יושמד.

מוזמנים להוסיף את שלכם

המסיבות דיווה בפתח תקווה

בצד הדרך בירידה מראשון לכביש 4

בכניסה למשתלה סגורה

בכינרת בלילה

ביער בן שמן

בכל אתר תיירות בעכו

יער אודם

על חומות טירה

בשדה נטוש ליד אולם אירועים שבו חבר התחתן 5 מטר מהחופה.

במגדל שמירה בחומות של עיר עתיקה

על שפת אגם (דקה אחרי שלבשנו את הגדים עברו 20 איש)

בספייס ובבורדרליין

בכניסה לטירה אירופאית העובדים יצאו לסייסטה והשתעממנו לחכות

בדיונות של חוף ראשון

מרפסת של מלון עם מעקה שקוף

מנסה להזכר בעוד.. 

ציטוט של מכתב למערכת:

האמת אני עוקבת אחרי הבלוג שלך יחסית זמן רב
וחייבת לשאול אתה חושב בתור גבר שאם האישה שלך (חתלתולה) היית רוצה אותך רק לעצמך? זה היה מסתדר
באמת אפשר לאהוב ולהקים משפחה ושהשאישה תיהייה הנשלטת במיטה ?

אמ"לק: 

כן! אפשר! מגיע לך שיאהבו אותך. השאלה היא: מה את מביאה במקום?

זוגיות טובה היא באיזון. של לקבל ולתת. ולהרגיש שאתם תורמים אותו הדבר למערכת היחסים. 

אם זה ממש חשוב לו. וזה גבול אצלך. מה יש בך ששווה לו לוותר על זה?

תשובה:
אם חתולהלה לא הייתה רוצה לשחק עם עוד בנות היא לא הייתה חתולהלה. היא הייתה אדם אחר במקום אחר שיושב ושואל את עצמו שאלה אחרת.
זה משהו שיהיה על השולחן מהיום הראשון ומתכתב בצורה חזקה עם פנטזיות שהיו לי גם בגיל 10. ו גם לה מגיל מאד צעיר
זה מספק לנו הרבה בידור ומכניס ניצוץ ששומר עלינו חרמנים ומאוהבים כמו זוג שיוצא שנה שנתיים.
זו המקבילה שלנו ל"אולי תנסו להכניס צעצוע למיטה?" של הוניליים.
באמת לא יודע להגיד לך.
אני כן יכול להגיד שאם מחר בבוקר היא תקום ותחליט שלא מתאים אקבל את זה. האם נהיה מאושרים באותה מידה? לא חושב.

ובאמת אפשר לאהוב ולהקים משפחה כמעט בכל מצב.

צריך להיות רק מודעים לרמת האושר שלנו. תחשבי שיש רמת אושר שלך ושל בן זוגך נניח מ 1 עד 1000
זה מורכב ממאות גורמים קטנים. וכל יום המחט זזה. קצת למעלה.
מדד קריטי זה כמה אנחנו מאושרים עכשיו ואיך אנחנו רואים את האושר שלנו לטווח ארוך.
כמה אנחנו מרגישים חופשיים.
סקסיים.
בריאים.
כמה חברים יש לנו.
או בקטע המיני הזוגי
כמה היא מעריכה אותי?
כמה היא מבשלת לי?
כמה כיף לי לצאת איתה?
האם היא אמא טובה לילדי?
כמה היא מרוויחה?

או בקטע המיני יותר:
כמה היא יורדת לי?
כמה היא רוצה לקבל בתחת?
כמה היא מתגנדרת לכבודי?
כמה היא רוצה שאסשן אותה?
כמה היא רוצה לשכב עם בחורות שאני מביא לה
כמה היא כמה היא רוצה שאני אשכב עם בחורות שאני מביא?
כמה היא רוצה מתלבשת סקסי עבורי?
כמה פעמים היא יזמה סקס?
האם היא קראה את הפוסט האחרון שלי בכלוב?
האם היא זורמת על להזדיין איתי בפומבי?

בסופו של דבר זה עניין של איזון. כמה טוב לי עם מה שהיא מכניסה למערכת היחסים שלנו וכמה אני חושב שעתיד שלי טוב. אף נקודה כזו בפני עצמה לא קריטית. אבל כמה כאלו ביחד יכולות הכניס את האושר שלי למגמת ירידה. או עליה. וגם אם תורידו מ 900 0.1 נקודות ביום תוכלו להגיע ל 0 אחרי מספיק שנים.

ויש את העניין של התמסרות, בתור שולט אני מקבל עונג מזה שהנשלטת שלי עושה עבורי דברים שקשים לה. בעיקר אם אני יודע שהיא נהנת מהם בסופו של דבר.
וחתולהלה בתור נשלטת מקבלת עונג מלציית לי אפילו שקשה לה או שהיא מפחדת ויודעצת שבסופו של דבר אדאג שהיא תהנה.

כמו כאב, משחק עם אחרות הוא דרגה גבוה של התמסרות יש פחד חזק שמשהו ישתבש אבל גם הרבה עונג מעורב.

בקיצור קוראת יקרה, לא רוצה לעשות משהו? זה בסדר, אבל ספקי משהו אחר בתמורה. דאגי שהחבילה הכוללת תהיה מספיק אטרקטיבית.
וזיכרי שלכל אדם יש מדד משלו כמה חשוב לו משהו בבת הזוג. וכן , אצל שולטים זה הרבה פעמים כולל אנאלי ומערכות יחסים ברמה זו או אחרת של פתיחות.

נ. ב.

אני וחתולהלה  לא מנהלים ספר חשבונות. בסופו של דבר אנחנו יודעים מה עושה לנו טוב ועובדים ביחד על להשיג את זה. אני עושה מה שהיא צריכה. והיא עושנ מה שאני צריך. ומשתדלים תמיד לסיים את יום קצת מאושרים יותר מאתמול. 

באהבה,
קנטור

זו פנטזיה חדשה. זה כן משהו דמיינתי פעם פעמיים אבל שבועות האחרונים קיבל חיים משל עצמו. 

ומככב גבוה.

