שאלה מישהי בבלוגה ורציתי לפרט:
למען הסר ספק אני מדבר על מערכת יחסים רצינית. נישואין. ילדים. קילור.
אם זה רומן קצר עד בינוני לכו על זה! לאהבה אין גיל
את חתולהלה הכרתי בגיל 20.9 יצאנו פעם ראשונה קצת אחרי שמלאו לי 21 בגיל 23 התחתננו.
היא מבוגרת ממני ב 5.5 שנים. כלומר כשהייתי בן 21 היא הייתה בת 26.
היום אני בן 29 והיא בת 34
הייתה בעיה רצינית אחת. והעלתי אותה באחד הדייטים הראשונים שלנו.
את בת 27 את בטח רוצה בקרוב חתונה וילדים. מה אם לא יסתדר?
אני רוצה ילדים אבל עוד 7-8 שנים.
מה אם לא יתאים? את כבר לא יכולה לחכות לי שאהיה מוכן.
היא רצתה חתונה תוך שנה שנתיים. וילדים תוך 3.
ופה נפרדנו. לקח כמה ימים מאד מאד כואבים להבין שזה היה רעיון רע.
שוחחנו. התפשרנו על 5 שנים לילד ראשון.
וכך היה אחרי שנה וחצי הצעתי לה נישואין. ו אחרי 4 שנים היא נכנסה להריון עם הנמרה הקטנה.
אני מודה שאם היא הייתה קטנה ממני זה היה הולך הרבה יותר לאט.
לא רואה זווית bdsmית מיוחדת.
אני הבעלים שלה וזהו זה.
חוץ מזה? די כלום האמת. רוב החברים שלנו משותפים. היו אנשים שהרימו גבה והיו כאלה שהתלהבו.
חבל לי לפעמים שלא יצא לי להיות אדם מבוגר לבד. לעשות את הטיול אחרי צבא. לגור לבד במרכז תל אביב וכאלה.
פשוט פגשתי את החצי השני שלי. הגיל לא שיחק תפקיד.
הפרש מעט גדול כבר לא רעיון נפלא לדעתי.
לא אם יש הורות על הכף.
יש גם מקום שונה בחיים.
קריירה, הון, חברים ותחביבים אפילו מוזיקה סרטים וכו הם בעולמות תוכן שונים לחלוטין. הגיל מביא איתו עייפות ובעיות בריאותיות וככל שההפרש גדול יותר זה יותר יורגש עם השנים.