לא חגגתי מידי,
בלי לשאול שאלות, זו נראתה לי יוהרה ונרקיססטית מידי .
לצפות מעצמי לרשות פנימית לחגוג יום רק עבורי ?
תת המודע צרח :כמו ה'גויים' לעסוק בהנאה רק למעני...?

--------------
מחר, יום רביעי, יש לי יום הולדת-31
בליל חמישי אחגוג בדאנג'ן . מוזמנים.
חברי ואחיי יחגגו לי בשבוע הבא,
הורי יחגגו לי באיזו סעודה שלילשית בסוף אחד מן החגים שבו אגיע אליהם,
הבנות שלי ואני נחגוג מחר,
הרבה הרבה חגיגות...


-------------------

בליל שישי אני עורכת לביתי יום הולדת הכי מגניב בהיסטוריה,
זו תהיה מסיבת פיג'מות עם 10 חברות, שינחרו גם על המיטה שלי.
אני אצייר להן ציורים מגניבים עם לקים על הציפרניים,
ואקלע להן רסטות בחוטים וחרוזים, אתן להן שיעור בהיפ-פופ,
ארכל איתן על הבנים, אגלה להן סודות על הנשיקה הראשונה שלי,
והן יצפו בסרט אנימציה טיפשי עם הרבה צי'פס ונקניקיות לאות שחיתות.
מסיבה של הוללות קטנות.
תהיה שם עוגה, מתנות, וים של אהבה .
אהבה ממני אליה.


היא לא צריכה להודות לי,
על שהבאתי אותה לעולם.
זו אני שצריכה להודות לה,
על שזכיתי להביא אותה לעולם.

רק בתענוגות ובשמחות,
ליבנת




[img]