להכאיב ביחד עם חתולהלה. שנינו מכאיבים יחד. בתיאום. 

וסיפור לדןגמא על איך הפנטזיה מתפתחת לי בראש. 

צעצוע על 4 הידים קשורות מאחורי הגב. כיסוי ראש. 

ואנחנו משחקים בה ב 4 ידיים. 

מלטפים את הישבן של צעצוע יחד.

ומתנשקים.ומאדימים את הישבן של צעצוע ביחד. ומתנשקים.מכים אותו בסנכרון מושלם. ומתנשקים. 

עד שצעצוע מבקשת שנפסיק.

ואני מלטף את חתולהלה. 

אני מנסה להכניס את הפלאג לישבנה של צעצוע. כואב לה והיא משתוללת הצרחות שלה כמעט מובנות דרך הגאג. 

חתולהלה תופסת לה את השיער ומצמידה אותה לרצפה ואני ממשיך לפתוח את התחת שלה עם הפלאג.

ממש מחרמן אותי שחתולהלה שולטת בה. 

היא בוכה על הרצפה וחתולהלה מושכת את ראשה של צעצוע אל ירכיה ואני דוחף אותה מהפלאג.

ומציב את הפה שלה בכוס של חתולהלה.

מנענע אותה דרך ההתחת משתמש בה בשביל זיין את הכוס של חתולהלה.

כלכך כיף לי לראות את חתולהלה מתענגת. 

התחת של צעצוע מלא עד הסוף והצעצוע מתחילה לגנוח בהנאה על כל תנועה.

חתולהלה גומרת ולא נראה שחתולהלה תיתן לצעצוע לזוז מהכוס שלה בזמן הקרוב. אני משאיר את צעצוע נעולה והולךלהביא את הנר הענק. 

מדליק אותו ומחכה בסבלות. 

מצתבר אגם שעווה קטן. ואני שופך אותו משלמותו על צעצוע. היא צורחת. בטוח תהייה לה כוויה קטנה היא צורחת וישר חוזרת ללקק.

המשך כפונקציה  של תגובות/לייקים. 

שאלה מישהי בבלוגה ורציתי לפרט: 

למען הסר ספק אני מדבר על מערכת יחסים רצינית. נישואין. ילדים. קילור.

אם זה רומן קצר עד בינוני לכו על זה! לאהבה אין גיל

את חתולהלה הכרתי בגיל 20.9 יצאנו פעם ראשונה קצת אחרי שמלאו לי 21 בגיל 23 התחתננו.

היא מבוגרת ממני ב 5.5 שנים. כלומר כשהייתי בן 21 היא הייתה בת 26.

היום אני בן 29 והיא בת 34

הייתה בעיה רצינית אחת. והעלתי אותה באחד הדייטים הראשונים שלנו. 

את בת 27 את בטח רוצה בקרוב חתונה וילדים. מה אם לא יסתדר?

אני רוצה ילדים אבל עוד 7-8 שנים. 

מה אם לא יתאים? את כבר לא יכולה לחכות לי שאהיה מוכן. 

היא רצתה חתונה תוך שנה שנתיים. וילדים תוך 3.

ופה נפרדנו. לקח כמה ימים מאד מאד כואבים להבין שזה היה רעיון רע. 

שוחחנו. התפשרנו על 5 שנים לילד ראשון. 

וכך היה אחרי שנה וחצי הצעתי לה נישואין. ו אחרי 4 שנים היא נכנסה להריון עם הנמרה הקטנה. 

אני מודה שאם היא הייתה קטנה ממני זה היה הולך הרבה יותר לאט. 

לא רואה זווית bdsmית מיוחדת. 

אני הבעלים שלה וזהו זה. 

חוץ מזה? די כלום האמת. רוב החברים שלנו משותפים. היו אנשים שהרימו גבה והיו כאלה שהתלהבו. 

חבל לי לפעמים שלא יצא לי להיות אדם מבוגר לבד. לעשות את הטיול אחרי צבא. לגור לבד במרכז תל אביב וכאלה. 

פשוט פגשתי את החצי השני שלי. הגיל לא שיחק תפקיד. 

הפרש מעט גדול כבר לא רעיון נפלא לדעתי. 

לא אם יש הורות על הכף. 

יש גם מקום שונה בחיים. 

קריירה, הון, חברים ותחביבים אפילו מוזיקה סרטים וכו הם בעולמות תוכן שונים לחלוטין. הגיל מביא איתו עייפות ובעיות בריאותיות וככל שההפרש גדול יותר זה יותר יורגש עם השנים.

שוחחתי עם בחורה נחמדה פה. 

ובזכותה כשאצא היום לאימון (לצערי לפני שהיא תגיע הבייתה והבייביסיטר תשמור על הילדה) 

יחכה לה על המיטה פתק עם הוראות.

הנישואים שלנו הם קודם כל וניליים. 

זה הבסיס.

יש לנו זוגיות שוויונית. שנינו תורמים כמיטב יכולתינו לתחזוקת וכלכלת הבית. 

אני מאד דומיננטי בהחלטות מסויימות והיא באחרות. אבל אנחנו נוטים להסכים אז זו לא בעיה

לחתולהלה יש גם קולר כסף לצווארה. ולעתים קרובות אהי מגלה שהיא הסכימה איתי או זרמה איתי או ויתרה לי מכח ההתמסרות שלה אלי. ולפעמים אני מרוצה מזה בעיקר אם זה משהו מיני ולפעמים אני נבוך מזה.

לפני שנולדה הילדה ילדה הולכים לפלי פארטיז אבל הפסקנו מאז.

הבייביסטר לא זול. אבל הבעיה האמת שאנחנו באים בעיקר בשביל לשחק. ורוב מי שהכרנו כבר לא שם. ואנחנו ביישנים מטבענו.

יש לנו ארסנל צעצועים עשיר. שהאמת שצריך להסתיר טוב יותר. 

כבר כמה פעמים שהקטנה מצאה את הרוקט פוקט. 

יש חודשים שאנחנו משחקים בהם הרבה ויש חודשים שבכלל לא. 

עושים מדי פעם סשן בסלון. הילדה בדרך כלל ישנה לגמרי. אבל כבר יצא שרצתי לחדר שלה כי חתולהלה הייתה עם פלאג על באמצע הסלון מאזנת נר שעווה על ישבנה.

אם יש אורחת אז כבר נשלח אותה לסבא וסבתא. יש גבול לכל תעלול. 

ניסינו גאג אבל הציק לה מדי. אז היא פשוט צורחת לכרית. 

ויש דברים כמו שבחרתי לה בגדים/חזיות

ומדי פעם בוחר לה מה ללבוש. 

אנחנו רואים לפעמים פורנו ביחד או קוראים ספרות אירוטית. 

היא קוראת לי אדוני. 

ואני קורא לה רכושי. 

ויש את ההרגשה הזו. כששתינו חושבים ביחד על מה שהיינו רוצים לעשות למישהי. ואז מחליפים מבטים סוטים. ובדיחות פנימיות. 

חברים בקסוצת פייסבוק אחת של סוטים

כזו עם פרופילים אמיתיים. לפני זה היינו באחרת. הן די מתות. אבל הייתה לנו משם נשלטת וירטואלית לכמה שבועות. 

המון סקס פומבי כשיוצא לנו. 

בחופשה האחרונה בלי הילדה מצאנו לנו תיירת צרפתיה

וגם ביקרנו במועדון חשפנות (גרוע) 

מצאתי עבודה חדשה. המקום נחמד. מתייחסים אלינו ממש טוב. העבודה כמעט מעניינת. מומלצים בזמן. מפחד להקשר שלא אמצא את עצמי בחוץ עוד כמה חודשים.
יש לי עם מי לאכול צהריים.

הנמרה הקטנה מעניינת יותר מיום ליום לאחרונה היא כל הזמן מביאה ספר אחר מהמדף שלה ומבקשת שנקרא לה. אני מאוד נהנה מזה.

אני וחתולהלה הצלחנו בפעם הראשונה לפתות בחורה ללילה. בקטע ונילי לגמרי. היה ממש מוצלח. שלושתנו הגענו לסיפוק. הן מספר מספר רב של פעמים. ואני פעם אחת כשהבייצים כבר היו כחולות וכואבות. וחתולהלה זיינה אותה עם הסטראפאון. פעם ראשונה שהיא משתמשת בזה והאורחת גמרה שלוש פעמים. אבל היה לה ממש קשה שהזיין שלי היה מחוץ לתחום. היה מדהים לראות כמה שהיא רצתה אותו.

הלכנו למסיבה של סדום והלבשתי את חתולהלה ממש חשוף וזנותי. אבל די מהר השתעממנו ויצאנו משם.

לאחרונה אני בוחר לחתולהלה מה ללבוש. יצאנו לכמה מסעות קניות והיא קיבלה לא מעט מחמאות על הבגדים.

יש לנו מלא מלא מלא צעצועים חדשים להזמין מ אליאקפרסס ממש זול.

בין השאר הזמינו לה קולר. משהו דומה למה שכל בחורה שלישית ברחוב לובשת בימינו. רק שאצלנו יש לו משמעות רבה.

ממש כיף לי להתכרבל איתה ולראות את הקולר על צווארה.

אני ממש אוהב שהיא רוכבת עלי כשהזיין שלי בתחת שלה וגומרת בשרשרת. בפעם האחרונה שהצלחנו היא ביקשה ממני לגמור בתוכה. וזה קשה בתחת אין את התכווצויות של שרירי הכוס שאני רגיל אליהן. זה דורש ממני לנוע באינטנסיביות. חווינו אורגזמה מטורפת שנינו אבל היה לה מאד קשה להתאושש מזה.

מחר מסיבת סוטים פרטית נקווה לבידור

שלי

-היה לנו סשן כיפי עם בחורה מקסימה בפריווט האחרון.

היא הייתה לבושה בלבן אז שאלתי אם היא הכלה.

והתחלנו לדבר. היא אמרה שהיא מחפשת מישהו לסשן שעווה -  ואני קפצתי בהתלהבות כמו ילד קטן.

היא עשתה לי סשן שעווה על הבמה ונהנתי מזה צחקתי בלי הפסקה מאד עברו הרבה שנים מהפעם האחרונה שסישנו אותי.

חתולהלה בינתיים הייתה עסוקה בלתכנן על הציצים המדהימים של הבחורה  שהיו בחוץ עם מצבטי פיטמות עליהן.

היה לנו נעים לדבר איתה ובסוף מצאתנו את עצנו מתמזמזים איתה ובקושי הצלחנו להוריד ממנה ידיים.

היה לי ביחוד כיף שבאפשר אני וחתולהלה תפסנו כל אחד שד וינקנו יחדיו.

החלפנו מספרי טלפון.

מקווה שזה יתפתח למשהו.

כאשר הן נכנסו אל חדר השינה פקדה ליסה על המורה הקשורה ברצועה לעמוד במרכז החדר. ליסה פנתה אל ארון הבגדים והחלה לעבור על המגירות אחת אחת, בראשונה היו הלבנים של מארי ליסה השליכה את כולם בערימה על המיטה וסקרה אותן במהירות. "כל אלו חייבים ללכת גברת קלארק." מארי הייתה מאד נבוכה לכרוע על ברכיה בזמן שזרה יחסית עוברת על חפציה האישיים ביותר. המגירה הבאה הכילה ביריות, גרביונים, מחוכים וגרביים. כל הגרביונים והמכוחים מלבד אחד שהיה קטן מעט מהשאר נזרקו לערימה ההולכת וגדלה על הרצפה. המגירה הבאה הכילה חולצות T ומכנסיי ספורט. ליסה פקדה על מארי לעמוד ולנסות את כולם שני מכנסונים ושלוש חולצות נשארו, השאר הלך לערימה. במגירה הבאה היו סריגים ושוב נאלצה מארי למדוד את כולם לעייניה הבוחנות של ליסה, ושוב כולם מלבד שלושת הקטנים ביותר נזרקו לערימה. בארון האחרון היו בגדים ביתיים ופיג´מות והכל נזרק מלבד ביבידול קטנטן במיוחד של ´ויקטוריס סיקרט´ שמארי ציינה שנרכש עבורה ע"י בעלה. ליסה פקדה עלי ללבוש אותו. הבגד התאים רק בקושי רב לחזה הענקי התחתון היה צר ביותר וחלקו האחורי בנעלם לחלוטין בחמוקי ישבה העגלגל. החלק הקדמי היה כלכך קטנן שפתי הכוס שלה בלטו משני הצדדים. הבגד גרם לה להרגיש יותר עירומה מאשר כשהייתה עירומה באמת. *פלש* ליסה פקדה על מארי להתפשט שנית ולהחזיר את הביבידול לארון. ופנתה על מגירת הנעלים, כל הנעליים מלבד שלושה זוגות נזרקו ונשארו שלושה זוגות של נעליים עם עקב של 7 סנטימטרים. זוג חום, אדום ושחור. "האם אלו כל הנעלים שיש לך גברת קלארק?" מארי ענתה "יש עוד כמה זוגות נעלי ספורט בתחתית הארון ועוד כמה בקופסאות. ומשם שמרה ליסה רק סנדלי פלטפורמה, זוג נעלי עקב בגובה 10 סנט´ ועקבי ´סיכה´ בגובה 14 סנטימטרים, "מאיפה השגת את אלו גברת קלארק?" שאלה ליסה. "לבשתי אותם בתחפושת ליל כל הקדושים בשנה שעברה. וכאבו לי הרגליים כל הערב." ענתה מארי בפנים חמוצות. "ליבשי אותם עכשיו" פקדה ליסה, וזרקה אותם על המורה הכורעת. "עכשיו עמדי גברת קלארק" מארי נעמדה ברגליים כושלות והסמיקה כשתלמידתה הלכה לאטה סיבבה ובנחה אותה מכל זווית. "הנעליים נראות טוב עליך גברת קלארק, הן גורמות לרגליך להראות אפילו יותר ארוכות והתחת שלך נראה יותר עגלגל ומפתה. לכי קצת סביב החדר." מארי ניווטה בזהירות סביב החדר. היא הרגישה שהיא מציגה את עצמה למכירה כמו איזו זונה והיתה מודעת היטב לישבנה שהתנודד מצד לצד בזמן שניסתה ללכת על העקבים הגבוהים מדי. החזה ענק שלה קיפץ מעט בכל צעד ושעל. רגליה החלו לכאוב מיידית ולדאבונה הרב היא חשה בהתעוררות בכוסה העירום. "מה לא בסדר אתי?!?" היא צרחה במחשבותיה. "אני לא יכולה ללכת באלו" התלוננה מארי. "אל תדאגי" ענתה ליסה "יהיה לך הרבה זמן להתאמן." לאחר מכן הגיעה תורו של האיפור של מארי, כולו מלבד כמה מן הגוונים הכהים והבוהקים ביותר נזרקו לערימה הענקית. ולבסוף הגיעה תורה של השידה שעל יד המיטה. מארי ממש קיוותה שליסה לא תעבור עליה כי בתוך השידה היה הויברטור שלה וכמו כן ספר אירוטי שהיא קראה. אף אחד מעולם לא ראה את הוויברטור גם לא בעלה. היא הזמינה אותו מקטלוג לפני שנתיים ושמרה אותו מוחבא היטב בשידה. ליסה חיטטה בשידה והוציא משם מגוון חפצים פנס,סיכות לשיער, גלולות נגד הריון וכו. ולבסוף את הספר, "סיפורה של 0"* וזרקה את ספר למיטה שכן לא ידעה על תוכנו. ואז הוציאה ליסה את הוויברטור שבלחיצת כפתור התעורר לחיים. "האם את משתמשת בזה לעתים קרובות גברת קלארק?" שעלה בת הנוער בחיוך רחב. "רק כשבעלי מחוץ לעיר, גברת סימון." "ובאיזה תדירות את משתמשת בוויברטור כשבעלך מחוץ לעיר?" "כמעט כל לילה" מלמלה המורה הסמוקה ממבוכה. "שכבי על המיטה והראי לי איך את משתמשת בו גברת קלארק" אמרה ליסה והתיישבה בקצה המיטה. ידייה סירבו לזוז, הן היו קפואות במקומן ומוחה סירב לאפשר לא לציית. זה היה יותר מדי. "גברת קלארק!!!" הצעקה הוציאה את מארי מהקיפאון המחשבתי בו נתקעה "בבקשה גברת סימון", התחננה "אני לא יכולה לעשות את זה." "לא יכולה או מסרבת?" "לא יכולה" ענתה מארי. "עשי את זה מייד או שגם התמונות הישנות וגם החדשות יהיו נחלת הציבור עד מחר." המורה ההמומה החלה לקרב את הוויברטור אל החור שלה מעבירה אותו על בתנה ועל בין ירכיה רגילה צמודות זו לזו. "יאללה גברת קלארק! פתחי רגליים ותני לי לראות אותך בפעולה." מארי ניסתה להתרכז. עם בעלה מחוץ לעיר הוויברטור הפך למקור ההנאה העיקרי שלה. היא פגשה באטיות את רגליה ואט-אט החליקה את הוויברטור לכוון הכוס הלוהט שלה. *פלש* רעד עברת בגופה והיא ידעה שגורלה חתום. והחלה להניע את הוויברטור הרוטט בתוך הכוס הרטוב שלה. ובידה השניה לעסות את חזה ולצבוט את פטמותיה. *פלש* נדמה היה שלגופה יש מחשבה משלו כאשר ידיה המשיכו לעסות את חזה והוויברטור חדר עמוק יותר לחור הרטוב שלה.*פלש* כוס שלה הרגיש כה שונה מגולח ונדמה היה שהגירוי היה חזק מאי פעם. נשימתה נעשתה כבדה והיא צבטה את פטמותיה ביתר מרץ הוויברטור מפמפם אותה במהירות שיא.*פלש* היא הרגישה איך מצי הכוס שלה זרמו ממנה במורד חריץ ישבנה ונצברו סביב חור התחת שלה. והיא החלה להרים את ירכיה כדי להכניס יותר מן הוויברטור אל תוכה.*פלש* גופה היה מכוסה נוזלים, עייניה עצומות הוויברטור יוצא ונכנס בקצב לתוך הכוס הנפוח שלה. היא שכחה לגמרי מהתנגדותה וכל מחשבתה התמקדה לחלוטין בחתיכת הפלסטיק היוצאת ונכנסת מתוך הכוס שלה *פלש* פנימה והחוצה, פנימה החוצה. לפתע ליסה הושיטה את ידה והוציאה ממארי את הוויברטור מהכוס הנפוח של מורתה. "מההההה?!?!?" צעקה המורה החרמנית. "גברת קלארק, אני רוצה שתביני שאת תחת שליטתי, מתי את גומרת, מה את אוכלת ומה את שותה, מה את לובשת ומתי את הולכת לשירותים הכל בחייך הוא תחת שליטתי. עם התמונות הללו אני בעליך גוף ונפש, את מבינה?" לפתע ההבנה על חומרת המצב נחתה על מארי. חייה הרוסים. היא לא שלטה יותר בעמה. והכל משום משובת הנעורים שלה. "אל תדאגי גברת קלארק, כל עוד תעשי את כל מה שאומר לך התמונות ישארו בייננו. כמובן אם לא תרצי אותי אולי לא תהיה לי ברירה אלא להראות אותן למישהו." "אני שלך גברת סימון רק אל תתני לאף אחד לראות את התמונות הללו." התחננה המורה מובסת והחרמנית. "עכשיו גברת קלארק אני רוצה שתנקי את כל הבלגן הזה. תאספי את הדברים בערימה ותזרקי אותם במרתף ואז תכיני לי משהו לאכול, תכיני מקום אחד על השולחן ולבשי את העקבים שלך כל הזמן. "כן גברת סימון" "ועוד דבר אחד, אל תעזי לגעת בעמך בלי רשותי. לעולם! כבר זכית בעונש על חוסר הכבוד שהראת מקודם" "עכשיו זוזי" פקדה ליסה והרימה את הספר הזרוק על המיטה. _____________________________________________________________ (*הערת המתרגם: http://he.wikipedia.org/wiki/סיפורה_של_O )

ליסה יצאה מן המכונית ופנתה אל ביתה של המורה, משאירה את המורה המושפלת במכונית עם חולצה פתוחה חצאית מורמת עד המותניים ומכוסה במילקשייק שוקולד דביק. ליסה הזהירה אותה לא ללכלך את בגדיה אז היא לא לא יכלה לכסות את עצמה. ליסה הייתה כבר בתוך הבית וחיכתה לה. מארי הסתכלה סביב וראתה שתוכל להתגנב אל הבית בלי שיראו אותה אלא אם מישהו יסע במורד הדרך, בתנועה רחבה היא פתחה את דלת המכונית ועם ישבן חשוף וחצאית מתנופפת היא רצה אל הדלת הקדמית של הבית, אך אבוי!! הדלת נעולה! מארי החלה לצלצל בפעמון ולדפוק בדלת, משב רוח קר ליטף את האיבריה המוצנעים החשופים לעולם והיא המשיכה להכות בדלת ביאוש גובר. "גברת סימון! אנא תני לי להכנס" היא זעקה. ליסה עמדה מעברה השני של הדלת ובמשך חמש דקות תמימות צפתה במורה הבוכיה מכה בדלת ומתחננת להכנס אל ביתה שלה. ליסה פתחה לבסוף את הדלת ונהנתה ממבטה המופתע של המורה הנואשת על שהורשתה להכנס אל ביתה שלה. ליסה כיוונה את המצלמה ו*פלש* צילמה את המורה אחוזת התזזית ."היכן החבילות גברת קלארק?" הביאי אותן והשתמשי בדלת האחורית, פקדה וטרקה את דלת בפני המורה ההמומה. "לעזזאל" חשבה מארי בזמן שרצה להביא את החבילות, היא הייתה ברת מזל שאף אחד לא עבר עד עכשיו היא אספה את החבילות ופנתה אל הדלת האורית היא בקושי הצליחה לפחות את הסוגר של השער לחצר כששמע רכב עובר בכביש וזינקה מטה בתקווה שלא ראו אותה. כאשר היא הגיעה אל הדלת האחורית הדלת הייתה פתוחה והיא מצאה את ליסה במטבח. "ליסה, אני לא רוצה שום תמונות". פאח! הסטירה שמארי חטפה הותירה אותה המומה למספר שניות. "כמה פעמים אני צריכה להגיד לך לקרוא לעליונים ממך בשמותיהם הנכונים?! ולא אכפת לי מה את רוצה" , ענתה ליסה. "עכשיו קחי את הדברים האלה למעלה ותפגשי אותי בחדר האמבטיה, מהרי." מארי טיפסה בזריזות אל חדר השינה שלה. היא השאירה את כל הדברים על המטה ופנתה אל חדר האמבטיה ומצאה את ליסה יושבת ליד הכיור. המים במקלחת זרמו והחדר היה חמים ונעים. "תתפשטי גברת קלארק ותתקלחי בזריזות. השאירי את דלת פתוחה." מארי החליקה את החצאית והחולצה מעל גופה, הורידה את נעליה. ופסעה לתוך המים החמים. היא לקחה את הסבון והחלה לשטוף את הנוזל הדביק מעל גופה. "סבני יותר את הציצים שלך גברת קלארק." פקדה ליסה. מארי הסמיקה כשיידיה מיהרו לציית ועיסו את עור שדיה הרך. *פלש* ליסה צילמה תמונה נוספת. "עכשיו.. גברת קלארק כדאי שאת תנקי את הכוס שלך מכל הברד." ידייה של מארי גלשו למטה והיא סיבנה את האזור בין ירכיה. ידיה נכנסו עמוק אל תוך כוסה כדי לוודא שהיא הוציאה את הכל. *פלש* גל עונג עבר בגופה כאשר אצבעה חלפה על דגדגנה. והיא הוציאה את היד מן הכוס שלה מזועזעת, "מה לא בסדר אתי?" עם חיוך יודע הכל ליסה פקדה על מורתה לצאת מן המקלחת ולכבות את המים. "שבי כאן על השיש גברת קלארק". מארי התיישב על השיש ותהתה "מה הלאה?" "פשקי את הרגלים הכי הרבה שאת יכולה גברת קלארק." מארי הייתה המומה אך פישקה מעט את רגליה. "אמרתי הכי הרבה גברת קלארק, את רוצה שאני אביא את המקל?" בחוסר רצון פישקה מארי את רגליה. "תשארי בתנוחה הזו גברת קלארק." *פלש* ליסה שמה את הכסא שלה בין רגליה הפשוקות לרווחה של מורתה. ולקחה בידיה קרם גילוח ולהב שמארי לא שמה לב אליהם קודם לכן. "בבקשה גברת סימון! אל תעשי לי את זה" התחננה מארי, "זה מרושע." "שתקי גברת קלארק. פקדה ליסה בזמן שמרחה את חמוקיה של מארי בקצף גילוח. מגעה הלחיץ את מארי אף פעם לא נגעה בה שם אישה אחרת, התחושה הייתה כה שונה ממגעו הגס של בעלה. ליסה המשיכה למרוח את הקצף על ה´שיח´ העבות שהיה בין רגליה של מארי. מארי חשה את פטמותיה מתקשות ואת כל גופה מתחמם בזמן שליסה העבירה את הלהב בין שיערות ערוותה. שוב ושוב חלף הלהב. עד שכוסה של מארי היה עירום לחלוטין. לאחר שלא נותרה אף שערה בין ירכיה של מארי לקחה ליסה מטלית חמה וניקתה את שאריות הקרם מירכיה. ליסה צעדה צעד אחורה ופקדה "חייכי גברת קלארק" *פלש*, "פשקי את שפתי הכוס שלך גברת קלארק." מארי ידעה שאין לא ברירה אלא לציית והושיטה את ידיה ופישקה את שפתי הכוס שלה לפי דרישתה של תלמידתה. *פלש* "האם הכוס שלך נוטף גברת קלארק?" שאלה ליסה את מראי כאשר ראתה את הלחות בכוסה הפתוח של מורתה. ליסה קירבה את המראה עבור המורה המושפלת. "הנה הסתכלי מקרוב." מארי הסתכלה על הכוס המגולח והלח שלה וזעקת השפלה נפלתה מפיה. היא נראתה כלכך לא בסדר וגופה בגד בה. "אני מצפה ממך לשמור עליו מגולח למשעי תמיד. מובן?" "כן גברת סימון" התפייחה מארי. עכשיו שבי על הכסא פקדה ליסה" "את לא הולכת לגלח את הראש שלי? נכון?" בכתה המורה אחוזת הבהלה. "כמובן שלא גברת קלארק. רק תספורת חדשה, ספרות זה אחד התחביבים שלי ואני חושבת שתראי יותר סקסית עם שיער קצר יותר." ליסה הרימה את המברשת בהמספרים והחלה לקצוץ את מחלפותיה הארוכות. מארי לא יכלה לראות מה קורה אך הרגישה איך שיער רב מוצא דרכו לרצפה. כעבור כעשר דקות סיימה ליסה ופקדה על מארי להביט בראי. היא אף לא זיהתה את עצמה. עם השיער הקצר וכוס המגולח היא נראתה צעירה בעשר שנים. היא לא יכלה להאמין למראה עייניה. *פלש* ליסה הושיטה למארי את הקולר, "לבשי את הקולר גברת קלארק. מעכשיו את חייבת לנשוא אותו אתך תמיד וללבוש אותו כשאת לבד כשאת לא לבד הוא צריך להיות בארנקך לקרה שארצה שתשימי אותו." "כן, גברת סימון," ענה המורה המבולבלת בזמן שהידקה את קולר סביב צווארה. *פלש* ליסה חיברה את הרצואה אל הקולר ופקדה: "תני לי סיור בבית." "כן גברת סימון" ענתה המורה המושפלת ופסעה אל עבר הדלת. היא נעצרה ע"י הרצועה המתוחה על יד הדלת "על הברכיים גברת קלארק." מארי ירדה על ברכיה. "עכשיו. תני לי את הסיור." המורה המושפלת החלה לזחול אל עבר חדר השינה קשורה ברצועה אחת מתלמידותיה מחזיקה את צדה השני. "בואי נתחיל מן המרתף ונתקדם למעלה." פקדה ליסה עכשיו כאשר היא הייתה בשליטה מוחלטת. בזהירות תמרנה מארי את דרכה למטה בשתי גרמי המדרגות שהובילו למרתף, זה היה קשה לזחול במורד המדרגות. כאשר היגעו למרתף הבטון ממנו הייתה עשויה הרצה היה קר ונוקשה ומארי רעדה מקור בעירומה. ליסה השאירה אותה כורעת במרכז המרתף וביינתים בחנה את החדר בשביל שימוש עתידי.לאחר שסיימה פקדה על מורתה לזחול במעלה המדרגות. היא עקב אחר המורה במדרגות נהנת לצפות בציצים המתנודדים ובישבנה בזמן שהיא זחלה במעלה המדרגות. מארי יחלה להעלם, מעולם לא חשה כה מושפלת וזה נהיה רק גרוע יותר ויותר כשהמשיכה לציית לפקודות תלמידתה, שתחת שליטתה היא הייתה נתונה עכשיו. הסיור הקצר בקומה הראשונה לווה בהשפלה נוספת עבור המורה, "בואי נראה את המוסך" פקדה ליסה. היא זחלה אל המוסך בקצה הרצועה שלה. ליסה השאירה שנית את המורה במרכז החדר בזמן שהסתכלה סביב והמורה רעדה על רצפת החדר הלא מחומם. ליסה מצאה את הכפתור שפתח את דלת המוסך ופתחה אותו, רוח קרה נשבה מבחוץ והקשתה עוד יותר את פטמוטיה של מארי עד כאב. ליסה השליכה עליה את הפתחות של הרכב ופקדה "זחלי אל הרכב והכניסי אותו למוסך." מארי זחלה אל מחוץ למוסך אל תוך השביל שהוביל לביתה ואל תוך המכונית . היא הסיעה את המכונית אל תוך הבית וזחלה שוב החוצה רועדת מקור. "גברת קלארק! את רועדת! האם את לא אוהבת את האוויר הקריר של הסתיו?" "אני מאד רגישה לקור גברת סימון." "כך אני רואה" אמרה ליסה וצבטה את שני פטמותיה של מארי. "עכשיו, בואי נעלה גברת קלארק." המורה הייתה מודעת שכאשר תזחול במעלה המדרגות שוג תלך ליסה מאחוריה ותלטוש עיינים על חמוקי גופה המתנודדים, היא רצתה שתהיה דרך להמנע מכך אך ידעה שאין. היא זחלה במעלה המדרגות. מארי הובילה את ליסה תחילה אל שני חדרי האורחים ולאחר מכן לחדרה של בתה אמי. ליסה סקרה את חדרה של אמי זמן רב בזמן שמורתה כרעה בחוסר נוחות במפתן החדר, ליסה פתחה מגירות בדגה את הארון ומגירת הנעליים. "בואי נלך לחדר שלך גברת קלארק, אני רוצה להסכל גם על הבגדים שלך."

פרק שני: כאשר ליסה הגיעה אל הדלת היא פנתה אל מארי ואמרה לה "תלכי שתי צעדים מאחורי והתנהגי כרגיל." איך היא יכלה להתנהג כרגיל. פטמותיה שופשפו בחולצתה בכל צעד ושעל, הכוס שלה היה ערום תחת החצאית למרבה דאבונה נעשה לח יותר ויותר עם כל רגע שחלף. עם הכפתורים פתוחים כמו שליסה דרשה היא הראתה הרבה יותר מחזה משחשבה למכובד. "כן גברת סימון" ענתה מארי. ליסה פתחה את הדלת והובילה את המורה המובסת במסדרונות בית הספר אל מגרש החניה, "תני לי את המפתחות דרשה ליסה". ליסה התיישבה במושב הנהג ומארי התיישבה לצידה "משכי את החצאית שלך למעלה גברת קלארק" מארי הרימה את חצאיתה עד ירכיה. "יותר!" מארי הרימה את חצאיתה עד שהיא בקושי כיסתה את הכוס המאד לח שלה. ליסה התניעה את המכונית והחלה לנסוע אל אל ביתה של מארי הנמצא במרחק של 20 דקות."נעצור בדרך בכלבו" ליבה של מארי צנח בקרבה, היא קיוותה שליסה לא תכריח אותה להכנס לחנות עם שדיה משוחררים וכוסה עירום. "אמרי לי גברת קלארק איזה צעצועי מין יש לך בבית?" מארי לא יכלה להאמין שתלמידה שאלה את זה. "יש לי ויברטור בבית, גברת סימון" "עוד משהו?" "זה הכל גברת סימון" ליסה חנתה בחניה של הסופר כל-בו זה היה מקום ענקי עם מחלקות מזון ובית. "בואי גברת קלארק וזכרי, שתי צעדים מאחורי." מארי יצאה מן המכונית מכסה את רגליה בחצאית,האוויר היה קר מה מה שהקשה עוד יותר את פטמותיה, ליסה לא הרשתה לא לשים מעיל והיא זזה במהירות כדי לא להשתרך מאחורי הנערה האתלטית. "האם יש לך מזומנים או כרטיס אשראי עליך גברת קלארק?" "כן ליסה, יש לי את שניהם." ליסה הסתובבה על עקבותיה ופנתה אל המורה."איך קראת לי?" "ליס ... אני מצטערת גברת סימון." "פתחי עוד כפתור." "בבקשה גברת סימון אני מצטערת." "האם את רוצה לפתוח שתיים?" "לא!" זעקה מארי ופתחה בזריזות כפתור שלישי,אם היא תזוז מהר יותר היא תחשוף מחזה החשוף היא ידעה שמעכשיו היא תצתרך ללכת בזהירות. "הביאי לנו עגלה גברת קלארק." פקדה ליסה כשהם נכנסו לחנות. מארי עשתה כפי שצוותה ועקבה אחרי ליסה אל מחלקת חיות המחמד "עכשיו נשיג קולר לחיית המחמד החדשה שלי. נסי את זה." אמרה ליסה והושיטה למארי קולר לבן עם אבני חן מלאכותיות. "כאן?!?!?" "גברת קלארק אני לא אוהבת לחזור על עצמי, אם לא תעשי את מה שאני אומרת לך מייד את יכולה ללכת הבייתה והתמונות יופצו עד יום שני. עכשיו נסי את הקולר." מארי הציצה לצדדים ואז שמה את הקור סביב צווארה. "זה מתאים גברת סימון." "כדי שנהיה בטוחות סגרי את הקולר" מארי הידקה את הקולר וסגרה אותו, הוא אכן התאים. "עכשיו רצועה" אמרה ליסה, "קחי את האדומה הזה שם, גברת קלארק, מן המדף העליון." מארי הושיטה ידה להסיר את הקולר לפני שמישהו יראה אותה. ליסה הכתה בידה ואמרה "השאירי אותו עליך." מארי נמתחה כדי להגיע אל המדף העליון כדי להגיע אל הרצועה. אז היא הבינה שההתמחות גורמת לחזה חסר החזייה, העירום לבלוט אל מחוץ לחולצה הפתוחה. הניסיון להגיע אל הרצועה ביד אחת ולשמור על צניעותה ביד אחרת זיכה אותה בעוד מכה כואבת. "אל תגאי בחולצה הזו גברת קלארק." ליסה חיברה את הרצועה לקולר הלבן ולרגע עמדה מתפעלת ממעשה ידיה, "נראה מאד נחמד, שימי את אלה בעגלה." אמרה ליסה בזמן שפנתה ללכת. מארי נאבקה בניסיון להסיר את הקולר ועקוב אחר ליסה המתרחקת בלי שמישהו יראה אותה ובלי לעורר את זעמה של ליסה. ליסה אל מחלקת ´עשה זאת בעצמך´ ושמה שתי פיני עץ באורך מטר עשרים ועובי שלושה סנטימטרים אל תוך העגלה בנוסף לחבילת ברגי פיליפס ו 17 מטרים של חבל כביסה. ואז הן פנו למחלקת הירקות שם הורתה ליסה על מארי להכניס שתי מלפפונים,שק גזרים,קופסה של אבקת צ´ילי חריפה וקופסה של קרטיבים אל תוך העגלה. "רק עוד מקום אחד." אמרה ליסה והן פנו אל מחלקת כלי הבית שם התווספו לעגלה ארבעה נרות באורך 42 סנטימטרים חבילת מחטים ושתי אטבי מתכת ענקיים. "אפגוש אותך במכונית, אל תתעכבי" מארי פנה אל הקבלה, כל חפץ לבדו נראה תמים, אך מארי הייתה נבוכה ביותר כי ידעה שכל אחד מן החפצים ישומש עליה בדרך זו או אחרת. והיא הייתה מודעת עד כאב למחזה שנתן המחשוף שלה. היא שילמה עם פנים סמוקות לחלוטין פטמות נפוחות וכוס מטפטף. מארי שמה החפצים במכונית ונכנסה אל המושב על יד הנהג, "חצאית!" אמרה ליסה. ומארי הרימה את חצאיתה כך שבקושי כסתה את הכוס הרטוב שלה כמו מקודם. "בואי נעצור לארוחת ערב" אמרה ליסה "למה את רעבה?" "אני לא רעבה." *סטירה* "גברת סימון!!!" "אוו ... מצטערת גברת סימון." "הרימי את חצאיתך גבוה יותר. עליך להבין שכל פעם שאת תאבדי משהו כל פעם שתכשלי לרצות אותי,ואת יודעת מה יקרה אם תסרבי לפקודותיי." ליסה נהגה אל מחוץ לחניה ומארי הרימה את חצאיתה גבוהה יותר כך שהכוס שלה יהיה חשוף. פניה היו אדומות לחלוטין. היא הרגישה כמו ילדה שנענשה על התנהגות רעה. מארי ישבה בשקט בזמן שליסה נהגה לכיוון ביתה, היא ידעה שליסה הלכה לאיבוד אך לא הייתה לה ברירה. היא התחילה להכנס לפאניקה כשליסה נהגה אל תוך תור הקניה מהמכונית של מסעדת המזון המהיר "ונדייס". "אל תגעי בחצאית הזו גברת קלארק מה את רוצה לאכול?" "שום דבר גברת סימון." המורה המושפלת התכווצה בכסאה בזמן שליסה הזמינה כריך עוף,צ´יפס ושתי מילקשקי שוקולד. כאשר הם הגיעו לחלון התשלום ליסה את ידה אל גברת קלארק בשביל הכסף, גברת קלארק שלפה במהירות כמה שטרות מארנקה ונתנה אותם לליסה מתכווצת מושבה בתקווה שלא יזהו אותה. כבר היה חשוך למדי והמוכר לא יכל לראות דבר אך מארי כמעט חטפה התקף לב כאשר הוא אמר "שלום גברת קלארק" המוכר הכיר את המכונית. "שלום" אמרה גברת קלארק כאשר כל מה שהיא רצה היה לקבור את עצמה תחת מושבה מבושה. ליסה עצרה בפינה אפלולית של מגרש החניה והחלה לאכול את הכריך שלה "פתחי את החולצה שלך עד הסוף גברת קלארק." עם היסוס קל פתחה מארי את חזייתה וחשפה את חזה הענקי. מזמן שאני אוכלת אני רוצה שתשעשעי אותי על ידי ציפוי הציצים שלך בגלידת מילקשייק.. היזהרי לא ללכלך את החולצה היפיפייה שלך." וכך המורה מושפלת ישבה לה במגרש החניה של "ונדייס" בחולצה פתוחה וחזה חשוף יחד עם אחת מתלמידותיה השמיניסטיות ומרחה מילקשייק שוקולד קפוא כקרח על שדיה. מארי רצתה לרצות את הנערה בזכות תכנית המשמעת ההדרגתית. המילקשייק הקפוא הקשה את פטמותיה עד דרגת כאב. "מרחי מילקשייק גם על הכוס שלך." אצבעות המורה מטבלו תחילה בתוך המילקשייק ואז היא מרחה אותו על כל הכוס שלה. " גם בפנים גם גברת קלארק" נשימתה התחילה להתקצר כאשר המילקשייק הקר גירה את הכוס הלוהט שלה. וכך במשך רבע שאה בזמן שליסה אכלה בשלווה את ארוחת הערב שלה שיחקה ללא שליטה המורה עם הכוס שלה ונהפכה יותר ויותר חרמנית למרבה תסכולה. בדיוק כאשר הקרבה לשיא למרבה מזלה ליסה פקדה עליה לעצור וללקק את אצבעותיה עד שיהיו נקיות "אל תגעי בדבר" פקדה בזמן שהיא התניעה את המכונית. מארי ישבה שם עירומה מהאגן למעלה, הכוס שלה חשוף לחלוטין והכל היה דביק. היא ליקקה את אצבאותיה עד שהיו נקיות אף שטעם הכוס המעורב בטעם השוקולד גרם לה לרצות להקיא. רווח לה שהיא לא הגיעה לאורגזמה מול תלמידתה אך בכוסה הייתה בעירה שלא ידעה מנוחה. הם פנו אל חניית ביתה של מארי. ביתה היה מרוחק מהכביש בשטח פרטי, החצר האחורית מכוסה בגדר עץ גבוהה והתנועה בכביש הייתה רדודה. הביאי את החפצים פנימה ופגשי אותי בחדר האמבטיה, את נראת הרוסה.